בשנים האחרונות, המודעות לנושא הדיור המוגן גוברת בקרב אוכלוסיית האזרחים המבוגרים. כשחושבים על העניין, בעיקר בעיניים צעירות, מיד עולה לראש הצורך בשירותים רפואיים קרובים או בכוח עזר קבוע בבית ההורים. אלא שלפי רוני עוזרי, יו"ר אב"א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן, "רוב הבעיות הן לאו דווקא רפואיות". לטענתו, "אלו בעיקר בעיות כגון בדידות, מחסור בחברה, אי־יכולת להגיע לרופא כשצריך, הרגשת חוסר ביטחון ודאגות כלכליות. אם פרצו לביתו של השכן, האישה המבוגרת מפחדת ומתקשרת לילדים".
ב־35 השנים האחרונות צמח ענף הדיור המוגן בעקבות יוזמות פרטיות של יזמים ועמותות שהשקיעו - ורובם גם הרוויחו - סכומי עתק בהקמת בניינים שמשמשים כבתי מגורים לאוכלוסייה מבוגרת. "הערך המוסף הוא שבבית כזה יש את כל השירותים בהישג יד. אם נשרפה לך נורה או התקלקל הארון או צריך לתלות מדף, יש איש אחזקה במרחק קריאה מיידית. המחקרים הוכיחו שתוחלת החיים בדיור המוגן גבוהה מאוד. פעילות גופנית קיימת בבתים האלה בכל יום, ולא צריך להתאמץ למצוא אותה. אתה בוחר לעצמך פעילות משלימה שמתאימה לך - נגרות, ציור, קונצרטים, או כל דבר אחר שאוהבים - והרבה פעמים אנשים מרגישים שהם מממשים את עצמם בפעם הראשונה".
לעתים הבורות בנוגע לדיור מוגן מרחיקה את הדיירים הפוטנציאליים. יש לא מעט מבוגרים שיגידו שהם מעדיפים להזדקן בבית, אחרי הכל, הם חיו שם מרבית שנותיהם. ומלבד זאת, הפעילויות הכרוכות בחיים עצמאיים – כגון עריכת קניות בסופרמרקט ותשלום חשבונות בדואר - מאלצות את מי שבוחרים להישאר בביתם לקיים תקשורת עם הסביבה ולאמץ את הגוף. לפעמים מובאים בחשבון גם שיקולים כלכליים, שכן אנשים מבוגרים רוצים להוריש את רכושם במלואו וחוששים מהעלויות הגבוהות הכרוכות במעבר לדיור מוגן איכותי.
אך נדמה שמעל לכל, מה שמרתיע את אוכלוסיית היעד היא ההנחה שדיור מוגן הוא התחנה הסופית והוא אף נתפס כוויתור על קשר אינטנסיבי עם העולם שבחוץ.
"אני ממליץ לא להירתע" אומר עוזרי, "זה לא בית אשפוזי. אני תמיד מציע לבני משפחה או לדיירים לא להתבייש ללכת לראות בלי להתחייב. אחר כך אולי תהיה להם החלטה בכיוון שלא חשבו עליו קודם לכן. יש כמה מוסדות שמציעים תקופת התנסות, ושווה לאמץ את זה ולהתנסות ולראות, כדי להבין אם זה מתאים לך או לא וכדי להשתחרר מהדעות הקדומות. מבין הדיירים שבאו לניסיון, 95% נשארו ולא רצו לעזוב".
כאמור, תחום הדיור המוגן מציע יתרונות רבים לבני הגיל השלישי, בהם מגורים בסביבה מוגנת ומפוקחת, עם מענה לצרכים השוטפים של הדיירים. כ־15,000 קשישים קבעו את מגוריהם בכ־90 בתי דיור מוגן ברחבי הארץ, ובתים נוספים רבים נבנים בימים אלו כדי לספק את הביקוש הגובר. במקרים רבים גם המשפחה המורחבת מעורבת בהחלטה ובבחירת הבית המתאים, אולם "טרם החתימה על חוזה הדיור המוגן, יש לערוך בירור מקיף". אומר אברהם בר דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל. "הבנת החשיבות של כל סעיף והשלכותיו על השנים הבאות היא חיונית ועשויה להשפיע על הקביעה שזה אכן הבית הנכון להיכנס ולגור בו את יתרת חייו של הדייר".
ישנם סעיפים רגישים נוספים, וחשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום לפני החתימה על החוזה.
עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל מרכזת את כלל זכויותיהם ומאבקיהם של הקשישים החיים בדיור מוגן, ומידע נוסף אפשר למצוא באתר העמותה.
התרעות פיקוד העורף