בנק ישראל הודיע היום (שני)  על העלאת ריבית נוספת והשמינית ברציפות בשיעור של 0.5 נקודות האחוז. בכך, שיעור הריבית הבסיסית בישראל יעלה ל-4.25% ושיעור ריבית הפריים יעלה בהתאם ל-5.75%. בנק ישראל צפוי להחליט בדבר ההעלאה הבאה בעוד כחודשיים. 

כמה נשלם יותר? מומחים מעריכים: השנה הכלכלית הקשה שתעבור על כולנו

מאחורי ההחלטה על העלאת הריבית עומדת הרפורמה המשפטית - והאזרחים משלמים את המחיר | יהודה שרוני

מבנק ישראל נמסר כי האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.4%. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד. התוצר צמח בשנת 2022 בקצב מואץ של 6.5%, ורמתו שוהה מזה חמישה רביעים מעל קו המגמה שהיה טרום המשבר. צמיחת התוצר ברבעון הרביעי הושפעה במידה רבה מזינוק זמני ביבוא כלי רכב בשלהי 2022.

הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להיות איתנה. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אך בחודשים האחרונים ישנה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים. היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. מחירי הדירות הוסיפו לעלות, אך בקצב מתון יותר מזה מספר חודשים. מספר העסקאות לרכישת דירה והיקף המשכנתאות שניטלו ממשיכים לרדת. מחירי השכירות המשיכו במגמת העלייה. 

מאז החלטת המדיניות האחרונה שערי החליפין אופיינו בתנודתיות גבוהה – בתחילת התקופה התחזק השקל ובהמשכה השתנתה המגמה והשקל פוחת. תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מעלה, אך קצב הצמיחה בכלכלות המרכזיות מוסיף להיות מתון. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה אך ניכר כי ישנה התמתנות באינפלציה במדינות רבות, אך התמתנות אינפלציית הליבה איטית יותר.

דולרים (צילום: רויטרס)
דולרים (צילום: רויטרס)

עוד נמסר כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

בעקבות כך, הודיע בבנק דיסקונט לקוחותיו כי הוא מקפיא את עליית תשלומי המשכנתא בתשלום ההחזר החודשי בשל עליות ריבית בנק ישראל. בכך, יאפשר הבנק להפחית את גובה ההחזר החודשי של המשכנתא לרמה מאז בספטמבר אשתקד ועד הסיום בסכום של עד אלף ש"ח בחודש.

נשיא לשכת רואי החשבון: "עליית שער הריבית היא גזירה שהציבור מתקשים יותר ויותר לעמוד בה"

שיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, התייחס להחלטה ואמר: "עליית שער הריבית היא גזירה שהציבור ובעיקר הלווים ונוטלי המשכנתאות מתקשים יותר ויותר לעמוד בה. עליית שיעור הריבית בקצב של אחת לחודש-חודשים מקרבת אותנו יותר ויותר למצב בו לווים ולוקחי משכנתאות יגיעו לחדלות פירעון וגם הבנקים מתחילים להיערך למצב כזה".

שרייבר הוסיף: "בניגוד לתחזיות כלכלניים שרואים בעליית הריבית פתרון למשבר הדיור, אנחנו אומרים שמבלי שיעשו צעדים דרמטיים של שחרור קרקעות באזורי הביקוש, העלאת הריבית תקפיא את מצבו של השוק, וכששער הריבית ירד חזרה לשיעור דומה לשיעור שהיה לפני שנה וחצי-שנתיים מחירי הדיור ירקיעו ביתר שאת."

חן שרייבר (צילום: פוטו מרסלו)
חן שרייבר (צילום: פוטו מרסלו)

 יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי,תקף את החלטת הנגיד: "מדובר בהתמכרות מסוכנת למשק. העלאת ריבית נוספת מהווה מכה קשה למגזר העסקי ולמשק, ומחזקת את חובתה של הממשלה לנהוג בריסון תקציבי, על מנת לא להאיץ את גל האינפלציה הבא באמצעות הרחבה תקציבית. האינפלציה בישראל היא אינפלציה עיקשת אולם העלאת הריבית הנוכחית אינה מתכתבת עם המגמה של סימני ההאטה. ברור כי נגיד בנק ישראל מוטרד מהחלשות השקל, אך שימוש עודף בכלי הריבית גובה מחיר כבד, לא רק בהאטת הצריכה אלא גם האטה בהשקעות".

"הדבר יבוא לידי ביטוי במשך זמן התאוששות המשק אשר יהיה ארוך יותר מהמצופה, וזאת גם כאשר האינפלציה תרוסן לחלוטין. השפעות העלאת הריבית כבר באים לידי ביטוי במשק. לפיכך, בנקודת הזמן הזו על נגיד בנק ישראל לבחון תהליכי הורדת ריבית במקום להמשיך להעלותה. במקביל על משרד האוצר אשר צפוי להגיש את הצעת התקציב ביום חמישי הקרוב לאישור הממשלה - לוודא ריסון תקציבי, על מנת למנוע סחרור אינפלציוני נוסף", סיכם.