נשיא התאחדות הקבלנים: "רעידת אדמה חזקה תגרום לאסון נוראי"

מיד אחרי רעידת האדמה השנייה בצפון, השאיר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הודעה לשרת הפנים, איילת שקד וכתב, "חייבים להאריך את תכנית תמ"א 38".

מבלי לפקפק חלילה בדאגתו הכנה של סרוגו לאזרחי ישראל, בעיקר לאלה שמתגוררים במבנים רעועים לאורך הסורי אפריקאי, יש לסרוגו, כנציג הקבלנים, גם אינטרס כלכלי מובהק להאריך את תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (שאמורה לעבור מהעולם באוקטובר הבא).

מיותר לציין כדי לתמרץ קבלנים לחזק מבנים, ניתנות להם זכויות בניה מוגדלות וקיצור הליכים בירוקרטיים לקבלת היתר בניה, מה שמכניס הרבה מאוד כסף לכיסם.

הבעיה היא, שקבלנים לא רוצים לחזק מבנים בצפון, כי את הרווחים היפים אפשר למקסם באזורי ביקוש, בעיקר בגוש דן ולהכניס סכומים לא רעים גם בין חדרה לגדרה. "מחירי הקרקע בצפון לא כדאיים לתמ"א 38 וגם לא לפינוי בינוי", הוא מנמק את חוסר הרצון של יזמים להתקרב לפרויקטים שנמצאים שם.

"היו עכשיו שתי רעידות אדמה, זו אחר זו, לפני שבועיים עוד אחת ורעידה נוספת חזקה באזור קפריסין. יש ועדה שהוקמה על ידי המדינה והיא קובעת שהשאלה היא לא אם תהיה רעידת אדמה, אלא מתי. בעבר זה קרה כל מאה שנים והמאה שלנו כבר חלפה.

"צריך להבחין בין מבני ציבור למבנים פרטיים. רעידת האדמה השנייה הייתה בצהריים, כשכל מבני הציבור, גני ילדים, בתי ספר ומרפאות, הומי אדם. מקריית שמונה ועד אילת יש בישראל ערים ישנות שנבנו בשנות ה-70-60 ואם חלילה תהיה כאן רעידת אדמה חזקה, יהיה פה אסון נוראי. זו אזעקת אמת. ב- 2016 המדינה הקצתה 5 מיליארד שקלים לחיזוק מבנים, הכסף צבוע, אבל לא הועבר לביצוע עד היום. המדינה מכריזה הכרזות ולא פועלת, זה נורא.

"המדינה חייבת להכין תכנית רב שנתית עשר שנים קדימה, כדי שבכל שנה יושקעו 10-5 מיליארד שקל בחיזוק מבנים בכל הארץ. לפי המומחים מתחת לים המלח אגורה אנרגיה אדירה שיכולה להביא לרעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר, כלומר שערים במרכז הארץ יהרסו. זה לא מספיק לחזק רק את מבני הציבור סביב השבר הסורי-אפריקאי, אלא גם את בתי הספר על עמודים במרכז הארץ".

הסטנדרט הכפול של רמ"י

וכאן אנחנו נכנסים לסטנדרט הכפול של המדינה. ביד אחת היא רוצה להוריד את מחירי הדיור, ובשנייה לא מוכנה לוותר על המיסים הגבוהים שתחום הנדל"ן מכניס לקופת המדינה.

"ב-2021 המדינה הכניסה 23 מיליארד שקלים ממס רכישה ועוד 27 מיליארד שקלים ממכירת הקרקע של רמ"י. הענף שלנו הניב לקופה הציבורית 50 מיליארד שקלים בשנה, שסייעו למדינה להוריד את הגירעון. למה שהיא תוותר עליו?"

הפיתרון: זיכוי במס?

"הפתרון השלישי שיכול לבוא בחשבון הוא חשיבה מחוץ לקופסא: זיכוי במס. הקבלנים יבנו בר"ג, ת"א וראשל"צ ואם יבנו גם פרויקט בטבריה, הם ישלמו פחות מס הכנסה, בדיוק כמו שמקבלים נקודות זיכוי על משפחות יחידניות וילדים. הבניה בפריפריה תכניס יותר מס למדינה מהזיכוי שהיא תיתן לקבלנים, כי את הזיכוי הם יקבלו רק אחרי טופס 4, שהבניין כבר יעמוד ויאוכלס. זה תמריץ ליזם שלא יעלה שקל לקופת המדינה".

בועת נדל"ן? "המחירים לא יתרסקו לעולם"

"אלקין, שקד וליברמן פעלו במשותף והציגו תכנית שתכליתה הגדלת ההיצע שכוללת אישורים לעובדים זרים, רישוי עצמי וזירוז הליכים בירוקרטיים. המבחן יהיה בביצוע. רמ"י צריכה למכור יותר קרקעות. וכן, צריך לספור את המכירות עצמן, את יחידות הדיור ולא את השיווק והחוברות שהיא מפיצה, בואו לא נעבוד על עצמנו. אם נגיע למכירת 50,000 יחידות ברמ"י, 10,000 בקרקעות פרטיות ועוד 15,000 בהתחדשות עירונית, סה"כ 75,000 יחידות בשנה, רק אז נראה בלימה בעליית המחירים".

"חלופת שקד" שהזכיר סרוגו, היא התכנית של שרת הפנים, איילת שקד, שהציגה תכנית שאמורה להחליף את התמ"א ההיסטורית, ושמה: "התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה", אותה היא מקדמת בכל הכוח, אבל כרגע, בלי הרבה הצלחה.

"חלופת שקד עושה שדרוג תכנוני לתמ"א 38", מסביר סרוגו, "הטענות היו שתמ"א 38 מחדשת רק את הבניין ולא את הסביבה שלו ומעמיסה על התשתיות הקיימות, ביוב, מים, חניה. מה שעוד היה רע, שנתנו רק תוספת של שתיים וחצי קומות נוספות.

"ככה יצא שאת האריזה והבניה מחדש עשו רק בת"א וגבעתיים, ובשאר ערי המרכז וברחבי הארץ עשו רק חיזוק, בלי בניה נוספת, מה שלא שינה את איכות החיים של הדיירים. החלופה של שקד נותנת 400% בניה והופכת את הפריפריה הקרובה, בין גדרה לחדרה, לכדאית כלכלית בהריסה ובנייה. היא גם מייצרת 15% נוספים בקומת הקרקע או במינוס 1, שבה אפשר להקים גן ילדים עם חצר וכניסה נפרדת. זה יכול לעשות קצת רעש לשכנים וזה לא נורא. אבל לא יכול להיות שם מעון לנשים מוכות".