הנגידה לשעבר מזהירה: אם נגיד בנק ישראל ייפגע, נגיע למצב של טורקיה

הנאום שנשאה פלוג נשמע אז קיצוני מדי, אבל היום הוא רלוונטי מאוד, כאילו חזתה את מה שקורה עכשיו במדינת ישראל, כשהפוליטיקאים מנסים להתערב בפעילותו של הבנק המרכזי.

"באשר לחיכוך בין הבנק המרכזי והמערכת הפוליטית", אמרה אז פלוג, "הרי שבמהלך כהונתי המתח גבר דווקא סביב נושאים הנמצאים בליבת העשייה של בנק ישראל, הנוגעים לתמיכה ביציבות הפיננסית. החתירה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, שכולנו שותפים לה, הובילה לוויכוח ער לגבי הקצב, ההיקף, והפרטים הספציפיים של הרפורמות במגזר הפיננסי. הוויכוח התמקד בכך שהתעקשנו להבטיח שהרפורמה לא תערער את היציבות הפיננסית, שלעתים נתפסת כמובנת מאליה על ידי השותפים שלנו בעיצוב הרפורמה (משרד האוצר)".

"עלינו להיות מסוגלים לעמוד בהם", הוסיפה. "בחלק מהמצבים, עלינו לספק את המלצות המדיניות בשקט, מאחורי דלתיים סגורות, ובשאלות המדיניות המרכזיות עלינו לתרום גם לדיון ציבורי מושכל יותר. אני מאמינה כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מהעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור".

סכנה אמיתית

עברו חמש שנים מאז עזבה את השירות הציבורי. היום היא מכהנת כסגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת תל אביב, והצעת החוק של יו"ר ועדת הכספים משה גפני להקפאת הריבית על המשכנתאות שנדחתה בינתיים, עדיין תלויה באוויר. כשאני מזכירה לה את הנאום ההוא בכנס, היא מחייכת בעצב.

"אני עדיין חושבת שהסכנה של פגיעה בעצמאות בנק ישראל היא סכנה אמיתית", אומרת פלוג. "אם היית שואלת אותי לפני שנה או שנתיים, אם מישהו באמת יאיים על עצמאות בנק ישראל, הייתי אומרת שזה לא יעלה על הדעת, אבל למדתי לאחרונה שגם דברים שלא אמורים לעלות על דעתי, עולים על דעתם של אחרים, כמו ההתבטאויות של גורמים בממשלה על האפשרות להתערב במדיניות בנק ישראל.

"אני מוטרדת ומופתעת מיוזמת החקיקה של גפני, שמדבר על אי־גלגול העלאת הריבית על חלק מהמשכנתאות. זו לא רק התערבות בעצמאותו של בנק ישראל, אלא נטרול היכולת של כלי המדיניות שלו - הוא מעקר את בנק ישראל.

"אני שמחה שראש הממשלה עצר אותה, אבל עצם זה שהיא עלתה בכלל - מדהים. זה יכול להתדרדר לחוסר יכולת להילחם באינפלציה. לא בכדי בנקים מרכזיים קיבלו את העצמאות להילחם באינפלציה באמצעות הכלים שעומדים לרשותם. אם המלחמה באינפלציה הייתה נתונה בידיהם של הפוליטיקאים, כפי שהיה בעבר, המצב היה קטסטרופלי.

"ראינו מה קרה בישראל בשנות ה־80 ומה קרה בטורקיה, כשארדואן פיטר סדרה של נגידים שלא מצאו חן בעיניו, אמר לנגיד, שהיה איש שלו, שהדרך להילחם באינפלציה היא בהורדת הריבית והביא את הכלכלה הטורקית למשבר חמור. לא בכדי הטיפול באינפלציה נתון בידי אנשי מקצוע".

נקודת אל־חזור

פרופ' פלוג, 68, בעלת דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, הייתה כלכלנית בקרן המטבע הבינלאומית, כלכלנית מחקר בכירה בבנק האינטר אמריקאי לפיתוח, מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל וחברת הנהלה.

אחרי שנתיים כמשנה לנגיד סטנלי פישר מונתה לנגידת בנק ישראל הראשונה, ונבחרה פעמיים לאחת משבעת הנגידים הטובים בעולם על ידי מגזין "הגלובל פייננס". במהלך כהונתה היו לה חיכוכים לא פשוטים עם שר האוצר דאז, משה כחלון, על מגוון של נושאים, ביניהם העברת תקציב דו־שנתי ותוכנית מחיר למשתכן, שאותם ביקרה בדרכה האלגנטית. בשקט, באופן מנומק, בלי ריקושטים.

גם את ההתנגדות שלה לרפורמה המשפטית היא מנסחת בבהירות מתונה, אף על פי שהיא מודאגת מאוד מהפגיעה הכלכלית. נפגשנו אחרי שחברת דירוג האשראי מודי'ס הוציאה את הדיווח המטריד שלה.

"מודי'ס הוציאו דיווח שלא מן המניין שהזהיר מפני השלכות קצרות וארוכות הטווח של הרפורמה המשפטית", היא אומרת. "לדבריו, אם המהלך ייושם במלואו השינויים הללו יחלישו את יכולת הבקרה המשפטית על הממשלה. הוא ממשיך ואומר שהשינויים מסכנים את האופק הכלכלי לטווח ארוך ואת ההשקעות הזרות שהן קריטיות להייטק. מה שהדוח אומר מאוד דומה למה שהכלכלנים מזהים מהרגע שהמהפכה המשפטית יצאה לאוויר העולם.

"קמו הרבה אנשים, שלאו דווקא מזוהים פוליטית ומבינים דבר או שניים בכלכלה והתריעו. הם מבינים, אבל אני לא מבינה איך יכול להיות שהמחיר הכבד של המהלך הזה, גם כלכלית וגם מבחינת הקרע בעם, עדיין לא גרם לעצירת הרפורמה. אני מקווה שיתעשתו ויעצרו את המהלך וינסו לגבש רפורמה מדודה שתתגבש בהסכמה רחבה".

"המשמעות, בגלל משקל ההייטק, תהיה פגיעה בכלכלה, בתעסוקה ובתקבולי המסים, מה שיחייב את הממשלה לצמצם בהוצאות שלה, לצמצם בהשקעה בתשתיות ולתת פחות שירותים לאזרח. זה יפגע בכל אזרחי המדינה, אבל קודם כל באוכלוסייה החלשה. ולא דיברנו מה יקרה אם תהיה הפחתת דירוג אשראי. אז עלות המימון שלנו תעלה ונשלם יוותר ריבית על החוב. אנחנו עדיין לא נמצאים בנקודת האל־חזור, אבל אנחנו מתקרבים אליה בצעדי ענק".

לא מרימה ידיים

"אבל אם התהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו ייצא לפועל תהיה ירידה משמעותית בזרם ההון לישראל ואולי גם היצוא הישראלי ייפגע, נתמודד עם תהליך של פיחות שיזין את האינפלציה. חלק גדול מחומרי הגלם והמוצרים מקורם ביבוא ולכן זה משפיע על המחירים. לפי האומדנים של בנק ישראל, כל פיחות של אחוז, מעלה את האינפלציה ב־0.2%.

"בכל מה שנוגע ליוקר המחיה, התחרות בשוק המזון היא מאוד משמעותית ואני רוצה לקוות שהרפורמה על יבואניות המזון, שיצאה מחוק ההסדרים, תחזור אליו. בנושא הדיור, צריך להבטיח היצע מספיק גדול באופן מתמשך, גם באזורי הביקוש, כדי שיענה על הצורך בדירות ובדירות להשכרה לטווח ארוך, שלא קודמו מספיק. האתגר הזה גדול בישראל מאשר במדינות אחרות כי האוכלוסיה צומחת בשיעור של 1.8% לשנה ואין מספיק היצע".

כשאני שואלת אותה אם היא מתגעגעת לבנק ישראל, אומרת פלוג שהיא מאוד אוהבת אותו, אבל מאוד נהנית מהעשייה שלה במכון לדמוקרטיה שמאפשר לה לעסוק במחקר. כרגע היא מתמקדת במוביליות בין־דורית בכלכלת ישראל, שהחלק הראשון שלו בדק אם המקום שממנו באת מכתיב את המקום שאליו תוכל להגיע בבגרותך.

לפני כמה שבועות פרסמה מאמר משותף עם פרופ' יעקב פרנקל, שהזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית. "אין לנו את הלוקסוס להרים ידיים. כל עוד אפשר לשכנע שצריך לעצור אותה, אעשה זאת".