הוועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודיעה אתמול על העלאת הריבית ב־0.5% נוספים לשנה ל־3.75%. בעקבות ההעלאה ריבית הפריים הבנקאית הצמודה לריבית בנק ישראל תגיע ל־5.25% בשנה ותהיה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008.

הנגיד הסביר אתמול כי האינפלציה גובה מחיר מהשכירים וכרוכה באי־ודאות גדלה והולכת. היא פוגעת בצמיחה ובראש ובראשונה בשכבות החלשות. "אנחנו נחושים להוריד את האינפלציה ולהחזירה לתוך תחום היעד. סביר שהעלאת הריבית תביא להורדת מחירי הדיור. חשוב שהסכמי השכר החדשים לא יכללו מנגנוני הצמדה קשיחים", ציין.

בעקבות העלאת הריבית וכפי שפורסם ב"מעריב", המשכנתה הממוצעת (כמיליון שקל) תתייקר ב־150 שקלים נוספים לחודש, ומאז גל העלאות הריבית באפריל 2022 המשכנתה החודשית התייקרה ב־850 שקל.

בהודעת בנק ישראל הוסבר כי האינפלציה בישראל מקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד ועומדת על 5.3% ב־12 החודשים האחרונים. עם זאת חלה התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד (1%־3% לשנה).

נראה שקצב הצמיחה הואט ביחס למחצית הראשונה של 2022. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אף שבחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המאקרו־כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 ב־2.8% ובשנת 2024 ב־3.5%. במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה תוך עלייה באינפלציה, לכן הוועדה החליטה להמשיך בהעלאת הריבית.

קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה. זאת על מנת להמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. המשמעות היא - ואת זה מציינים גם בחטיבת המחקר - שהריבית תמשיך לעלות עד מחצית 2023 ב־0.25%־0.5% נוספים (כלומר תגיע בממוצע ל־4%).

בהודעת מחלקת המחקר נאמר כי האינפלציה תרד ל־3% רק בסוף 2023 ותגיע לטווח היעד (2% לשנה) רק ב־2024. המשמעות היא שהריבית תמשיך לעלות ולא תרד עד סוף השנה.

ראשי הארגונים העסקיים, ובכלל זה נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי תקפו אתמול בחריפות את ההחלטה וטענו שמדובר בשגיאה חמורה. לדבריהם המהלך ייקר את העלויות ויביא ולעלייה נוספת במחירים. 

אוריאל לין (צילום: רמי זרנגר)
אוריאל לין (צילום: רמי זרנגר)