במסגרת מחקר חדש, פותחה מערכת בינה מלאכותית, אשר מאתרת ברשתות החברתיות טקסטים שמהם עולה חשד שנכתבו על ידי נערות אנורקטיות. בסופו של המחקר השיגה המערכת קרוב ל־91% הצלחה.
מותה של הדוגמנית קארין באומן ממחלת האנורקסיה העלה את הצורך באיתור מוקדם של נשים וגברים הסובלים מהפרעות אכילה, על מנת להעניק להם את הטיפול והתמיכה הנדרשים בהקדם האפשרי.
זוהי המטרה אשר עמדה בבסיסו של המחקר שערך הרב פרופסור יעקב הכהן־קרנר, דיקן הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב במרכז האקדמי לב.
פרופ' הכהן־קרנר פנה לפרופ' איתן בכר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הפסיכולוג הראשי לשעבר של שני בתי החולים של הדסה בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בתחום האנורקסיה, שילווה את המחקר.
במסגרת המחקר לוקטו 200 פוסטים, 100 מהם לוקטו מקבוצות ותתי רשתות הידועות כפלטפורמות המשמשות בנות בגילי העשרה ותחילת שנות ה־20, הסובלות מההפרעה. לצורך ביקורת, נבחרו 100 פוסטים אחרים (באורך דומה לקבוצת הפוסטים הראשונה), ביניהם גם פוסטים מאתגרים, דוגמת פוסטים של בנות אשר עוסקות בצורה אינטנסיבית בנושאי משקל, תזונה וספורט, אולם אינן אנורקטיות.
על בסיס שימוש בקבוצת המילים של פרופ' בכר הצליחה המערכת להגיע לכ־76% הצלחה, ומכאן המשיכו בהגדרת ושילוב משפחות מאפיינים נוספות.
בסופו של התהליך השיגה המערכת קרוב ל־91% הצלחה באמצעות 10 משפחות מאפיינים, בעוד שפרופ' בכר הגדיר יעד של 80% כהצלחה. "המערכת למעשה קובעת האם קיים סיכון שכותבת הפוסט סובלת מאנורקסיה, ומתריעה על כך באופן שיכול לאפשר לאנשי מקצוע להמשיך ולקבוע האם מבחינה קלינית הדבר אכן נכון, ולסייע לה", מסכם פרופ' הכהן־קרנר.