אם לרגע הצלחתם להשלים עם העובדה שסביר להניח שדירה בתל אביב לא ממש תהיה לכם בשנים הקרובות, אנחנו כאן כדי לייאש אתכם עוד יותר. מתברר שעם העלייה הבלתי נתפסת בתחום המגורים בישראל בשנתיים האחרונות מתרחשת תופעה מעניינת במיוחד: שוק הנדל"ן היוקרתי נע למעלה כמעט בהלימה עם השוק האמריקאי, שעם עוד נסיקה קטנה הוא זה שיהיה אחראי לחור באוזון.
אז לפני שנתחיל, כמה מספרים, ואנו ממליצים לכם להתיישב לפני הקריאה: אחוזה השוכנת מול האוקיינוס בפלורידה ושייכת למשפחתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ מוצעת למכירה עבור 59 מיליון דולר. מדובר בעלייה של עשרה מיליון דולר לעומת השנה שעברה, שבה הוצעה למכירה לראשונה. אם זה לא מספיק, הזמרת אדל רכשה את ביתו של סילבסטר סטאלון בבוורלי הילס תמורת 58 מיליון דולר! הבית הוצע למכירה לסירוגין בשנים האחרונות, ובתחילת 2021 עוד ביקש עבורו סטאלון 110 מיליון דולר - מחיר שנאלץ לחתוך בחדות כדי להגיע לעסקה. גם המאהב האולטימטיבי ריצ'רד גיר מכר לפני חודש את ביתו תמורת 28 מיליון דולר, והווילה לשעבר של סידני קרופורד מוצעת ב־100 מיליון דולר! ואלה רק המפורסמים. ניתן רק לדמיין כמה אנשים מוכרים את בתיהם במחירים דומים, אך לא עלו לכותרות.
אתם בוודאי אומרים לעצמכם שבישראל אין סיכוי שזה יקרה. אז הנה כמה מספרים מכאן: בתחילת השנה רכש אסי טוכמאייר 1.5 דונם בנווה צדק בעסקה כוללת של 105 מיליון שקל. משה ממרוד, בעל השליטה בתדיראן, רכש מגרש בגודל 330 מ"ר בנווה צדק שעליו בית קטן וישן מאוד המיועד להריסה. ממרוד שילם תמורת הנכס 40 מיליון שקל, כלומר על פי שווי של 120 מיליון שקל לדונם. רוצים עוד? פנטהאוז ברחוב הירקון נמכר ב־108 מיליון שקל בפרויקט מגדלי טיילת אביב. ואם בפנטהאוזים עסקינן, אז במגדל היוקרה בארלוזורוב 17 בת"א נמכרה דירת פנטהאוז בגודל של 370 מ"ר בשווי שמתקרב ל־50 מיליון שקל.
קנר אומר שמבחינה עובדתית ייתכן שלא נדע את התשובה לעולם. ההשערות? עד לפני פרוץ המגיפה שוק הנדל"ן בכלל ושוק היוקרה בפרט היו בעלייה מתונה, שהוא מכנה "עלייה בריאה". "יש תמיד עלייה בשנה של כמה אחוזים, אבל זה לא מוגזם. ואז הגיעה הקורונה והכניסה את השוק לקיפאון", הוא מסביר. "שוק הנדל"ן קפא למוות לתקופה מסוימת, ומיד אחרי שהייתה התאוששות קלה, אחרי שוק דעיכת הגל הראשון, הכל החל להתאושש והתחילה התנפלות שהיא בלתי מוסברת על נדל"ן", הוא מוסיף.
בין קסיו לרולקס
ולמי לא נשאר?
"הם רוצים דיל. גם כשאני לוקח אותם למקומות שהכל נעשה ברמה הכי גבוהה שיש, בסופו של דבר המחיר משחק תפקיד אצל הישראלים מאוד. הם יסכימו להתפשר על הרבה דברים שתושבי חוץ לא יסכימו להתפשר עליהם, רק כדי לקבל הנחה ולהרגיש שהם קיבלו מחיר טוב. ישראלים לא אוהבים לשלם מעל השוק, ולצערנו, נכסי יוקרה נמכרים מעל השוק. אבל מבחינת הדרישות, איפה שפעם הרגשנו שיש פער בדרישות של תושבי חוץ מבחינת אדריכלות וחומרים מסוימים אל מול הישראלים, דווקא השתפרנו. הטעם של ישראלים מבחינת יוקרה שווה ערך גם לתושבי החוץ הכי עשירים שיש. סגרנו את הפער, מכיוון שהיום ישראלים חשופים לטרנדים בעולם, הכל היום גלובלי מאוד, והם רואים ורוצים בתים כמו אלו שבמגדלים הכי מפוארים לצד הפארק במנהטן או בבל אייר", הוא מסביר.
מיאמי וייס
לשיחה מצטרף יזם חברת ידין גרופ ייזום ובנייה בע"מ גיא ידין, והוא מסביר את הסיבה לטירוף האמריקאי שמשפיע על כל העולם. "היום השוק במיאמי הפך להיות שוק לא הגיוני מבחינת המחירים שלו. המחירים ברתיחה בימים אלה, והיא נובעת מהמשבר של כל המסחר והנדל"ן בניו יורק עקב הנהירה של אנשים מהחוף המערבי לחוף המזרחי בשנה החולפת. פלורידה נהייתה אחת המדינות הכי מבוקשות בגלל המסים, ובפרט מיאמי, בשל הקרבה לים, מזג אוויר, הקרבה לאמריקה הלטינית וכיוצ"ב".
לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
זה קורה לא רק בתל אביב כמובן. מדובר בכפר שמריהו, בהרצליה, בקיסריה. הכוונה לווילות, בתי יוקרה ואחוזות, אפילו בכפר נטר, וידין מזכיר את שכונת תל ברוך הישנה שבה בר רפאלי בונה את האחוזה הפרטית שלה. אולם, ידין מציין שהמחיר לבתים פרטיים לא עלה כמו שוק הדירות שעלה משמעותית. הוא אומר: "זה קצת שונה, וקשה להסביר את זה. באופן עקרוני מחיר הקרקע אמור להיות זהה, אבל המתמטיקה לא עובדת ככה. איכשהו יש ביקוש יותר גבוה לדירות".
כמובן לא נסיים בלי נימה אופטימית, שיכולה להפוך גם אתכם, גם אם אתם רק בעשירון העליון ולא באלפיון, לבעלי דירות יוקרה. איך? בעזרת עיצוב. שירה מוסקל היא אדריכלית (ממשרד הלל אדריכלות ועיצוב פנים), שעם שותפתה מעצבת הפנים הדס רוט היא מטפחת בעיקר פרויקטים של יוקרה. מוסקל מציינת: "רוב הפרויקטים שלנו הם בעיקר הפיכת נכסים קיימים לנכסים יוקרתיים, כשיש להם כבר בסיס, וזה מאפשר לנו לעשות מהפכים בזמן מאוד קצר באופן יחסי".
היא מסבירה שהשינוי והביקוש הבלתי נתפס קשור לשתי סיבות עיקריות: "האחת היא העולם הגלובלי, הנסיעות, החשיפה למלונות - עיצוב וחווית המשתמש הם משהו שאנשים רואים לא רק בתמונות, ואנשים רוצים שיהיה להם כזה. והשנייה היא הקורונה, שעוד יותר חיזקה את הבית ואת חשיבותו, ומי שיכול להרשות לעצמו, רוצה להכניס עכשיו הביתה את כל מה שהיה לו בחוץ. חדרי כושר, קולנוע ביתי, בריכות וסאונות - הכל התקדם צעד אחד קדימה.
"גם כל הנושא של יין, בר ביתי וחוויית שתייה, ואפילו חדרי עבודה. אם פעם היינו מעצבות פינת עבודה על הדרך, היום זוג רוצה להקים ווי וורק בתוך הבית. והרמה הנוספת היא כמובן התשתיות והחומרים. חימום נכנס לסטנדרט, בית חכם על כל מרכיביו, רמה מסוימת של חלונות, מודעות לבידוד תרמי ואקוסטי וחלונות מיובאים".
התרעות פיקוד העורף