"מה שעובד", ספרה של פרופ' תלמה ליבל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שראה אור בארה"ב ותורגם כעת לעברית בהוצאת מטר, מציג שלל ראיות אמפיריות לכך שגיוון מגדרי ואתני משפר את הביצועים של חברות וארגונים - עד כדי שיפור של 58% בקבלת ההחלטות.
"גיוון מגדרי ואתני במקום עבודה אינו רק עניין של מוסר או של תקינות פוליטית", מסבירה פרופ' ליבל. "תוצאות מכל העולם מראות שגיוון תורם בפועל להצלחה של חברות וארגונים. כך למשל, דוח משנת 2008 מצא כי מקרב החברות הנכללות ברשימת 'פורצ'ן 500', חברות שהדירקטוריון שלהן כלל יותר נשים השיגו תוצאות כספיות טובות יותר. בדוגמה אחרת, חוקרים ממכון המחקר של בנק קרדיט סוויס סקרו 2,360 חברות ומצאו כי חברות שהדירקטוריון שלהן כלל לפחות אישה אחת תפקדו בצורה טובה יותר מאלה שהדירקטוריון שלהן הורכב מגברים בלבד".
לדבריה, "דוח של חברת מקינזי בדק את ההשפעה של גיוון מגדרי ורב־לאומי על הביצועים הכספיים בקרב 180 חברות בצרפת, בגרמניה, בבריטניה ובארה"ב. התוצאות היו ברורות: ההצלחה הפיננסית של החברות שהתאפיינו בגיוון הייתה גבוהה במידה מובהקת".
לדברי פרופ' ליבל, מחקרים אלה ואחרים מראים בבירור שגיוון מביא תועלת רבה לחברות ומשפר את תפקודן, שכן אנשים מרקעים שונים מביאים איתם מגוון של פרספקטיבות, נקודות מבט וסוגי ידע, והמגוון הזה תורם לחדשנות וליצירתיות: "כשמכניסים לחדר אנשים עם דעות שונות, תהליך קבלת ההחלטות נעשה מורכב יותר והמשתתפים מביאים בחשבון מידע רב יותר. ככל שנשמעות פרספקטיבות ונקודות מבט רבות יותר, גדלים הסיכויים להגיע לפתרון מוצלח יותר".
הממצאים שמציגה פרופ' ליבל חורגים בהרבה מעולם העבודה והעסקים. כך, לדוגמה, מחקר שערך פרופ' ריצ'רד פרימן מהרווארד השווה בין 2.5 מיליון מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים ומצא כי מאמרים שהמחברים שלהם הגיעו מרקע אתני מגוון זכו לאזכורים ולציטוטים רבים יותר בספרות המדעית.
"כדאי לכם להעיף מבט סביבכם בפעם הבאה שאתם עובדים על פרויקט משותף. האם כל חברי הצוות שלכם שייכים לאותו מגדר ולאותה קבוצה אתנית כמוכם? אם זה המקרה, כדאי לשקול בקפידה את כל האפשרויות שלכם ולהימנע מחיפזון בקבלת החלטות. כשאתם מגבשים צוות, כוח משימה או ועדה, השתדלו לצרף כמה שיותר אנשים ממגוון קבוצות אתניות, מגדרים ורקעים", מסכמת פרופ' ליבל.