הסגר המתקרב עלול לגרום לפגיעה קטלנית בענף המשרדים, שרק הצליח להרים את ראשו מעל המים, כך מזהירים מומחים מתחום הנדל"ן המסחרי.

"הבנייה המסיבית של מגדלי משרדים בתל אביב והמרכז יוצרת היצע של שלושה מיליון מ"ר וחצי. בסגר ייתקלו השוכרים בקושי לשלם דמי שכירות, ועסקאות חדשות ייעצרו", מזהיר יו"ר חברת הייעוץ CBRE ישראל ג'קי מוקמל בשיחה עם "מעריב".

"עוד לפני הסגר נרשמה במהלך הרבעון השני של 2020 ירידה של 3%־10% בדמי השכירות למשרדים, אחרי חמש שנים של עליות מחירים. עד סוף 2020 יירדו מחירי השכירות למשרדים, ובמיוחד בתל אביב והמרכז, ב־5% עד 10% נוספים. בהנחה שלא יימצא חיסון לנגיף הקורונה, מגמה זו תימשך גם בשנת 2021", מוסיף מוקמל.

ההצעה שלו להקלה על המצב היא "שמתחמי המשרדים הפנויים יסבו 30% מהשטחים, שהם כמיליון מ"ר, להקמת יחידות מגורים המשלבות תעסוקה במקצועות חופשיים, כגון רופאים, מכוני יופי, גלריות, יועצי שיווק ומכירה ועוד. הסנונית הראשונה היא עיריית רמת גן, המאפשרת במתחמי משרדים באזור הבורסה שילוב של דירות מגורים".

בתוך כך, ההודעה על הסגר המחודש מהווה מכה קשה לבעלי הקניונים ובראשם קבוצת קניוני עופר, רשת מליסרון, קבוצת עזריאלי, קניוני ביג ומתחמי G. על מנת למנוע את בריחת השוכרים, ייאלצו הבעלים להוריד מחירים.

קבוצת ביג הודיעה שבעקבות הסגר היא תעניק לשוכרים פטור מדמי שכירות עבור ספטמבר ואוקטובר, ורשתות נוספות צפויות ללכת בעקבותיה. מי שייהנו מכך במיוחד הן הרשתות גדולות, כמו קבוצת פוקס שבבעלות הראל ויזל וקבוצת קסטרו, שנוכחותן בקניונים בולטת.
מנכ"ל קבוצת ביג חי גאליס שיגר אתמול מכתב שבו ביקר בחריפות את הממשלה ואת הכישלון בניהול המשבר, שנחשב למחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה. על רקע הסגר קוראת התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים קטנים, לסייע לבעלי עסקים שכתוצאה מסגירת עסקיהם לא מסוגלים לשלם את דמי השכירות החודשיים.

במקביל פנה נשיא ההתאחדות יוסי אלקובי ליו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון, בבקשה להתערב בנושא השכירות המסחרית. "בשם העצמאים והעסקים הקטנים אני מודיע באופן מפורש כי לא נעמוד בסגירה נוספת של העסקים ולא נעמוד בתשלומי השכירות", הזהיר.
לדבריו, "במקרה של סגר המדינה יכולה להחליט על פטור מארנונה, אך מה עם דמי השכירות? זוהי ההוצאה השנייה הגדולה ביותר של העסק הקטן, אחרי עלות העובדים. יותר מ־50% מבעלי העסקים חוששים לגורל העסק".

בהתאחדות מציינים שהדין הקיים אינו מסדיר בצורה ברורה היעדר יכולת לקיים את הסכם השכירות בשל משבר (כוח עליון). קיימת אי־ודאות משפטית שסופה להביא לגל של תביעות ולנזקים לכל המעורבים. גם המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ בחן את הנושא והחליט באופן תמוה ולא ברור שלא להתערב.

על פי חוות הדעת המשפטית של עו"ד גיל אפרתי, שהוזמנה על ידי בעלי המלאכה, מוצע תיקון חקיקה שיאפשר הקפאת המצב המשפטי, כך שלא ניתן יהיה לחלט ערבויות או לפנות את השוכר בתקופת המשבר.