תעשיית ההייטק המקומית ממשיכה לשקוע ככל שהריבית נשארת גבוהה, ובכנסת החליטו להוציא מהנפטלין את חוק האנג'לים כגלגל הצלה. אלא שאף אחת מחברות ההייטק שמרכיבות את התעשייה לא יוצאת מגדרה ומבקשת לאחוז בו. זאת, כאשר במקביל גם הדעות חלוקות לגבי יעילותו והאפשרויות הטמונות בו עבור חברות ההזנק (סטארט־אפ) המקומיות.
מי שמשקיע
החוק המכונה "חוק האנג'לים" נוצר כהוראת שעה כבר בחוק ההסדרים לשנת 2011, כתמריץ מס לעידוד משקיעים יחידים (אנג'לים) להשקיע בסטארט־אפים המקומיים, ופקע בפועל בשנת 2019.
ועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לאחרונה שוב כהוראת שעה עד לסוף שנת 2026, בתקווה כי המשקיעים הישראלים ימלאו חלק מצורכי גיוסי הכספים החסרים כיום בתעשייה המקומית.
רו"ח אדי קופמן, יוצא רשות המסים, מסביר: "החוק מכוון למספר אפשרויות השקעה, אך אם נתמקד בזו הנוגעת לאנג'לים המשקיעים בחברות הזנק פרטיות, אזי מדובר בהטבת מס עד לגובה של 4 מיליון שקל, הרלוונטית בעיקר למשקיעים המשלמים מס גבוה. וככל והוא גבוה יותר, כך ההטבה עבורם רלוונטית יותר".
"כך לדוגמה, אם מישהו השקיע ארבעה מיליון שקל בחברת סטארט־אפ טרום החוק, הוא היה מחויב בתשלום מס, שכן השקעה זו לא הייתה מוכרת אז כהוצאה. בהנחה והכנסות אותו משקיע מחייבות את תקרת המס, הוא היה נדרש לתשלום מס של 50% מאותה השקעה".
"כלומר מי שהשקיע ארבעה מיליון שקל בחברת הזנק מקדים תשלום מס של שני מיליון שקל בגין אותה השקעה, ובפועל משלם, או למעשה משקיע, שישה מיליון שקל בסטארט־אפ. הסכומים אומנם מתקזזים לבסוף - בין אם החברה הצליחה ובין אם נכשלה - אך עצם התשלום המוקדם מרתיע".
רו"ח קופמן משלים: "מטרת החוק היא לאפשר למשקיע להתקזז אל מול מס הכנסה בגין השקעתו בעת הרלוונטית להצלחת או הפסד ההשקעה, שכן עד אז מדובר בהשקעה שיש לגביה אי־ודאות רבה המאפיינת את תעשיית ההייטק. בכך המדינה משתתפת עמו גם במקרה שבו אירע הפסד, על ידי הכרת ההשקעה כהוצאה".
אך לא כולם שותפים לראיית המחוקק, ואי־הוודאות בנוגע להצלחת חברות הסטארט־אפים מערפלת גם את יעילות החוק.
מי צריך חקיקה?
עו"ד אפרת שפיזאיזן, שותפה במחלקת הייטק והון סיכון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מפרטת: "ישנה ביקורת על אפקטיביות החוק הקודם ועד כמה הוא באמת השפיע והניע אנג'לים לבצע השקעות נוספות".
כהוכחה לצדקת טענתה, מביאה שפיזאיזן דוגמה מהעבר הקרוב מאוד: "דווקא בשנים שבהן החוק לא היה בתוקף, 2020־2022, שוק ההייטק פרח והייתה עלייה במספר ובהיקף ההשקעות בחברות. כך, שעל אף שהחוק יכול להוות תמריץ ברמה זו או אחרת, ברור כי משקיעים, ובכללותם אנג'לים, שוקלים שיקולים רבים בבואם להשקיע בחברות הייטק צעירות".
"בנוסף, אנג'לים המשקיעים בתחום הם לרוב בעלי ניסיון בשוק ההייטק, והמעורבות שלהם בחברה לא מתמצה רק בהשקעה הכספית, אלא באה לידי ביטוי גם בתרומה מהניסיון שלהם. לכן, יש לזכור כי הרחבה יתרה של ההטבה באופן שימשוך גם משקיעים שאינם מנוסים, עשויה להפוך לחרב פיפיות, זאת כיוון שתרומת משקיעים כאלה לחברה צעירה תהיה פחותה משמעותית ואף עלולה להקשות עליה בגיוסים עתידיים - היה ותתויג כמושכת משקיעים לא מקצועיים".
לצד זאת, שפיזאיזן מציינת כי "בחוק החדש בוטלה הדרישה לקבלת אישור מקדמי מרשות החדשנות על כך שהחברה עומדת בתנאי החוק, ונקבע כי ההטבה תחול גם על רכישת זכות לרכישת מניות (אופציה), ולא רק על רכישת מניות. מדובר במכשירים פיננסיים שנקראים SAFE - Simple Agreements for Future Equity, שבמסגרתם המשקיע רוכש זכות עתידית למניות החברה, ואלו מהווים בשנים האחרונות פתרון נפוץ מאוד לגיוס הון, ובמיוחד בחברות הזנק צעירות. הטבה נוספת שהתווספה לחוק חלה על משקיע שמכר מניות בחברה טכנולוגית בוגרת, ובסמוך למכירה השקיע בחברת הזנק צעירה. ההסדר מאפשר למשקיע לדחות את תשלום המס על רווח ההון מהמכירה, וזאת עד למועד מכירת המניות גם בחברת ההזנק הצעירה. כך במידה שבסופו של יום אותה חברת הזנק תיסגר בלא שהמשקיע הגיע למימוש רווחים, משמעות ההטבה היא למעשה השתתפות המדינה בהפסדי המשקיע".
סנונית ראשונה
השתתפות המדינה בהפסדים היא לא ההזדמנות היחידה שיש המוצאים בחוק. עו"ד יעל שמעון מני, שותפה בקבוצת ההייטק במשרד עורכי הדין פרל כהן, מוסיפה: "הסכומים הראשוניים המגויסים הם אלו המאפשרים לחברות בתחילת דרכן לגייס את צוות הפיתוח הראשוני ולהשלים אב טיפוס ופיתוחים.זהו הבסיס שלהן לאבן הדרך הבאה שאליה הן יגיעו בעקבות כך כמוכנות לגיוס גדול יותר, שעתיד להגיע בהמשך הדרך, לרוב מקרנות מקצועיות. בנוסף, החוק מאפשר למשקיעים לקבל את ההטבה על כל השקעה העומדת במסגרת החוק, וכך משקיע יוכל לבצע מספר השקעות במספר חברות, ולזכות להטבה בכל אחת מהן, תוך יכולת לבצע השקעה כוללת גבוהה, עם פיזור סיכונים ובניית פרוטפוליו רחב יותר".
"אין ספק שנכון לבצע חשיבה אסטרטגית על התמיכה הנדרשת לתחום ההייטק כולו, לרבות החברות הבשלות שעומדות גם הן באתגרים מורכבים משל עצמן ואינן מוצאות מענה במסגרת החקיקה הנוכחית. במובן זה, התקווה היא שהחוק הנוכחי יהווה סנונית ראשונה בשורה של הסדרים ספציפיים שיגיעו אחריו ויסייעו הן לחברות עצמן והם למשקיעים (ישראלים וזרים) לקבל ודאות וכדאיות בקיום עסקיהם והשקעותיהם בישראל".
מי שסבור עוד שהחוק אכן יעודד השקעות בחברות הזנק הוא דביר כהן, מייסד ומנכ"ל משותף של חברת הייעוץ לחברות ההזנק סטארטפלן (StartPlan). כהן טוען כי "גם התזמון של החוק חיובי, שכן הוא מגיע בתקופה שבה מתחילים להרגיש התעוררות בהשקעות במיזמים בתחילת דרכם, בגיוסי ה־seed וה־pre-seed.
"יש לזכור שעבור חלק ניכר מחברות הסטארט־אפ הצעירות, גיוס ההון הראשוני הוא אתגר לא פשוט גם בימים רגילים. לפיכך, ייתכן שמתן תמריצי מס למשקיעים פרטיים בשלבים המוקדמים יפתח צוהר של הזדמנות להרחבה ניכרת של מקורות המימון הזמינים להם בצעדיהם הראשונים".
מכל מקום, קצת כמו החקיקה המשפטית עצמה, שהסנטימנט שהיא מייצרת חשוב במקרים רבים יותר מהמשמעות המשפטית של סעיף כזה או אחר, כך גם החוק המכונה "חוק האנג'לים". נכון שמדובר, לפחות על פניו, בעניין כלכלי־כספי גרידא, אבל מעבר לכסף החיוני וההשקעות שפחתו במידה ניכרת, כדי להבריא את תעשיית טכנולוגיית העילית בישראל, צריך מישהו שיחזיר לה את הברק ואת שמחת החיים. חקיקה תומכת היא כמובן מבורכת, אבל חשובה פחות מהדרייב שדחף ישראלים כה רבים, רובם צעירים, ליזום ולייסד עסקים שחלקם הפך ליוניקורנים ולמה שזכה לכינוי המחייב: "הקטר של המשק".