"אם נתייחס לעולם הגיוס בישראל", אומר טג'ר, 42, שכיום מכהן כסמנכ"ל צמיחה בחברה המשותפת, "אז חלקו לחלוטין קפץ מדרגה וכולל מערכות הכי מתקדמות, אם זו המערכת שלנו או של המתחרים. בגדול אפשר לחלק את מה שקורה בישראל לשלושה סוגי חברות: חברות הייטק שהן בחוד החנית העולמי מבחינת הגיוס ושמשתמשות במערכות מתקדמות.
חברות יותר קונסרבטיביות, שגם חושבות טכנולוגית וגם עשו מהפך מאוד רציני למעבר למערכות שלנו או דומות לשלנו, למשל צים ובנק דיסקונט שעובדים איתנו. מצד שני, יש חברות שעדיין לא עשו את המהפך והן עדיין ארכאיות מבחינת הגיוס. נמנות עמן למשל תעשיות ביטחוניות, חברות בתחומי הפיננסים, בנקאות. ארגונים שמרניים שעדיין לא עשו את הקפיצה קדימה".
את חברת Comeet פתחו שני החברים בארה"ב. מספר שנים לאחר הקמתה עברו השניים להתגורר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בשנה הראשונה להקמת החברה הצטרפו אליהם גם עומר גוטליב שהחל להוביל את המחלקה הטכנולוגית, ועמית סמסון, בעל ניסיון בתחום משאבי אנוש וגיוס. החברה מעסיקה כיום 65 עובדים, 30 מתוכם בישראל והשאר במטה החברה בניו יורק. כל העובדים ממשיכים לעבוד בחברה המאוחדת.
"תהליך גיוס לא מדויק, אומר טג'ר, "עלול לגרום לגיוס לא מתאים, מה שמשפיע באופן מאוד משמעותי לרעה על יכולת החברה להגיע ליעדיה בכל תחום. אחת המטרות שלנו היא לצמצם טעויות גיוס".
מערכת ה־ATS ־ Applicant Tracking System שפיתחה Comeet מאפשרת ניהול אוטומטי כולל של גיוס העובדים, כולל תקשורת בין מועמדים ומגייסים, יכולת התאמה אישית לצורכי כל חברה וחיפוש חכם של כל התפקידים שאליהם גייסה החברה ושל המועמדים. "ב־2013 נבחרנו לאקסלרטור של גיל בן ארצי ושולי גלילי שמטרתו הייתה להביא פאונדרים ישראלים לעמק הסיליקון", מספר טג'ר. "היינו אז עם רעיון ומוצר התחלתי, הגענו לשם כדי להתחיל לבחון זאת ולראות איך המשקיעים והשוק יתייחסו לכך".
לכן חשוב מאוד שהמערכת תתמוך בדבר הזה. למשל נושא כמו ציפיות שכר, רכז גיוס צריך לדעת ציפיות שכר, לא בהכרח המראיין הטכני או המנהל המגייס צריך לדעת זאת. בגלל זה חשוב שתהיה מערכת שמבינה את תפקיד המשתמש בה ולפי זה מחליטה מה להראות או לא להראות לאותו משתמש. חשוב להתאים את רמת ההרשאות בהתאם ליוזר ובהתאם לתפקיד שאליו המועמד מתמיין".
"זה גם מנתח פעילות ומייצר סטטיסטיקות, מה שלמשל מאפשר לדעת מהן המשרות שמגייסים אליהן הכי מהר או הכי לאט, מיהם הצוותים שמגייסים הכי יעיל. זה גם מאפשר להנהלה להבין איפה יש צווארי בקבוק בגיוסים. הפלטפורמה שלנו היא אינטרנטית, יושבת בענן, ומאפשרת לחברות לנהל את כל תהליכי הגיוס לשלל המשרות במקום אחד מרוכז. מצד שני, היא גם מאפשרת למועמדים חוויית מועמדות אופטימלית. הרי בסופו של דבר, כולם מחפשים חוויית משתמש הכי טובה".
טג'ר מוסיף: "בנוסף להטמעת הפיצ'ר של קביעת פגישה. שאלנו עצמנו מה עוד אפשר להנגיש למועמד שאין לו כרגע. מועמדים מתלוננים פעמים רבות על כך שהם לא יודעים מי הולך לראיין אותם, שאין מספיק שקיפות בתהליך הגיוס, לא מספרים להם מה יהיה. הממשק שלנו גם יכול להנגיש מידע על אודות המראיין ובמה יתמקד הראיון.
"בסוף תהליך הגיוס, בין אם המועמד התקבל או לא, יש לנו מוצר בשם Candidate Voice - שיחה אנונימית עם צ'אט בוט שבה אנו שואלים את המועמד מה הייתה החוויה שלו. זה ממש שינה את איכות השירות של החברות שמשתמשות במערכת מקצה לקצה, וזה גם מציף לצוות הגיוס נקודות לשיפור".
המשימה שלנו ב־Comeet מאז הקמתה הייתה ליצור את הפלטפורמה הטובה והמקיפה ביותר עבור אנשי משאבי אנוש בכלל, ומגייסים בפרט. המיזוג שלנו עם פלטפורמת ראיונות הווידיאו של Spark Hire יסייע במימוש החזון הזה ולקוחותינו יזכו ליהנות מהכלים של שתי החברות.
הצעדים הבאים שלנו יהיו הטמעת מערכות טכנולוגיות נוספות שמייעלות אזורים ספציפיים בתהליך הגיוס לתוך הפלטפורמה שלנו. המטרה שלנו בחברה המשותפת היא להמשיך להעמיק ולהרחיב את הערך שהמוצר מביא לחברות שמשתמשות בו ולהוביל את שוק מערכות הגיוס העולמי". אי אפשר להתעלם מהשינויים שחלו בעולם הגיוס בעקבות הקורונה.
"אחד הדברים הכי חזקים שהשתנו הוא שבתקופת המגיפה 99% מהראיונות עברו מלהיות פנים מול פנים לווידיאו. בעקבות כך הטמענו את מערכת זום בתוך המערכת שלנו. גם כיום זה עדיין נשאר ופעיל, כמובן פחות מאשר בתקופת הקורונה, אבל בסדר גודל משמעותי יותר מהשימוש בזום לפני הקורונה. כמו כן, מה שהקורונה גם שינתה באופן גורף אצל רוב החברות זה גיוס אנשים רחוקים, כאלה שפעם היה צריך לעשות להם רילוקיישן. היום הקונספט הזה מאוד השתנה. היום יש הרבה גיוסים של עובדים שהחברה מעולם לא פגשה, ואולי גם לא תפגוש פנים מול פנים, אלא רק בווידיאו".בבב
התרעות פיקוד העורף