מפקד יחידת האיתורים שוחח עם אור על מנת למנוע התלהטות היצרים ומהלכים שכבר היו מוכרים להם מהעבר, וסיכם איתה שהשוטרים יגיעו אליה לבית מלון לאונדרו בירושלים, סמוך לחצות. גורם המעורה בפרטים סיפר: "היתה כוונה למנוע התלחשויות מיותרות, רצו בסך הכל לסגור את הסיפור בצורה קלה ומהירה, אבל מסתבר שלאור היו תוכניות אחרות או שהיא באמת לא ידעה שהוצא נגדה צו מאסר, מה שלא נראה סביר".
ברגע שהשוטרים הגיעו אליה, ותוך כדי כשהיא מבקשת מהם לסייע לה בהורדת הכבודה שלה, מזוודות ותיקים שהיו במלון, הבינה אור כי אין כוונה להוביל אותה לתחנת המשטרה לחקירה, אלא לפנותה לבית הסוהר נווה תרצה החלה הדרמה האמיתית. אור החלה לצעוק וטענה כי היא לוקה במיחושים ועומדת להתעלף. השוטרים הזעיקו למקום אמבולנס של מד"א, שהחל לטפל באור, ביצע מספר בדיקות, ובשלב מסוים שהודיעו לה שבכוונה לפנותה לבית החולים.
אור ביקשה מצוות מד"א שיעמיס את המזוודות והתיקים לאמבולנס בדרכה לבית החולים. בשלב הזה העיר לה איש צוות מדא כי אין באפשרותו למלא את בקשתה, שכן האמבולנס מיועד להובלת חולים בלבד, ולא כבודות, אור ביקשה לשוחח עם האחראי עליו במשמרת ואיש הצוות במד"א עשה כדבריה, חייג לממונה עליו והפקיד בידיה של אור את מכשיר הטלפון שלו שתנהל את השיחה עם הגורם. בשלב מסוים, על פי גורמים שונים, עלתה השיחה לאקורדים צורמים, ואור ניתקה את הטלפון. עדים שהיו במקום טענו כי היא הטיחה אותו בחוזקה ברצפה והוא התנפץ במקום.
השוטרים שהיו במקום הבינו את התנהגותה, העלו את אור לניידת והובילו אותה לבית החולים אסף הרופא. בשעות הבוקר, לאחר שנבדקה על ידי הצוות הרפואי ונמצא כי מצבה תקין, היא שוחררה והועברה על ידי השוטרים לבית הסוהר נווה תרצה כשהיא נמסרת לאחריות שירות בתי הסוהר. אור תשהה במאסר שבעה ימים בהתאם להחלטת בית המשפט.