ניצוץ של תקווה ראשונית לחולים נוירולוגיים: לראשונה הותקן שתל מוחי של חברתו של המיליארד אילון מאסק בחולה. בחברה מקווים שהשתל יצליח לתקן אותו חשמליים במחלות נוירולוגיות שונות ואולי אף לרפא שיתוק. מאסק בחר לקרוא לשתל "תלפטיה".

תוצאות ראשונות של השתל של חברת נוירלינק זיהו פעילות חשמלית ראשונה. מאסק דיווח ברשת X (לשעבר טוויטר): "תוצאות ראשונות הראו זיז פעילות נוירונים מבטיח". מדובר בפעילות חשמלית כימית המעבירה מידע מסביב למוח.

בשנה שעברה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני לחברת נוירלינק אישור לניסוי ראשון לבדיקת השתל על בני אדם, אבן דרך קריטית בשאיפת הסטארט-אפ של מסק שנועד לסייע לחולים להתגבר על שיתוק ומחלות נוירולוגיות נוספות.

כאמור מטרת חברת נוירלינק היא לאפשר בסופו של דבר למשותקים להשתמש במחשב או בטלפון סלולרי באמצעות כוח המחשבה בלבד. שבב החברה כולל בתוכו רכיבים אלקטרוניים סגורים הרמטית בתוך מכשיר שגודלו כשל מטבע גדול (ששמו "לינק"). 

מהשתל הזה המושתל בתוך המוח בולטים כמה עשרות חוטים דקים במיוחד הנכנסים ישירות לרקמת המוח. אותות מהשבב נשלחים באמצעות בלוטות' אל ממשק מוח-מחשב שיאפשר לאדם למשל, לשלוט בסמן על המסך או אפילו להזיז איבר רובוטי שהושתל בגופו.

שבב הנוירלינק מוחדר לגוף באמצעות רובוט כירורגי שתוכנן במיוחד להטמיע את השתל ואת 64 החוטים המחוברים הגמישים והדקים ביותר שעליהם 1,024 אלקטרודות שמתעדות פעילות עצבית. לרובוט חמש מערכות מצלמה מובנות והוא משתמש בטכנולוגיה אופטית להדמיה לא פולשנית של רקמת המוח. הרובוט משתמש במחט דקה כשערה אנושית המחדירה את החוטים למקומם במוח.

נוירולוגיה, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
נוירולוגיה, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

בעבר הסביר מאסק כי בחזונו אדם משותק יוכל להפוך כמעט לעצמאי כשהוא שולט בסביבתו, מתקשר ואף מפעיל אמצעים, יכול לנוע ואפילו להניע איברים משותקים – כל זאת בכוח המחשבה בלבד. השבב, קיווה מאסק, אף יוכל לסייע להשבת הראייה לעיוורים. באופן דומה, תרגום אותות עצביים לתנועה חיצונית אמור לסייע לחולים במחלות ניווניות קשות כמו ALS לתקשר עם הסביבה על-ידי הזזת סמן והקלדה באמצעות מוחותיהם.

אלא שהדרך למטרה רצופה לא מעט מהמורות:  לפני כשנתיים פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס שחברת נוירלינק האיצה ניסויים בבעלי חיים בקצב גבוה מדי, כדי לקבל אישור מוקדם של ה-FDA לניסויים בבני אדם, מה שהעלה חשש לבטיחות תקינה של הניסויים. במקרה אחד לפני שנתיים השתילה החברה ל-25 מתוך 60 חזירים את הרכיבים בגודל הלא נכון. כל החזירים הומתו לאחר מכן. משרדים פדרליים בחנו אם חלק מהשבבים היו מזוהמים לאחר שהוסרו ממוחות קופים. חקירה נוספת נגעה לפיקוח על הניסויים בבעלי החיים והדאגה לרווחת החיות שנבדקות.

שווי החברה קפץ ל-5 מיליארד דולר ביוני האחרון, אך ארבעה מחוקקים בסוף נובמבר ביקשו מרשות ניירות ערך בארה"ב לחקור אם מאסק הטעה משקיעים לגבי בטיחות הטכנולוגיה שלה, לאחר שרשומות וטרינריות הראו בעיות עם השתלים בקופים כולל שיתוק, התקפים ובצקת מוחית. מאסק הגיב על ההאשמות וכתב בפוסט ברשתות החברתיות ב-10 בספטמבר כי "אף קוף לא מת כתוצאה מהשתלת השבב והוסיף כי החברה בחרה בקופים הלוקים במחלה סופנית כדי למזער את הסיכון לקופים בריאים. 

בעבר דחה ה-FDA בקשות קודמות של החברה בשל חשש בטיחותי שנגע בין היתר לסוללת הליתיום של המכשיר, האפשרות של נדידת חוטי השתל בתוך המוח והחשש מהסרתו הבטוחה של השבב מבלי לפגוע ברקמת המוח. ולמרות האופטימיות של מאסק כדאי לסייג כי יחלפו שנים ארוכות עד שהשבב יהפוך למסחרי ויקבל אישור שימוש בבני אדם.

נוירלינק אינה החברה היחידה שפועלת בתחום השבבים המוחיים. הסטארטאפ המתחרה "סינכרון" בו תומכים ביל גייטס וג'ף בזוס כבר קיבל את אישור ה-FDA והחל בניסויים ראשוניים בבני אדם.