לא צריך להזכיר לאיש מה קרה כאן בתחום הכלכלי לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ערב המלחמה, בסוף הרבעון השלישי של שנת 2023, הריבית הייתה מאוד גבוהה. "זה אולי נראה רחוק, אבל בפברואר 2022 פרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה ששינתה את התמונה בעולם כולו והביאה להתפרצות אינפלציונית, שאומנם בישראל הייתה מתונה יותר, אך בהחלט הייתה משמעותית. הריבית עלתה, ובמשך שנה שלמה יכולנו לספור עשר פעימות של העלאת ריבית על ידי בנק ישראל, עד כדי מצב שריבית הפריים עלתה פי ארבעה, והריבית על המשכנתאות ארוכות הטווח עלתה ב־48%".
יוניסי מסביר שעליית הריבית המהירה גרמה מחד לעצירה מוחלטת בקצב עליית מחירי הדיור, אך מאידך לפחות עסקאות. לדבריו, "הרבה מאוד כלכלנים צפו שמחירי הדיור עומדים לרדת, ולכן הם גרמו ללא מעט רוכשים לשבת על הגדר ולהמתין. אנשים נכנסו לעמדת המתנה ולא ביצעו עסקאות. מי שהיה לחוץ מכר, ומי שהיה פחות לחוץ נכנס להמתנה שיצרה עצירה כמעט מוחלטת בשוק".
יוניסי מדגיש שנכון לסוף ספטמבר מחירי הנדל"ן היו מאוד גבוהים, האינפלציה הייתה בשמיים והריבית גבוהה: "אותם אלה שאינם בעלי דירה ספגו את כל הפרמטרים האלה כנגדם, ואין להם ברירה אלא לשבת על הגדר. המשקיעים לעומתם הורידו פעילות מהשוק, הפחיתו ב־70% את הרכישות, אבל המחירים המשיכו לעלות - ויחד איתם הביקוש".
"את זה נוסיף לכל מה שקורה בעקבות המלחמה בגזרת תושבי החוץ וגלי העלייה שמתגברים כתוצאה מהמצב הגיאופוליטי בעולם. הרבה עולים חדשים ותושבי חוץ מגיעים ארצה, קודם כל רוכשים דירה, וכשהם קונים דירות הם קונים בדרך כלל דירות יקרות יותר, ולא של ה־2־3 חדרים. ישנן מגמות בשטח שתומכות בתהליך של חזרה לקצב עסקאות גדל, ותהליך של עליית מחירים כתוצאה מכך, כי אין ברירה - אין אלטרנטיבות נוספות כרגע בשוק".
יוניסי מצביע על פתרון נוסף: "הקמת פרויקטים במרכזי אוכלוסייה לטובת שכירות לטווח ארוך. מדובר בפרויקטים שמיועדים לסטודנטים, לצעירים, למשפחות צעירות, לכל מי שמתחיל את חייו הבוגרים. אותם צעירים יכולים במקום לחזור שוב ושוב לשוק השכירות ולחפש דירה, לראות את עצמם גרים בפרויקט כזה לתקופה של חמש שנים, לסיים את התואר, להיכנס לעבודה מסודרת, ואז בהמשך לקבל החלטה היכן הם רוצים לחיות - ושם לקנות דירה. הדברים הללו לא קיימים לצערי הרב במדינת ישראל, והגיע הזמן שגם בזה יטפלו".
התרעות פיקוד העורף