בישראל פועלת מערכת מיוחדת לזיהוי רעידות אדמה בשם "תרועה", שפותחה על ידי חברת מוטורולה סולושנס, לצד חברת ננומטריקס הקנדית, עבור המכון הגיאולוגי לישראל. חיים שולמן, מנהל הפרויקט מטעם החברה, סיפר בשיחה עם מעריב על המערכת – שיכולה להציל חיי אדם.

מעל 1,000 הרוגים ברעש האדמה; הישראלים מנסים להתאושש מהאסון העצום
משלחת חילוץ צפויה לצאת מהארץ, נתניהו: "מחזק את ידידנו ממרוקו"

"הייעוד הראשוני של המערכת היה דווקא מההיבט המחקרי – כדי לאפשר למידה על רעידות אדמה, ולהפוך אותה למעין 'מוקד עלייה לרגל' עבור חוקרים רבים מרחבי העולם", הסביר, "מערכות מהסוג הזה פועלות בעצם בשלוש מדינות בעולם – ישראל, ארצות הברית ויפן – והפעילות שלהן מתחלקת למספר היבטים".

"ההיבט הראשון בפעילותה הוא בעצם ניטור של רעידות אדמה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, כאשר המערכת עצמה קולטת גם רעידות נוספות שמתרחשות באזורנו, ומאפשרת לחקור אותן ובהמשך ליצור ולדייק מודלים של רעידות אדמה. המערכת סייעה רבות בהיבט המחקרי", ציין, "והיבט נוסף הוא בעצם זיהוי והתראה מפני הרעידות, לפני שהן מתרחשות בפועל. בשנים האחרונות, המערכת לא פספסה אף רעידת אדמה".

חיישני מערכת תרועה בשבר הסורי אפריקאי (צילום: מוטורולה סולושנס)
חיישני מערכת תרועה בשבר הסורי אפריקאי (צילום: מוטורולה סולושנס)

ואיך זה בעצם מתאפשר?
"המכון הגיאולוגי בחר למעלה ממאה מוקדים ברחבי הארץ, ובהם נפרסו סנסורים מיוחדים שמנטרים באופן קבוע את המצב. ההיבט הכי חשוב בפעילות המערכת היא העובדה שבסיוע אלגוריתם שפותח בארצות הברית, היא יכולה לתת התראה מראש, כך שניתן לעדכן את האנשים ולאפשר להם לתפוס מחסה. בארץ, היא מחוברת למערכת שמפיצה את ההודעות לכלל האזרחים, בדומה להתראות של אזעקת צבע אדום, וכך האזרחים יודעים בעצם האם הם צריכים לצאת מהבתים או להיכנס לממ"דים. כמובן שזמן ההתראה מראש מושפע מגורמים רבים שלא נמצאים בשליטתנו, דוגמת המרחק של אותו אדם ממוקד הרעש. ביפן ראינו שההתראות הללו יכולות להציל חיי אדם ברעידה מסכנת חיים".

מזכיר קצת בדיקת אק"ג.
"במובן מסוים כן, כמו ביצוע של בדיקת אק"ג לקרקע".

כאמור, לצורך פעילות המערכת, נבחרו נבחרו יעדים שהמכון הגדיר מראש, ובהם הותקנו אותם הסנסורים. "לעיתים מדובר במבנים קיימים ובמקרים אחרים ייתכן ומדובר במקומות יחסית מבודדים, ואז אנחנו בעצם יוצרים תשתית שלמה סביבם, הכוללת בין היתר מבנים תת קרקעיים, כדי שנוכל בעצם להכניס אותם למרחק של שמונה מטרים מתחת לפני הקרקע. זה מאוד מורכב, כי אנחנו צריכים גם להגן עליהם מתנאי מזג האוויר השונים, וגם לוודא שהם רחוקים מספיק מכבישים וכל דבר אחר שיכול לעשות 'רעש' ולהשפיע בצורה כלשהי על פעילותם השוטפת", סיכם, "בשנים האחרונות המערכת לא פספסה אף רעידת אדמה".