הסיבה לכך היא ההחלטה של גלנט לפנות את המאחז אור חיים בניגוד להסכמים הקואליציוניים וללא היוועצות עם סמוטריץ'. שר האוצר מבין היטב את כוחו הפוליטי, ובמקרה זה מנצל אותו לטובתו. גם אם יחתום שר האוצר על המינוי, עדיין הוא מעורר קשיים משפטיים לא מעטים. שר האנרגיה לשעבר אינו נמנה עם נבחרת הדירקטורים, וגם אם הוא יאושר בממשלה בהליך מקל, כפי שנעשה במקרה של עמיר פרץ, שמונה ליו"ר התעשייה האווירית, עדיין הוא מעורר קשיים.
פרץ מונה לתפקידו רק לאחר שבג"ץ אישר כי ייקבעו תנאי כשירות מחמירים לגבי מינויים שאינם תואמים את הכשירות שנקבעה בנבחרת הדירקטורים. במקרה זה ספק רב אם שטייניץ' יוכל לעמוד בקריטריונים שנקבעו.
לפיכך, המסקנה הבלתי נמנעת היא - או שנבחרת הדירקטורים תבוטל (כפי שכבר הוצהר בליכוד), או שמינויו של שטייניץ יובא לאישור הממשלה למרות עמדת בג"ץ וקביעתו הנחרצת.