"משקיעים צריכים לחשוש במקרים שבהם מדובר בדברים שגורמים נזק לטווח ארוך", מדגיש שבקס. "אם הרפורמה הצפויה במערכת המשפט תוביל לשינויים כלכליים שיכולים להשפיע בטווח ארוך - אז באמת יש סיבה לחשוש. ירידה בדירוג האשראי של ישראל, למשל, היא עוד סיבה לדאגה. לעומת זאת, שכשביצעו רפורמה וייקרו את המס על השימוש בכלים חד פעמיים זה לא פגע בפועל בחברות כי לאורך זמן הן מייצרות מספיק. אמנם יש מגזרים מסוימים שנפגעו מהמהלך הזה, אך בסופו של דבר זה היה רעש זמני שנפתר מהר".
בהתייחס לסיכונים הטמונים ביציאה מהירה מהשקעות בישראל משיקולים פוליטיים, הוא מסביר: "למשקיע עלול להיגרם נזק אם הוא מבצע פעולות מהירות בלי הרבה הכנה. אדם שימשוך כספים מתיקי ההשקעות שלו בתקופה שבה השווקים יורדים, ולא יחשוב לעומק מתי הזמן הנכון מבחינה כלכלית לבצע צעד כזה - עלול להסתכן. בימים האחרונים ראינו ירידות, ואפשר לומר שזו נבואה שמגשימה את עצמה. אנשים מפחדים, ואם בגלל לחץ כזה משקיע יבחר לבצע פעולות דרסטיות יהיה לו קשה לתקן".
כשאני שואל אותו מהם הטיפים שלו למשקיעים בתקופות של חוסר ודאות כלכלית, משיב שבקס: "מומלץ לפעול ע"פ עקרון פיזור ההשקעות. כשאדם משקיע בהשקעות ערך הוא בוחר בחברות מסוימות ובסקטורים מסוימים במדינות מסוימות. כשאתה מפזר את ההשקעות אז במילא כל ההשקעות שלך בארץ, והנזק שיכול להיגרם לך הוא חלקי בלבד, כי כשיש שינויים שהם לא מאוד דרמטיים בדרך כלל יהיו סקטורים מקומיים שלא ייפגעו".
"לכן", הוא מציע, "מומלץ לא לבצע פעולות חד צדדיות בגלל לחץ ורעשים ציבוריים, ולעשות פיזור השקעות גיאוגרפי וסקטוריאלי כי תמיד יש כאלה שנפגעים וכאלה שלא. מי שעושה פיזור השקעות יוכל להיות רגוע".