מחלוקת בין האוצר לרשות החברות הממשלתיות מעככת את קידום הפרטת הדואר. שורש המחלוקת הוא סביב ההחלטה לגבי מתכונת ההפרטה. לפי לוח הזמנים הנוכחי, אין סיכוי שההפרטה תצא לפועל עד סוף שנת 2022.
כתוצאה מכך נושאי יסוד שמהווים תנאי לקידום ההפרטה, ובכללם מימון תוכנית ההפרטה, קידום רגולציה עתידית הנוגעת לדואר והסכם ההבראה, בעלות של 1.6 מיליארד שקל, הכולל פרישת 1,500 עובדים (תמורת העברת נכסים של הדואר לבעלות המדינה) - אינם מקודמים, והאוצר אינו מעביר את התקציבים הדרושים לצורך העניין.
כאמור, המחלוקת החלה בעקבות החלטת הממשלה, שהתקבלה ב־10 ביולי, להפריט את הדואר במלואו (100%) ולא בתוכנית דו־שלבית. מנכ"ל האוצר רם בלינקוב ויואב גרדוס, הממונה על התקציבים, המקורב אליו, דרשו שההפרטה תבוצע באופן דו־שלבי: תחילה יונפקו בבורסה 40%, ולאחר מכן 60% נוספים יימכרו למשקיע פרטי.
לעומת זאת, מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים והחשב הכללי יהלי רוטנברג סברו כי יש לדלג על שלב הנפקת 40% ממניות החברה בבורסה, מפני שאין סיכוי שמשקיעים מוסדיים יקנו 40% מהמניות ביודעם שהחברה תישאר ממשלתית. כאמור, לנוכח מחלוקת זאת ולאור העובדה שעמדת מנכ"ל האוצר לא התקבלה, קיים עיכוב בהפרטה, וכספים שהדואר היה אמור לקבל לצורך קידום תוכניותיו העסקיות - לא הועברו. זאת ועוד: גם הרגולציה שנועדה להבטיח את פעילותו העסקית של הדואר בסביבה התחרותית - אינה מקודמת.
מצבה העסקי של חברת הדואר הוא בכי רע. לדוחות הרבעון הראשון צורפה הערת "עסק חי", ובדוחות הרבעון השני (כולל מחצית 2022), שיפורסמו השבוע, צפויים הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. בתפקיד יו"ר דירקטוריון הדואר משמש מישאל ועקנין, ולתפקיד המנכ"ל מונה דוד לרון, במקום דני גולדשטיין שפרש.