לא טרנד חולף: העבודה מהבית משקפת תפיסת עולם של דור חדש

עם השינוי ביחסי הכוחות בשוק העבודה, ארגונים רבים מנסים לחזור למודל של עבודה מהמשרד בלבד, אבל יש גם מי שסבורים שהעבודה מרחוק לא הייתה רק תוצר לוואי של הקורונה וכי העובדים מהדור החדש יסרבו לוותר עליה

טליה לוין צילום: ג'רמי לדנר
עבודה מהבית, אילוסטרציה
עבודה מהבית, אילוסטרציה | צילום: אינגאימג'
4
גלריה

לפני שבועיים פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" את אחת הידיעות המרעישות בשוק העבודה, שאולי עתידה לבשר את מה שעומד לקרות בעולם, וגם אצלנו בשנת 2023. העיתון דיווח על יותר ויותר חברות הייטק וסטארט־אפ, שמאסו בעבודה ההיברידית שהייתה נפוצה בתקופת הקורונה ונשארה גם אחריה, והגדולות שביניהן אף מפצירות בעובדים להגיע למשרדים.

בסן פרנסיסקו, אחת החברות שהפצירה בעובדיה להגיע למשרד, נותרה ריקה. בשנת 2022, כך על פי הנתונים המתפרסמים, תפוסת המשרדים נותרה בחברות האמריקאיות מתחת ל־50%. טענות העובדים אולי מובנות, חלקם טוענים שהעבודה במשרד פחות יעילה, חלקם לא רוצים לכלות את זמנם בפקקים, אלא שניכר כי המגמה בשנה הקרובה, לפחות מצד המעסיקים, צפויה להתהפך בטענה שלהגעה למשרד יש קשר הדוק עם תרבות ארגונית מפותחת.

אפשר לומר שמיצינו כמעט כל נרטיב בכל הנוגע לעבודה היברידית. עבודה מרחוק, עבודה משולבת, יום בשבוע קבוע שעובדים בו מהבית או כמה ימים לבחירת העובד. המעסיקים מצדם מציעים פחות הזדמנויות בשנה האחרונה לגמישות כפי שהייתה קצת אחרי הסגרים, אלא שהביקוש לעבודה היברידית עם דגש על גמישות ועבודה מהבית דווקא עולה.

ב"וושינגטון פוסט" פורסם כי 60% מחברות ההייטק האמריקאיות מוכנות, נכון לשלב זה, לשמור על המדיניות הגמישה, אלא שהמשבר העולמי בתעשייה והפיטורים הגדולים העבירו את המושכות לידיהם של המעסיקים בחזרה. רבות דיברו על תופעת ההתפטרות השקטה, אבל לפי דיווח שפורסם בחודש יולי האחרון התברר כי 70% מאלו שעזבו את משרתם התחרטו על כך.

אביב הוקר
אביב הוקר | צילום: נועה גוטמן

בית לרעיונות

ואיך זה נראה בישראל? אביב הוקר, מייסד, שותף וסמנכ"ל מכירות בחברת FADDOM, העוסקת במיפוי אפליקציות בענן, מספר שאצלם חזרו לעבודה משרדית כמעט מלאה. "אנחנו חברת סטארט־אפ קטנה של 30 איש, ומה שנכון לנו לא בהכרח נכון לשאר, אבל מהניסיון שלנו ניהול התהליכים מתבצע בצורה מהירה וטובה יותר, לכל אחד יש יכולת לדבר עם בעלי מקצוע אחרים בחברה בצורה שהיא יותר מהירה ולתאם שיחות שלפעמים לוקח זמן עד שמגיעים אליהן".

הוקר מסביר שכחלק מהאמונה בשילוב של work life balance הם עושים יום מרוכז וקבוע שבו כל הצוות עובד מהבית. "בימים שהמשרד פתוח הוא מרגיש מלא, וזו קרקע פורייה לרעיונות חדשים. אנחנו רואים בזה סיעור מוחות אינסופי, וכשמישהו נמצא בבית עם עצמו, ועושה את המשימות הבודדות שלו ומסיים הוא לבד. פה אחרי שהוא עושה את המשימות שלו הוא נכנס לסיעור מוחות מפרה עם הצוות".

"אנחנו דואגים שלעובדים יהיה נעים וכיף לבוא למשרד, ושמנו לב לכך שאפשר לתת את הדעת אם מישהו עובר תקופה קשה בחייו האישיים או אפילו בעבודה ושוקל לחפש משרה אחרת, כשאת נמצאת איתו במשרד. לעומת עובד ומנהל שלא רואים אחד את השני תקופה ארוכה. יכול היה בעבר להיווצר מצב שעובר משהו על עובד, והמנהל שלו אפילו לא יידע את זה במשך זמן ארוך".

הוקר אומר שכבר בראיונות העבודה ובשלב הגיוסים עובדים מדברים על ההיברידיות, ובחברה הם מקפידים על ראיונות במשרד ולא בזום. "תמיד וללא יוצא מן הכלל כשמגיע עובד למשרד ורואה את האווירה והאנשים סביבו, הוא אומר שהוא מתגעגע. ואצלנו לפחות זו נקודת חוזקה בעניין הזה".

עומר גלאס מנכל ומייסד GrowthSpace
עומר גלאס מנכל ומייסד GrowthSpace | צילום: באדיבות המצולם

אין כמו מהבית

לעומת הוקר, עומר גלאס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace, סבור שעבודה מהבית אפקטיבית יותר.צ"החברה שלנו קמה תוך כדי הקורונה ואופי העבודה תמיד היה היברידי. בסוף אנחנו חברה גלובלית ויש לנו הרבה לקוחות בארה"ב, מה שאומר שאני כמנכ"ל מצפה מהעובדים שלי לעלות לשיחות גם בשעות לא טריוויאליות, לכן מבחינתי יש לאפשר להם את הגמישות המיידית במהלך היום עם המשפחה והילדים".

גלאס אומר שהתיאוריה שלו היא שהעבודה משרתת את החיים ולא החיים משרתים את העבודה, לכן הגמישות חשובה. "חוץ מזה, אנחנו רואים שהפרודוקטיביות של העובדים שלנו כשהם במקום הנוח שלהם גבוהה יותר. אין להם הסחות דעת של פקקים, או שיחות סרק בארוחות צהריים, וזה גם מאפשר לנו להעסיק טאלנטים שגרים בקיבוץ הסוללים או בערד, מקומות שאין להם נגישות נוחה מדי יום לתל אביב".

גלאס טוען שהביקוש קטן יותר כי חברות מקצצות, אבל הקושי הוא בגיוס טאלנטים. "לכל חברה יש את הטאלנטים שלה, האנשים שהם לב לבו של הארגון. על הלב הזה יש תחרות עזה בשוק. העלות של לאבד מישהו שהוא טאלנט מיוחד או מנהל ביניים היא מאוד גדולה, ומאוד קשה לגייס את האנשים האלה לעמדות מפתח.

"זה אומר שיש פחות תחרות על ג'וניורים או משרות שלא קשורות לליבה, אבל על הליבה יש עדיין תחרות, וכמו כל תחרות בסוף העובדים מצביעים ברגליים והכוח אצלם. אם הם רוצים לעבוד מהבית זה אולי יהיה עבורם דיל ברייקר. מול האנשים שיש להם ביקוש נמוך בשוק זה לא ישנה, אבל אלה שיש להם ביקוש גבוה בשוק יתחילו לזוז, והחברות האלה עוד יותר ייפגעו".

"אנחנו נמצאים בעידן של פרודוקטיביות, אבל אני סבור שצריך להפסיק אותו ומיד", אומר אריאל כץ, מנכ"ל היוניקורן סייסנס ישראל. "התפרסם לא מזמן מחקר שהתבסס על נתונים מכל מיני מדינות על מה עושים אנשים במרחב הדיגיטלי וגילה כי 90% מהעובדים אומרים שהם מרגישים מאוד פרודוקטיבים בעבודה.

"מהנקודה שלי כמנהל אני אומר שבשנים האחרונות אני רואה יותר מיילים, ויותר תיקוני באגים ממה שהיו ב־2019 ונפח התעבורה הדיגיטלית, שלא תמיד אגב קשור ישירות לעבודה, מחזק את התחושה הזו אצל העובדים. להבדיל, אצל המנהלים רק 10% יעידו שהם מרגישים שהעובדים פרודוקטיבים".

אריאל כץ, מנכל סייסנס ישראל
אריאל כץ, מנכל סייסנס ישראל | צילום: יח''צ

הדור הבא

כץ מסביר שהפערים הללו בתפיסות מגיעות מכמה מישורים. "אנחנו בעיצומם של שינויים בין־דוריים ואני רואה את זה המון בתחום. זה משהו שקודם כל מגדיר מחדש את תמהיל העבודה מהבית ומהמשרד. אז אתה רוצה עובדים מרוצים כי זה משאב קריטי, וגם תרבות ארגונית וחוויית עובד בין הארגונים כי קשר בין אנשים הוא חשוב. בניגוד לעבר הוא דורש גם חיבור דיגיטלי".

כץ מוסיף שגם אחרי הגמישות והאיזון המטרה היא ליצור סביבת עבודה אופטימלית. "צריך להפנים את העובדה שבסוף אנשים באים אחד בשביל השני. יש ארגונים שמקפידים שהעובדים יגיעו פעם או פעמיים בשבוע, אבל לא צריך להכריח. אם מסתכלים ממקום של הון חברתי אנושי, צריך לחשוב איך לייצר את הדבק של אנשים שירצו לבוא. אני לא רוצה שאנשים יבואו למשרד ויכתבו קוד, את זה הם יכולים לעשות בבית. אני רוצה שהם יבואו וידברו".

תגיות:
עבודה מהבית
/
עובדים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף