על פי נתוני האינפלציה הנוכחיים, כפי שחושבו על ידי איגוד לשכות המסחר, מס הארנונה יזנק ב־2024 ב־2.68% נוספים - שהם 763 מיליון שקל. עקב כך, תשלום מס הארנונה לשנה כולה יסתכם ב־29 מיליארד שקל.

מדובר בהתייקרות הגבוהה מאז שנת 2014. בעשור האחרון התייקרה הארנונה ב־15.2%, שהם 4.2 מיליארד שקל, בעיקר בגלל זינוק של 10% בשכר במגזר הציבורי. נתונים אלה נחשפים בשעה שנתניהו מדבר על הקמת קבינט יוקר המחיה ומטיל את האחריות על היצרנים. מחצית ממס הארנונה מורכב מהאינפלציה ומחצית מתוספות השכר במגזר הציבורי. העלאת מס הארנונה היא עוד לפני אישורים חריגים.

נשיא האיגוד, אוריאל לין, לא נותר אדיש לנתונים אלה ובפנייה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש עוצר מיידי על ההתייקרות האוטומטית הצפויה בתחילת 2024. "מס הארנונה הוא אחד המשפיעים החשובים ביותר על יוקר המחיה בישראל והוא משפיע על המגזר העסקי. ואם רוצים להילחם בתופעה ברצינות יש להודיע כבר כעת על עצירתה", אמר לין.

אוריאל לין (צילום: יחצ)
אוריאל לין (צילום: יחצ)

לדבריו, "לא רצוי להמתין אלא לקבע כבר עכשיו עקרונות של העלאת מס הארנונה לשנה הבאה, ולהקפיא את ההתייקרות האוטומטית הקבועה על פי החוק. במקביל, יש להודיע כבר עכשיו שמשרדי הפנים והאוצר לא יעניקו לאף רשות מקומית אישורים להעלאות ארנונה חריגות".