הערת אזהרה, מהווה אחת מהבטוחות העומדות לרוכשי דירות עת התקשרותם בעסקת מקרקעין, וכשמה כן היא – הערה הנרשמת בלשכת רישום המקרקעין ומטרתה להזהיר כל צד ג' המעוניין לבצע עסקה באותם מקרקעין, כי בעל הזכויות בהם כבר התחייב בהתחייבות קודמת לבצע או להימנע מלבצע בהם עסקה קודמת/אחרת.    

במרוצת השנים, לאחר "פרשת חפציבה", אשר הרעידה את אמות הסיפים במדינת ישראל וגרמה נזק כלכלי רב לרוכשי דירות, אף תוקן חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ד-1974 ("חוק המכר הבטחת השקעות") ועוגנו בו מספר בטוחות, אשר מטרתן להגן על כספי רוכשי דירות חדשות (מקבלן/יזם) וביניהן, עוגנה כבטוחה גם הערת אזהרה. 

יחד עם זאת, בפסק דין תקדימי ומפתיע (יש לומר), שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי (ושערעור לגביו הוגש לעליון ונדחה), נעתר בית המשפט לבקשת המנהל המיוחד של חברה יזמית שמונה, לאחר שהחברה נקלעה להליכי פירוק, והורה על ביטול הסכמי מכר שנחתמו בין אותה החברה לבין רוכשי דירות ובמסגרת כך, גם על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת אותם רוכשים.  

בנסיבות אותו מקרה, דובר בחברה אשר התקשרה עם בעלי זכויות בבניין ברמת גן בהסכם לביצוע פרויקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 (חיזוק ועיבוי). החברה לא נטלה ליווי פיננסי לטובת בניית הפרויקט ורשמה לטובת רוכשי הדירות הערות אזהרה פרטניות כבטוחה בהתאם להוראות חוק המכר הבטחת השקעות. לימים, החברה נקלעה לקשיים כלכליים, ניתן כנגדה צו פירוק ומונה לה מנהל מיוחד.

המנהל המיוחד שמונה בחן את מצבו של הפרויקט והאם ניתן להשלים אותו באופן כזה או אחר באמצעות יזמים אחרים המתמחים בתחום. משמצא, כי מצבו של הפרויקט חמור וכי אין יזם שמוכן להיכנס בנעלי החברה להשלמת הפרויקט והוצאתו לפועל כפי שהוא, פנה הוא לבית המשפט בבקשה, שזה האחרון יעשה שימוש בסמכותו ויורה הן על ביטול הסכמי המכר שנחתמו עם רוכשי הדירות, בהיותם "נכסים מכבידים" והן על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין לטובת אותם רוכשים (מבלי שהושבו לאותם רוכשים מלוא הכספים ששולמו על ידם). 

בית המשפט נעתר כאמור לבקשתו של המנהל המיוחד ובכך למעשה, כורסם מעמדה של הערת האזהרה וההשפעה על שוק הנדל"ן כתוצאה, מרחיקה.

לאור הבעייתיות הגלומה והכרסום בהגנה על כספי הרוכשים, פרסם משרד הבינוי והשיכון לעיון הציבור מסמך כוונות לשינוי לוח התשלומים בפרויקט מסוג תמ"א 38 כחלופה להערת אזהרה, כאשר המטרה הגלומה למעשה היא הניסיון "לרווח" את לוח התשלומים של הרוכשים מול חברות יזמיות, כך שגם אם בסופו של יום פרויקט לא יצא אל הפועל, לפחות חלק משמעותי מכספי הרוכשים ינצל. בהערת אגב, יש לציין, שאותו כנ"ל יכול לחול גם בעסקאות מקרקעין מסוגים שונים ולא רק בעסקאות תמ"א, שעה שאין ליווי פיננסי לפרויקט. 

משכך ולאור הקביעה התקדימית כאמור, בבטוחה שעד כה הייתה כה טריוויאלית ומספקת, יש להידרש ולתת את הדעת בכל פרויקט ופרויקט, מהן הבטוחות הדרושות להקטנת "החשיפה" ומהן החלופות העומדות מחד בפני רוכשי הדירות ומנגד, בפני החברות היזמיות כך, שבסופו של יום יצא פרויקט חדש אל הפועל ויימסרו בו הדירות לרוכשי הדירות.    

הכותבת היא עו"ד רווית קינן, מומחית בנדל"ן ומקרקעין
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות מעת לעת.