שבועיים אחרי שנכנס למשרד החקלאות, מינה עודד פורר את נעמה קאופמן־פס למנכ"לית שעומדת בראשו. הכהונה שלה הייתה יכולה לעבור בשקט יחסי, לולא השר החליט לעשות את מה ששרי חקלאות אחרים לא העזו - לצאת לרפורמות מרחיקות לכת בענפי הירקות, הפירות והטלת הביצים ולפתוח חזית קשה מול החקלאים. מכיוון שהנגישות אליו מסובכת יותר, הפכה המנכ"לית לשק החבטות הזמין לגברים מהסוג הישן.
הזלזול והתיעוב שהפגינו עסקני החקלאות כלפיה באו לידי ביטוי בשפע של אופנים, חלקם שוביניסטיים עד גועל. בעת ביקור בצפון צחקו מאחורי גבה: "הנה באה עוד תרנגולת ללול". וכשביקרה באחת הרפתות, התבדחו שהפרות מתקשרות היטב עם המנכ"לית, כי הן מדברות באותה שפה.
אבל השיא במתקפות על קאופמן־פס הגיע דווקא ממקור לא צפוי, אחרי שנחשפו בוואלה! צילומי המסך מהטלפון של אבו (אבשלום) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, שבהם נראים מסרונים ששלח לו צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות, במהלך המשא ומתן על הרפורמה בחקלאות. כהן נתן לווילן תדרוך צמוד והיה מודאג שמישהו עלה עליו ו"שרף" אותו.
במקום להכות על חטא, וילן הסתער במלוא הכוח על קאופמן־פס, הגיש נגדה תלונה לנציבות המדינה, למשטרה, ליועצת המשפטית לממשלה ולראש הממשלה בטענה שהיא או אנשיה חדרו לפרטיותו, כשצילמו את מסך הטלפון שלו. כשנשאל אם קיבל הודעות מכהן, הסביר וילן ששר החקלאות נתן לו אישור אישי לשוחח עם "הגורמים המקצועיים במשרד". גם כאן דאג להקטין את המנכ"לית והמשיך להתייחס אליה כאל פקידה נמוכת דרג, ולא כראוי לגורם המקצועי המוסמך ביותר בהיררכיה.
"המאבק שמנהלים ארגוני החקלאים מצביע על חוסר ניקיון כפיים, ואני לא מבין על מה ועל למה הם נלחמים. אתן לך דוגמה שתקל על הציבור להבין את האירוע: תארי לעצמך שבמשא ומתן בין המדינה לחברות הגז סמנכ"ל בכיר במשרד האנרגיה היה מתדרך את החברות איך לנהוג בישיבות. את חושבת שהוא היה נשאר במשרד דקה אחרי כן?".
"ההתנפלות על המנכ"לית לא רק לא הגיעה לה, אלא אני מרשה לעצמי להגיד שלו הייתה מנכ"ל ולא מנכ"לית, היו נוהגים בה אחרת. נעמה ניהלה את המשא ומתן במקצועיות, במסירות, ביושרה חסרת תקדים ובהגינות, והיא ספגה הערות שוביניסטיות לא פעם ולא פעמיים. היא קיבלה ממני גיבוי מלא, והחקלאים ניסו לעקוף אותה בכל דרך. לו הייתי ממנה מנכ"לית לא טובה, הייתי עושה לה נזק. היא מנכ"לית מעולה.
"הגישו נגדה ונגדי תלונות, אין בעיה, אנחנו הלכנו לפי הספר, אבל אני חושב שהם חצו את כל הגבולות. תראי, אחרי הכל יש פה מאבק על הרבה מאוד כסף ועל הרבה מאוד כוח. כשמפרקים גורמים חזקים ועשירים, הם נלחמים בכל העוצמה. הם היו רגילים לנהל את האירוע, וכנראה יש להם ממה לחשוש".
פורר, בגיבוי שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגתו ישראל ביתנו, החליט להכניס את היד עמוק לתוך האש ושחרר את הג'יני מבקבוק הלובי החקלאי, שנחשב לאחד החזקים והדורסניים בישראל, ומככב ברשימת המשפיעים על יוקר המחיה של אזרחי ישראל.
הלחץ עליו לא הופעל רק מבחוץ, אלא מתוך הקואליציה עצמה ומתוך המשרד שלו עצמו. "שתביני, בסוף הלובי והכוח של הכסף מופעלים בכל משרדי הממשלה, וכדי להצליח צריך זמן, לפחות קדנציה, כשהלוביסטים מושרשים במשרדים כל כך עמוק.
"העובדה שהאופוזיציה התנגדה לכל מה שעשינו הגיונית, אבל כשזה בא מהקואליציה, זה לא מתקבל על הדעת. כל הח"כים של הלובי החקלאי ניסו לטרפד את הרפורמה והציבו אולטימטומים. כשאני יוצא ברפורמה לפירות ולירקות, מתנפלים עליי מהמשרד לאיכות הסביבה.
כשאני רוצה לשנות את התקן לאירופי כדי לייבא שמן זית, משרד הבריאות כותב שחשוב לשמר את תעשיית שמן הזית הישראלית, 'כי משחו פה מלכים בשמן'. הראו לי מכתב שקיבל השר הקודם מתוך המשרד, שהזהיר אותו מפני יבוא של חמאה, כי זה יביא לקריסת הענף, הרפתות והחקלאים. היבוא נפתח, קווי הייצור עובדים ולפרות שלום".
קיבלנו משק ריכוזי עם רשתות שיווק גדולות ששולטות בשוק, וגם אחרי שמפעל הפסיק לייצר שוקולד בגלל בעיה בריאותית, אף יצרן אחר לא העז להתחרות על המקום שלו על המדפים מהפחד. "ח"כ אלכס קושניר הגיש הצעת חוק המחייבת חלוקה של שטחי מדף כדי לתת הזדמנות ליצרנים חדשים. אחלה שתמכרי דבש זול, אבל אם אין לו מקום על המדף, הצרכן לא יקנה אותו. כבר עכשיו קרפור מתחילה לשווק כאן מוצרים זולים שמתחילים לטלטל את השוק".
"הרפורמה בפירות ובירקות עומדת על שתי רגליים", מסביר פורר את האנומליה. "הורדת המכסים הושלמה, כשרובם יורדים לאפס על פני חמש שנים, ומהצד השני שינוי תקנות הגנת הצומח. למרות התנגדות היועצת המשפטית במשרד שלי הגשתי את התקנות החדשות להגנת הצומח לכנסת, אבל לא בטוח שיו"ר ועדת הכלכלה ירצה להעביר אותן.
"זאת הפעם הראשונה שיהיה ספר מכובד שבו יהיו הדרישות של כל מדינה - תביא הצהרת מדינה ותוכל לייבא בלי צורך ברישיון. עם כל הקושי הצלחנו להביא לארץ אננס, פירות יער ושום, ורואים ירידה במחירים. הורדנו מכסים גם בדגים". אין לרפורמה משמעות שהצרכן ירגיש בכיס. על סלמון אין מכס ועל אמנון ממילא משלמים מכס זעום, ושניהם מהווים כמעט 78% מהשוק.
"מתברר שגם דבורי הדבש צריכות תחרות, ולכן מביאים להן את דבורי הבומבוס, שלא מייצרות דבש, אבל מייצרות תחרות ומעלות את ההאבקה. לו אזרחי ישראל היו יכולים לקנות קילו דבש ב־20 שקל, הם היו צורכים יותר דבש".