בעולם גנרי של אנשי תעופה, אחד האתגרים המשמעותיים הוא פתיחות למגזרים נוספים - החרדים בישראל הם אחד מהם, וזה כבר מתחיל לקרות. ״פרוייקט חרדים לטיס״, שמובל על ידי ראש הקבוצה פיני גרוס ומלווה על ידי טייסות וטייסים בדרכם להגשים חלום ולהשתלב בתעשיית התעופה הישראלית, נועד לעשות בדיוק את זה.
הפרויקט שהחל לפני למעלה מארבע שנים ומתנהל בצנעה, אסף חבורת חרדים, העובדים ביום ולומדים בערב, חוסכים שקל לשקל וצוברים שעות טיסה בישראל. הקבוצה נפגשת ומלווה על ידי נציגי איגוד הטייסים הישראלי בדרכם להשלים את הרישוי והניסיון הנדרשים ולבסוף להפוך לאנשי צוות מן המניין.
הסממנים החיצוניים של עולם התעופה כוללים את המדים והדרגות, הכובע והציוד הנלווה המשדרים אחידות, אך אינם מעידים על הגיוון הרב שיש מתחת למדים הלבנים. מי שמכיר יודע כי בכל רגע נתון טייס או טייסת יכולים להיפגש לטיסה משותפת עמוסת נוסעים או מטען. גם אם האחד מגיע מסינגפור והשנייה מקנדה, מה שמחבר ביניהם הוא שפה משופת, פעולות זהות ואין־סוף של אחריות.
החרדים לטיס אינם שונים. הסממנים החיצוניים שלהם מכבר זמן אינם מכשול עבורם וטוב שלא יהיו גם בעבורנו. הטיסה היא עולם של פרטים, סדרי עבודה ברורים ולקיחת אחריות טוטאלית. לתלמידנו החרדים יכולת לימוד מצוינת בכל תחום, שכן הם עסוקים בכך מגיל קטן. נושא לימודי הליבה כמו מדעים הוא חיסרון, אולם הפער מצטמצם לאור הרצון והיכולת להתמודדות עם חומר חדש באשר הוא. עמיתנו החרדים יחוזקו, שכן חשיפתם לתכנים בלתי אמצעיים באנגלית, שפת התעופה, היא קריטית.
צבירה של 250 שעות טיסה היא מורכבת ויקרה, אולם זו רק תחילת הדרך ועל מנת להתקבל לחברת תעופה ישראלית דרושות עוד כמה מאות שעות, מבחני רישוי, טיסה בנתיבים בינלאומיים ועוד. כאן לא ייתכנו פשרות מקצועיות. כאשר נכנסים לקוקפיט, לסימולטור, או נפגשים לשוחח מקצועית על הטיסה, ההבדלים הדתיים והמגדריים נדחקים הצדה כלא קיימים. רוב עולם התעופה חילוני, אולם הוא עולם מכיל ומקצועי אשר מהווה כור היתוך מדהים. אם ניתן לעשות את זה דרך התעופה, השמיים הם באמת הגבול.
20 חרדים לא יעשו שינוי סטטיסטי בתעופה הישראלית, אך שינויים משמעותיים אינם בהכרח כאלו, פתיחת הדלתות ופריצת הגבולות יכולה להתרחש עבור חרדים, נשים, יהודים ושאינם יהודים, כל אחד והשקפתו, כל אחת ואמונתה. הקוקפיט יכול לחבר את כולם ומניסיון של שנים, זה פשוט מצליח.
מדינת ישראל היא סיר לחץ, יש יאמרו פסיפס של תרבויות, הכל נכון. בתעופה אנחנו עוסקים במשימה ולא בכל אלו, במקצוע ולא בהשקפת העולם של המקצוען. לצד הגנריות הרבה, הגיוון חשוב ומעשיר, מעניק הזדמנות ואפשרות לכל אחד ואחת להצטרף ולתרום. סיר הלחץ הקטן שלנו יכול ליצר גם תבשילים טובים: היינו רוצים לראות יותר חרדים, נשים, קבוצות מכל קצוות הקשת הישראלית לוקחים חלק בלימוד הטיסה, צוברים ניסיון ומצטרפים אלנו.
החרדים לטיס אינם חרדים מטיסה, הם חבורת אנשים איכותיים וחדורי מטרה אשר מחובתנו לסייע להם, לתרום מניסיוננו ולפתוח לקבוצות נוספות את הקוקפיט, שכן “בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ" - והם של כולנו.בבב
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי