הקבלן שמחליף קבלנים: הכירו את ניר נווה בגדדי

לאחרונה הקבלן  הותיק ניר נווה בגדדי נקרא לשלושה פרויקטים שונים באזור המרכז בהם התבקש להחליף קבלן אחר שעזב את הפרויקט במהלך תקופת הבנייה. כל אחד מהקבלנים שהוחלפו עזב בשלב שונה של הבנייה ואילו חברת נווה בגדדי, שנקראה ע"י היזמים להציל את המצב, התמודדה עם המשך פרויקט הבנייה עד לקבלת טופס 4 ואכלוס הדירות, וגם עם מתן שירות לקוחות לדיירים למשך תקופת הבדק.

נווה בגדדי מספר על אחד הבניינים שהם בונים "כשהגעתי אל הבניין לאחר שהקבלן הוחלף, כנראה בגלל קשיים כלכליים - אני לא בטוח כי לא מערבים אותנו בפרטים הללו - הבניין בן 9 קומות היה בשלב בניית השלד. מצאנו את עצמנו בסיטואציה של אתר בנייה בבלגן מוחלט, במקום היה חוסר סדר, חוסר תאום עם הספקים וקבלני המשנה. הזמנות ציוד, חומרים ואביזרים לא היו סגורות ולא תואמו. האתר היה בכאוס מוחלט. מכיוון שבתהליך הבנייה עובדים בטור – כאשר כל דבר תלוי בזה שלפניו, אז בעצם הכול נתקע. וכך למעשה במצב הכאוטי הזה היינו צריכים להתחיל."

"הקושי הכלכלי של הקבלן הקודם הורגש בחוסר ביצוע וחיסכון בכל פרמטר". מסביר נווה בגדדי "ברגע שנכנסנו, דבר ראשון  עברנו עם הדיירים על כל הדירות שלהם, וידאנו שהדרישות והרצונות שלהם מוטמעים בתוכניות הדירות. נפגשנו איתם דייר אחר דייר, גם עם אלו שרכשו דירות חדשות וגם עם בעלי הקרקע המקוריים, ופשוט עברנו על התוכניות במטרה לעשות סדר מול הדיירים שיהיה עם מה להתחיל לעבוד."

"התחלנו לטפל בדיירים הקיימים תוך שביצענו עדכונים ושינויים בדירות שלהם. אחר כך ברמת הפרויקט עצמו, נדרשנו לפעול לכך שכל הבניין יהיה תואם לתוכניות, למשל שתוכניות האינסטלציה שתוכננה מתואמות לתוכניות האדריכליות, שהחשמל תואם לדרישות כיבוי אש ושכל דבר מתואם למרכיבים השונים שלו ומוטמע בתוכניות."

"עיקר העבודה הראשונה היתה לסדר את הבלגן גם ברמת התכנון והתיאום, וגם בשטח - לנקות את האתר, לפנות את הפסולת, להתאים את הבניין לדרישות בטיחות, לדאוג שכל העובדים שעובדים שם יחזרו הביתה בשלום ותהיה הגנה על כל התושבים והאזרחים שעוברים בסביבה, שאף אחד חס וחלילה לא יפגע. החלטנו קודם ברמת הבטיחות לנקות ולפנות חומרים עודפים, סידרנו הכל כדי לקבל תמונת מצב של מה בוצע בפועל, מה לא בוצע, מה חסר, מה לא מתואם ומה לא תואם את התוכניות."

"חשוב להדגיש שפרויקט כזה שונה מבניית בניין רגיל, כי כשאנחנו מעורבים בכל התהליך, אנו עושים למעשה את כל הפעולות האלה מראש. בפרויקט כזה, אנחנו מגיעים למקום בו אנחנו נדרשים ממש לבלוש ולבצע פעולות חקירה כדי להבין, לחשוף ולגלות בכל רחבי הבניין את המצב לאשורו, מה בוצע בפועל ומה לא, לראות בכל פינה שהדברים מבוצעים לפי התוכניות ולפי הדרישות, ואם הם לא בוצעו או שהם חסרים לעדכן אותם בתוכניות ובפעילויות לביצוע."

"לאחר איזון הנתונים וארגון המצב ביחס לתוכניות, התחלנו לבצע את עבודות הבנייה. במקביל כל הפרטים והמרכיבים הוזנו במערכת הממוחשבת של החברה לפי נהלי העבודה של החברה, שבין היתר כוללים את מרכיבי הבטיחות, לפי נהלים מאוד מחמירים, ובקרה ביצועית שמלווה את כל התהליך, כאשר לכל דירה יש תוכנית מעודכנת ומתואמת עם הדייר שמוצמדת אליה. כל אספקת הציוד והחומרים בוצעו ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לתוכניות ועל פי שרשרת הפעילות באתר, כל זאת תוך שמירה בלתי מתפשרת על הסדר והבטיחות באתר."

"בתקופה האחרונה החברה החליפה 3 קבלנים שונים בפרויקטים של בניה רוויה. ברגע שאנחנו נכנסים לתמונה קודם כל אנחנו מבצעים סדר ראשוני וקביעת התוכניות, זה מתבצע תוך תיאום ציפיות מול הדיירים, ואז ניתן לקבוע לוחות זמנים לפרויקט. מאותו רגע בעצם מתחילים "לראות את האור שבקצה המנהרה". יש יעד ברור מתי הפרויקט צפוי להסתיים וזה מגיע לאחר תקופה ארוכה בה היזם והדיירים היו באי ודאות מוחלטת."

"מבחינת היזם ישנו איום מאוד גדול על איחורים במסירת דירות. מדובר גם בפגיעה תדמיתית וגם בחובה לקיום חוזים, אם זה פרויקט 'פינוי בינוי' צריך להבין שהיזם משלם לדיירים על כל יום של חריגה. במצב כזה היזם נוגס לעצמו ברווח והעלויות הולכות ומאמירות מיום ליום. לכל הצדדים למעשה חשוב שהפרויקט יסתיים במהירות האפשרית ובאיכות הגבוהה שניתן לבצע, והדיירים – אין שאלה בכלל, הם צריכים לקבל את הדירות בזמן."

נווה בגדדי ממשיך ומסביר, "התופעות האלה חוזרות על עצמן בכל הפרויקטים בהן מחליפים קבלן אחר, ההבדל הוא בדרגות השונות של אי הסדר והפעילויות שבוצעו. היה לנו פרויקט שהיזם אמר לנו שהקבלן הקודם הבטיח לו שבתוך שבועיים מקבלים טופס 4, למעשה אני מיד אמרתי שלהערכתי יקח בין שמונה לעשרה חודשים לסיים את הבנייה. "ואכן נדרשנו להחליף שם את כל מערכות האינסטלציה, ספרינקלרים, ביוב, חשמל ועוד דברים שכביכול "לא רואים". בפועל היתה המון עבודה לקח לנו כשמונה וחצי חודשים במהלכם עבדו באתר 17 פועלים ביום במשרה מלאה, שנדרשו לתקן ולסדר הכל. נדרשה שם הרבה מאוד עבודת ניהול, כי היה צריך לחקור ולהבין אילו דברים לא בוצעו, או בוצעו באופן לא תקין. בסופו של דבר כל הדיירים קיבלו את הדירות שלהם במצב תקין ולשביעות רצונם, אחרי שתיקנו ושדרגנו שם המון דברים, וזה לקח כאמור, שמונה וחצי חודשים של עבודת בנייה אינטנסיבית להגיע למצב הזה ולאכלוס הבניין."

"באופן אישי, יש גם אלמנט של "הצלה ותחושת שליחות". כמות ההשקעה האישית שלי בפרויקט הצלה כזה היא עצומה, באותו זמן החברה יכולה לבנות 3-4 פרויקטים של בניה מאפס, גם בכמות כח האדם, גם בעבודה האישית שלי כמנהל על כל הפעילות הזאת וגם ברווחיות, אבל מבחינתי יש כאן אלמנט סביבתי וקהילתי מאוד חשוב. לאפשר לכל אותם דיירים שהם "שבויים" בסיטואציה הקשה הזאת, לזכות ולעבור לגור בדירות אותן הם רכשו וגם להציל יזמים שנקלעו למצב הזה, המטרה הגדולה היא לבנות כמה שיותר דירות איכותיות שיהיו בית חם ואשר יתאימו לדרישה ההולכת וגוברת לדיור בישראל. והתחושה הזאת כשנותנים לדיירים האלה מפתח ורואים את החיוך ואנחת הרווחה שלהם, שווה הכל." מסכם נווה בגדדי.