זה אולי יישמע מפתיע, אבל השרה אורית פרקש־הכהן, שכיהנה בשנה החולפת כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נמצאת רק שלוש שנים בפוליטיקה. כשאני אומרת לה שלי, משום מה, זה נראה הרבה יותר, היא צוחקת ואומרת: "אבל אני מרגישה כאילו עברו מאה שנה", ומוסיפה שזה כמובן בהומור. ובכל זאת, בשלוש השנים האחרונות, עם כניסתה לפוליטיקה, שאליה הגיעה מהמגזר הציבורי, שבו כיהנה כיו"רית רשות החשמל, חוותה פרקש־הכהן חמש מערכות בחירות, שישה גלי קורונה, שתי ממשלות ושלושה משרדים, כשבעבר כיהנה גם כשרת התיירות וכשרה לנושאים אסטרטגיים. פרקש־הכהן נחשבת לשרה ביצועיסטית - בתקופת כהונתה הקצרה היא הצליחה לעשות מה שפוליטיקאים אחרים לא מספיקים גם בזמן קדנציה שלמה, והעבירה תיקוני חוק ורפורמות רבות בתחום משרדה וגם מחוצה לו.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא בעצם הרחבה של מה שהיה בעבר משרד המדע. "ראש הממשלה בנט נהג להציג אותי בפני השרים האחרים כשרת ההייטק. אבל, ברצינות, העובדה שהממשלה, בעיקר בעקבות חקיקה שהובלתי, הצליחה לחבר בין תעשיית ההייטק לבין עולמות המחקר והמדע היא נקודה משמעותית לציון. בעצם רואים שסוף־סוף הממשלה מתייחסת לתעשייה החשובה הזאת לא כאל משהו שצריך לקחת אותו כברור מאליו, כי להגיד שההייטק והטכנולוגיה הם הקטר של המשק הישראלי זה לא מספיק, וזה מה שעשינו בשנה וחצי האחרונות במשרד. הנחתי יסודות ותשתיות לתחומים רבים נוספים לגיוון התעשייה, להכנה ולטיפול באתגרים של העשור הבא".
למרות הקדנציה הקצרה ותחושת ההחמצה פרקש־הכהן מספרת שהיא חשה גם תחושה גדולה של עשייה, ועוזבת את המשרד בידיעה שהצליחה להניח תשתיות משמעותיות לשנים הקרובות. "התעשייה הזאת צריכה מישהו שיסתכל עליה מנקודת מבט רחבה. היא צריכה הרבה יותר מממד אחד ומישהו שיושב בממשלה ויכול להיות זה שידחף את האתגרים ויוביל גם גופים אחרים".
אחת התוכניות שקודמו בניצוחו של המשרד לחדשנות היא התוכנית "הייטקלאס", שיצאה לדרך באלף כיתות ח' וב־2,000 גני חובה. "בשיתוף משרד החינוך, מנכ"לית המשרד שלי ויוזמת TOP15 בעצם הדבר הזה התחיל לייצר מציאות", מציינת פרקש־הכהן.
פרקש־הכהן, אשדודית במקור, התרגשה מאוד להגיע לאחת מכיתות ח' בעיר ולראות את התלמידים שהחלו ללמוד הייטק, כחלק מתוכנית לימודים רגילה, ולא ממסלול הצטיינות כלשהו. "היה חשוב לנו לקדם את התוכנית הזאת לא רק עבור מי שחזק ולא רק עבור מי שההורים שלו יכולים לשלם. באו אליי המורים שהתחילו ללמד את הילדים שפגשתי ואמרו לי שהדבר הזה מדהים. אחד המורים מאוד ריגש אותי, כשסיפר לי על תלמיד בתיכון באשדוד, ששאל אותו: 'רגע, אז אנחנו לומדים הייטק, אף שאנחנו לא מצטיינים ולא בתל אביב?'. וזה ריגש אותי, כי זאת הייתה בעיניי המטרה של כל התוכנית הזאת. זה מה שרצינו לסנן".
את התוכנית יזמה השרה היוצאת עוד בחודש הראשון לתפקידה במשרד. היא מספרת שהאסימון נפל לה בזמן החפיפות לתפקיד, אחרי שצפתה בשקף שסיפר את כל הסיפור כולו של מדינת ישראל והפריפריה. "בשקף ראיתי נערים בגיל 17, על פי פילוח עיר, שמראה מה הסיכוי שלהם בעתיד להגיע למקצועות טכנולוגיים".
לא רק החינוך עמד בראש מעייניה של פרקש־הכהן, כמו גם התנעת תהליכים ושינויים מרחיקי לכת בתעשייה, שעד לא מזמן נשענה כמעט רק על סייבר. "ישראל חזקה בסייבר ובהייטק, ועשינו מאמצים גדולים ומשמעותיים מאוד לייצר ראש חץ, שבו המשרד שלי התחיל לחזק את גיוון התעשייה ואת התפתחותה גם בתחומים אחרים, כמו אקלים. קיבלנו תקצוב של 3 מיליארד שקל לחזק את התעשייה הזאת. היום אחד מכל סטארט־אפ שני עוסק באקלים, ואנחנו רוצים לחזק את זה ולהביא עוד גופי השקעה וקרנות הון־סיכון בתחום הזה וגם פודטק ובינה מלאכותית".
כל מי שבשוק האנרגיה יודע בעצם איזו תשתית הנחתי בגיוון של השוק הזה, והיום קוצרים את הפירות. אני מרגישה שבמשרד הזה עשיתי את אותו הדבר. נכנסתי למשרד שעבר מהפכה מבחינת היקף האחריות שלו, וקודם כל עסקתי בחיזוק ובבנייה, אבל גם בדחיפת פרויקטים שישמשו יסודות להמשך חיזוק תעשיית ההייטק וכמובן המדע, מפני שכל התחומים המבוקשים החדשים שעולם ההייטק הולך אליהם נשענים על רמה גבוהה של מחקר ופיתוח, וזה קצת מזכיר לי את התהליכים שעשינו בתחום האנרגיה".
תעשיית ההייטק בישראל לא סתם נקראת 'הכתר של המשק', יש בה חברות חזקות ומבוססות, יש פה אקו־סיסטם מדהים, חברות צמיחה ויוניקורנים, והתעשייה הזאת כאן כדי להישאר. זאת הסיבה שגם מבחינת תוכנית העבודה, המחשבה היא תמיד לטווח הארוך. וחשוב דווקא בימים אלה לחזק לא רק את התעשייה מבחינת הגיוון שלה, אלא גם את החינוך ואת ההזדמנויות".
"קודם כל, כשתשתית מערכת החינוך חזקה, אז את משאירה בה גם הרבה בנות. וזה נתון משמעותי. כמו כן, תוכניות האימפקט לחברה הערבית ולחרדים, תוכניות מתוקצבות שמותאמות לחברות האלו, כבר יצאו לדרך. כלי נוסף הוא זרוע התעסוקה ברשות לחדשנות שיוצאת בתוכניות השמה מול חברות פרטיות. במהלך העבודה ירד לי האסימון שהממשלה לא יכולה רק לשים פלסטר ולעשות קיצורי דרך. השינוי לא קורה ביום - צריך לעבוד על חינוך קודם כל".
כאמור, פרקש־הכהן פועלת בזירה הפוליטית יותר כמו מנכ"לית או יו"רית, ולא כמו פוליטיקאית. אחד ההישגים שהצליחה להעביר מחוץ לכותלי משרדה היה בכלל תיקון "חוק העושר" - מהלך שהחלה עוד כשהייתה שרת התיירות ומצאה את עצמה משכנעת שני שרי אוצר שיש פה עוול שמשום מה איש במערכת לא הצליח לראות.
"תיקון 'חוק העושר' הוא מסוג תיקוני החקיקה שאני קוראת להם 'הכסף הגדול של הציבור שנמצא מתחת לפנס ואף אחד לא יודע על המחדל הזה'. זה תיקון של מנגנון הפקדת הכספים לקרן העושר לטובת מדינת ישראל שקידמתי בעזרת שני שרי אוצר", פרקש־הכהן מסבירה. למי שלא בקיא בעניין, מדינת ישראל הקימה קרן שהייתה אמורה לאגור את רווחי היתר שיש לנו כמדינה ממשאבי הטבע שלנו (מחצבים, גז), והמנגנון בחוק לא הצליח לגבות את הכסף.
"השינוי תיקן את המחדל שהיה במנגנון בצורה שתאפשר גבייה נורמלית ומאוזנת. ולממשלה כעת יש יכולת לייצר דיאלוג מאוזן מול החברות הכי גדולות במשק. אני רוצה להזכיר לך שהכספים האלה בסוף אמורים לשמש למטרות לטובת הציבור. הקרן הזאת הופעלה באיחור של יותר מחמש שנים בגלל בעיות של מועד גביות הכסף".
התרעות פיקוד העורף