ממבין כל ההתייקרויות האחרונות, הבולטת ביותר היא שינוי תעריפי החשמל. חברת החשמל מתריעה על עליית מחירים, הציבור נזעק, נבחרי הציבור לא מצליחים לעשות הרבה, ובסופו של דבר המחיר עולה והציבור משלם, כי בניגוד למוצר או שירות אחר שאפשר לצרוך פחות או לחפש להם תחליף זול יותר, לחשמל אין תחליף: הלקוח הפרטי והמסחרי, העשיר והעני, מי שקר לו בחורף וחם לו בקיץ - כולנו צורכים חשמל.

תעריפי החשמל התייקרו לאחר שבסוף השנה שעברה רשות החשמל הודיעה כי בכוונתה להעלות את המחיר ב־8.2% ל־53.1 אגורות לקילו ואט/שעה (קוט"ש), לעומת 49.06 אגורות לפני מע"מ, שהיה מחירו עד כה. הנימוק לעלייה הפעם, עלייה משמעותית שנייה בתוך מספר חודשים, הוא זינוק שנרשם השנה במחירי הפחם, שמשמש לייצור של 22% מהחשמל בישראל.

המחיר ימשיך לטפס

"העלייה במחירי החשמל איננה הראשונה וכנראה גם איננה האחרונה בסדרה של עליות צפויות במחירי החשמל", מסביר פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות אנרגיה והספק חשמלי באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל־אביב.

פרופ' אראל אבינרי (צילום: מכללת אפקה)
פרופ' אראל אבינרי (צילום: מכללת אפקה)

"העלייה משקפת עליות במחירי התשומות של ייצור החשמל, שנגרמות, בין היתר, בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. כמו רוב מדינות העולם, גם ישראל נשענת על דלקים פוסיליים, נפט, גז טבעי ופחם, ולכן מושפעת ממגמות עולמיות. המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, בעיקר על רקע התכלות משאבי האנרגיה הפוסילית והנזק האקולוגי הנוצר כתוצאה מצריכת אנרגיה זו ובעיקר ההשפעה על שינוי אקלימי הוא אטי במיוחד בישראל. לכן קיימת סבירות רבה כי גם בשנים הקרובות מחירי החשמל ימשיכו לטפס. גם לקצב הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד בישראל, לצד הגידול ברמת הצריכה לתושב, קיימת השפעה גדולה על ההיבטים הכלכליים של צריכת האנרגיה בישראל - ובעיקר בשל הצורך לפתח תשתיות שיענו על ביקושים אלה".  

מה אפשר לעשות כדי לבלום את ההתייקרות?
"מעבר מסיבי יותר לייצור אנרגיות מתחדשות, כאשר מרבית התרומה תגיע מניצול אנרגיית השמש בשטחים פתוחים וחקלאיים. אחד האתגרים בהקשר זה הוא המחסור הקיים בקרקע בישראל כבר כיום ואילוצי פיתוח ושימור נוספים שיש על משאב הקרקע בשל גידול האוכלוסין הצפוי, כמו בינוי, חקלאות ותחבורה".

לפי החלטת הממשלה, עד שנת 2030 30% מייצור החשמל בישראל יהיה מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מבוססת שמש ומקצתה מבוססת רוח, עם יעד ביניים של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025. "הניסיון מראה כי ממשלת ישראל אינה מצליחה לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה בהפחתת השימוש בפחם ובהגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות", אומר אבינרי. "מנגד יש קולות הקוראים למדינת ישראל לקבוע יעדים שאפתניים יותר ואפילו להגיע ל־95% אנרגיות מתחדשות תוך 30 שנה. הודות למצב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון, משק החשמל של ישראל הוא מעין "אי אנרגטי", כאשר לא ניתן למסור או לקלוט אנרגיית חשמל ממדינות שכנות. לכן, ניתן ורצוי להפנות עודפי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, בעיקר לצורך אגירה. אלו מהלכים שכרוכים בהגדלת קיבולת האגירה לרמה משמעותית ובהשקעה כספית גדולה, אבל הודות ליתרונות הכלכליים והסביבתיים יש לבחון תרחיש זה ולייצר את מפת הדרכים שתוביל את מדינת ישראל ליציבות כלכלית ולעצמאות אנרגטית".

יהיה חם

כל ילד ישראלי יודע שמכשירי החימום הביתיים הם צרכני אנרגיה שמשפיעים על חשבון החשמל. לאור עליית המחירים הטרייה, נשאלת השאלה אם אפשר לנצח את חשבון החשמל ולרכך את הגזירה הכלכלית לבתים הישראליים.

"המזגן הוא אמצעי החימום החסכוני והיעיל ביותר", גורס נתי מקתם, מנהל תחום ההנדסה באלקטרה מערכות אקלים ואנרגיה. "הסיבה לכך טמונה במונח שנקרא מקדם יעילות החום. ככל שמקדם יעילות החימום (COP) גבוה יותר, כך המשמעות שהיחס בין תפוקת המערכת לצריכת החשמל של אותו מכשיר גבוהה יותר והוא נותן לנו יותר, וצורך פחות".

נתי מקתם (צילום: צילומים: ענבל מרמרי, מכללת אפקה, עוז מועלם, באדיבות אלקטרה, מילה אביב, פלאש 90)
נתי מקתם (צילום: צילומים: ענבל מרמרי, מכללת אפקה, עוז מועלם, באדיבות אלקטרה, מילה אביב, פלאש 90)

מה מביא לכך שהמזגן צורך פחות חשמל?
"הפעילות הממושכת של המדחס בתדרים שונים בטכנולוגיית ה־Inverter, לעומת ההדלקה והכיבוי במזגנים רגילים. המזגן עובד לפי התפוקה הנדרשת בחלל החדר בכל רגע, לא יותר ולא פחות, במקום להשתמש בתפוקה המקסימלית כל הזמן. הרבה מהמזגנים הם בטכנולוגיית ON\OFF, שזו למעשה טכנולוגיה 'בזבזנית' יותר בחשמל וגם באנרגיה, ובכך מזיקה יותר לסביבה. רק 5% מהמזגנים כיום הם בטכנולוגיית INVERTER".

יש משהו שאפשר לעשות כדי לעזור למזגן לחסוך?
"להפעיל את התוכנה I feel. לוחצים על כפתור ה־I feel בשלט המזגן ומניחים אותו רחוק ובקשר עין עם היחידה הפנימית. בעזרת פעולה זו, רגש הטמפרטורה עובר מיחידת המאייד לשלט הרחוק, ובכך משפר משמעותית את פעולת החימום בחלל החדר, ויחסוך מאיתנו הגברה מיותרת של הטמפרטורה. מעבר לזה, חשוב להקפיד על ניקיון הפילטרים, ולנקות אותם כל 3 חודשים ולוודא שהתריסים של יציאת האוויר מהמזגן מכוונים בזווית של 45 כלפי מטה, משום שהאוויר החם שמוציא המזגן עולה למעלה. כך תיווצר סירקולציה של אויר ומיזוג יעיל יותר של החדר".

מקתם מסביר שהטמפרטורה המומלצת לצריכת חשמל נמוכה יותר של המזגן היא בין 23־25 מעלות, אבל בסופו של דבר מדובר בנוחות וניתן לחמם יותר או פחות במידת הצורך. "כך למשל ברגע שנגדיר טמפ' מעל 27 מעלות, היחידה החיצונית תעבוד זמן רב יותר כדי להגיע לטמפרטורה שדרשנו בחלל החדר, מה שיוביל לצריכת חשמל גבוהה יותר ועליות גבוהות יותר של חימום הבית".

דוד חקק, מנכ"ל BSH, היבואנית הרשמית של בוש, קונסטרוקטה, גגנאו וסימנס, מסכים עם העובדה שתוכנית ההפעלה של המוצר החשמלי משפיעה על החיסכון בחשמל שהוא צורך.
"יש תוכניות הפעלה המיועדות לחיסכון בחשמל, לדוגמה בתנור, מומלץ לבחור בתוכנית של Hot Air Eco, שנמצאת כמעט בכל התנורים כיום וצורכת פחות חשמל. בהפעלת מכונת הכביסה או המדיח עדיף לבחור בתוכניות ארוכות טווח שחוסכות המון חשמל, וגם מים. לדוגמה תוכנית ECO השוטפת את הבגדים והכלים בצורה פחות אינטנסיבית ויותר ארוכה, חוסכת חשמל וכסף ומגיעה לאותה התוצאה".

דוד חקק מנכל BSH (צילום: ענבל מרמרי)
דוד חקק מנכל BSH (צילום: ענבל מרמרי)

טמפרטורת המים במכונת הכביסה ומדיח הכלים משפיעה על צריכת החשמל?
"בהחלט. הפעלת מכונת הכביסה בתוכנית הרתחה של 90 מעלות צורכת הרבה מאוד חשמל ולכן מומלץ להפעיל תוכנית זו רק כשהמכונה מלאה. באשר למייבש הכביסה חשוב לבחור במייבש HeatPump עם משאבת חום המייצרת אוויר חם, בשיטה זהה לזו של מזגן או מקרר, ללא שימוש בגוף חימום מסורתי ובזבזני. המשאבה מאפשרת חיסכון של חשמל באופן משמעותי של כמה שקלים בכל הפעלה. בגזרת מדיחי הכלים כדאי להשתמש במדיח עם זאוליט - מינרל סינטטי שלא פוגע בטבע ובמגע עם מים רותח באופן מיידי. החומר סופח לחות ופולט חום ובכך חוסך חשמל. באשר לחיסכון חשמל במקררים", מסביר חקק, "יש משמעות לחדשנות. מקרר ישן צורך פי 4 יותר חשמל לעומת המקררים החדשים של היום או אלו של לפני מספר שנים בודדות. לנוסעים לחו"ל לשבוע או יותר מומלץ להעביר את טמפרטורת המקרר ל־14 מעלות בהתחשב בכך שמוצרים כמו טחינה, קטשופ וביצים יכולים להיות בטמפרטורה זו לאורך זמן".

אפשר גם לבחור מראש לרכוש מוצרי חשמל בדירוג אנרגטי נמוך.
"נכון. בהשוואה בין מייבש כביסה עם משאבת חום ודירוג אנרגיה A לבין מייבש כביסה עם גוף חימום רגיל ודירוג אנרגיה C, רואים שמייבש עם דירוג אנרגטי A צורך 1.87 קוט"ש, לעומת דירוג אנרגיה C שצורך 4.68 קוט"ש. אם מתרגמים את זה לכסף - דירוג אנרגיה A צורך 1.07 שקלים בכל מחזור הפעלה, לעומת דירוג אנרגיה C הצורך 2.68 שקלים לכל מחזור הפעלה, והמשמעות היא חיסכון של לא מעט חשמל וכסף בטווח הארוך (לפי 57 אגורות לקוט"ש - מ"ג)".

לעג לרש

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, הפועל לצמצום העוני, למען יצירת חברה צודקת וטובה יותר תוך סיוע לאוכלוסיות במצוקה, הנעת חברה אזרחית לערבות הדדית ונתינה והובלת שינוי בסדר העדיפות הלאומי, אומר שישראל הפכה במהלך השנים למדינה עשירה לאנשים עניים. "התפרצות הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה הביאו לעלייה גלובלית במחירי חומרי הגלם, השינוע והאנרגיה, כשהמשך המגמה מתבטא באינפלציה ובעליית הריבית במשק, לצד התייקרויות נוספות במחירי החשמל, הדלק, המזון ומוצרי צריכה נוספים. יוקר המחיה משפיע אומנם על רבים, אולם פוגע בראש ובראשונה בשכבות המוחלשות, שמתקשות לשרוד ולתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום בכבוד ושכוח הקנייה שלהם היה מוגבל עוד קודם לכן".

ערן וינטרוב  (צילום: עוז מועלם)
ערן וינטרוב (צילום: עוז מועלם)

איך זה מתבטא בהתמודדות היומיומית?
"אחד הביטויים המובהקים שממחישים את המשמעות של החיים בעוני, הוא מערכת הוויתורים שהקשישים, המשפחות והילדים, נאלצים לעשות עקב המצוקה הכלכלית. משפחות עניות מוצאות את עצמן מתלבטות באופן יומיומי אם לקנות מזון או תרופות, לשלם שכר דירה או את חשבון החשמל".

מה המשמעות של עליית מחירי החשמל עבור משפחות עניות?
"עבור משפחות נורמטיביות, ההתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות היא חלק מהחיים. אבל לפי דוח העוני האלטרנטיבי של לתת לשנת 2022, 76% מנתמכי הסיוע לא יוכלו להתמודד עם הוצאה לא צפויה או לכל היותר יוכלו לשלם עשרות שקלים. רק 7.8% יוכלו להתמודד עם הוצאה בלתי מתוכננת של יותר מ־1,000 שקל.

בדוח העוני האלטרנטיבי נערכה, בין היתר, גם בדיקה ביחס ל"עוני אנרגטי", שמשמעו חוסר יכולת להבטיח אנרגיה מספקת לצרכים הבסיסיים של משק הבית כגון: אספקת מים חמים, חימום הבית או הפעלת מכשירים חשמליים. במסגרת האומדן שפותח, התגלה כי 86% מנתמכי הסיוע נמצאים במצב של מחסור אנרגטי, מתוכם 38.5% נמצאים במצב של מחסור אנרגטי חמור. 51.2% מנתמכי הסיוע נותקו מחשמל או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק, 53.3% לא יכלו להרשות לעצמם להפעיל אמצעי חימום או קירור בהתאם לצורכיהם, ולחמישית (20.4%) אין כלל אמצעי כזה והם לא יכולים לקנות בעצמם. בנוסף, 44.2% מנתמכי הסיוע נאלצו לבחור באופן תדיר בין תשלום חשבון החשמל ובין רכישה של מוצרים בסיסיים כמו מזון או תרופות מרשם".

והחורף מוסיף אתגר נוסף שקשור בחשמל - חייבים להתחמם.
"נכון. ועם העלייה החדה במחירי החשמל, יקשה עוד על המשפחות ויעמיק את העוני והמחסור שבו הם מצויים. אי אפשר להסכים למציאות שבה ניצול שואה עוטף את עצמו במספר שמיכות מכיוון שהוא חושש להפעיל את התנור כי אין לו איך לשלם את חשבון החשמל".