מי שיאני השכר בישראל, ועד כמה אתם רחוקים מהם? מחקר חדש של מרכז טאוב שפורסם הבוקר (חמישי) בדק מהם המאפיינים של עובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון. מתוצאות המחקר עולה כי מדובר ברוב יהודי וגברי, בעלי השכלה גבוהה וניסיון עשיר כאשר ההכנסה הממוצעת לגבר בעשירון העליון היא מעל 36 אלף שקלים.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
המחקר, שנערך בידי מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב, פרופ' גיל אפשטיין, חוקר ראשי במרכז, ופרופ' אבי וייס, נשיא המרכז, בוחן מיהם העובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון בישראל ומהם הגורמים המשפיעים על התפלגות השכר בתוכו. החוקרים התבססו על סקרי הוצאות והכנסות משקי הבית של הלמ"ס בשנים 2017–2018 וניתחו נתונים של כ-25 אלף עובדות ועובדים שדיווחו על תעסוקה בהיקף כלשהו.
פרופ' אפשטיין הצביע על ממצא מרכזי במחקר, שלפיו "ההשכלה ממלאת תפקיד כבד-משקל בהגעה לעשירון השכר העליון: ההישגים האקדמיים של העובד הפוטנציאלי נותנים למעסיקים אינדיקציה לגבי יכולותיו ומסייעים להם לקבוע את שכרו. עם זאת, בתוך העשירון העליון להשכלה אין הרבה משמעות; מה שיקבע זה הביצועים, בעיקר בקרב העצמאים".
כמה מרווחים בעשירון העליון?
על פי המחקר, עובדי העשירון העליון בשוק העבודה בישראל הם כל העובדים והעובדות אשר שכרם החודשי ברוטו גבוה מ-20,380 שקלים בשנת 2017 וגבוה מ-21,430 שקלים ב-2018. עוד עולה מהמחקר כי שיעורן של הנשים בעשירון העליון הוא 27% בלבד ובממוצע הן משתכרות 32,500 ש"ח לחודש, לעומת גברים שמשתכרים בממוצע 36,300, אך הן גם עובדות פחות שעות.
השכלה, אך לא בהכרח אקדמית
כאמור, להשכלה ולניסיון יש השפעה קריטית על הסיכוי להשתייך לעשירון העליון: כ-74% מהעובדים בעשירון העליון הם בעלי השכלה אקדמית, ושכרם מגיע לשיא לאחר כ-32 שנות ניסיון. מתוך הלא-יהודים בעשירון העליון, כ-27% הם עצמאים, יותר מפי שניים משיעורם בעשירונים 1–8. השפעתם של השכלה וניסיון על המיקום בתוך העשירון העליון זניחה.
נוסף על השכלה אקדמית, גם תעודה על-תיכונית שאינה אקדמית צפויה להגדיל את סיכוייהם של לא-יהודים ושל יהודים מזרחים להגיע לעשירון העליון. אשר לניסיון, בשל הזמן הנדרש כדי להגיע לעשירון העליון, מרבית העובדים בעלי כושר ההשתכרות הגבוה הם בטווח הגילים 40–60.
יהודי ואשכנזי יותר
עוד עולה מהמחקר כי העשירון העליון יהודי יותר ואשכנזי יותר – שיעורם של יהודים ממוצא מזרחי בעשירון העליון הוא 21% (זהה לחלקם בקרב משתתפי המדגם – 21%), של יהודים ממוצא אשכנזי 34% (25%), ואילו יהודים שהוריהם ילידי הארץ או יבשות שונות מהווים 40% (36%). לעומתם הלא-יהודים הם 6% (18%) בלבד מהרכב הקבוצה.
כ-15% מכלל כוח העבודה בעשירון העליון הם עצמאים ועצמאיות. בקרב הלא-יהודים שיעור העצמאים בעשירון זה עומד על 27%. החוקר מיכאל דבאוי מסביר: "ההסתברות של עובד עצמאי לא-יהודי להגיע לעשירון העליון גבוהה בכ-6 נקודות אחוז מזו של עובד שכיר".
הגורמים המשפיעים על השכר בתוך העשירון העליון
ממצאי המחקר עולה כי ההשפעה של רמת ההשכלה בתוך העשירון העליון דווקא מוגבלת - עובד בעל תואר ראשון לא בהכרח צפוי להשתכר יותר מעובד שלא סיים תיכון. לצד זאת, כושר ההשתכרות של בעלי תואר אקדמי גדל עם כל שנת ניסיון נוספת, ומגיע למיצוי אחרי כ-32 שנים.
על פי המחקר, משקלם של מאפיינים כמו השכלה, ניסיון, מוצא ולאום בניבוי השכר הולך ומצטמצם ככל שהשכר גבוה יותר. השכר השעתי של עובד עצמאי בתוך העשירון העליון גבוה מזה של עמיתו השכיר. כך, עובד עצמאי משתכר בממוצע 290 שקלים ברוטו לשעה ואילו שכיר משתכר בממוצע 150 שקלים לשעה, אם כי ממצא זה אינו נכון לכל הקבוצות.
פרופ' וייס סיכם: "הקושי היחסי של נשים ושל לא-יהודים להגיע לעשירון העליון עשוי לשקף גורמים היסטוריים, גורמים הקשורים בעובד, למשל בחירה של משלח יד, היקף משרה או נכונות להתנייד, או גורמים שמכתיבים המעסיקים או הלקוחות, כגון אפליה. ככל שההסבר טמון בגורמים שנובעים מאפליה, דרושה התערבות של גופים שונים, כולל גופים ממשלתיים, כדי לעקור את התופעה הזאת מן השורש".