בלילה סתווי אחד ב־2003, מארק צוקרברג, אז סטודנט בן 18 מאוניברסיטת הרווארד ומתכנת מחשבים גאון שזה עתה חברתו זרקה אותו, ישב שיכור מול המחשב והתחיל לעבוד על רעיון שעלה במוחו: אתר אינטרנט שידרג את האטרקטיביות של סטודנטיות באוניברסיטה. הוא פורץ למסדי נתונים של מעונות הסטודנטים ומוריד מהם תמונות ושמות של סטודנטיות, ובאמצעות אלגוריתם יוצר דף שנקרא FaceMash, שבו סטודנטים בוחרים מי משתי סטודנטיות אטרקטיבית יותר.
הזמרת "זועמת": תמונות חושפניות מבוססות AI של טיילור סוויפט הופצו
בשורות רעות לשומרים: גיבוי וואטסאפ יעלה כסף
הדף זוכה לפופולריות במסדרונות האוניברסיטה ומהר מאוד צוקרברג, שננזף ונענש בגינו, משדרג אותו. ב־4 בפברואר 2004 הוא משיק את Facebook, ספר הפרצופים בתרגום מילולי, רשת חברתית לסטודנטים בהרווארד, שבה כל סטודנט מציג מידע אישי. מי שסייעו לו בכך הם חבריו לספסל הלימודים דסטין מוסקוביץ', כריס יוז, אנדרו מקקולום ואדוארדו סברין. לאור הפופולריות שצבר האתר, החליט צוקרברג להרחיב אותו לבתי ספר נוספים ובהמשך לעולם כולו. שש שנים ו־500 מיליון חברים לאחר אותו ליל שכרות בחדרו - צוקרברג הופך למיליארדר הצעיר ביותר, ופייסבוק שלו משנה את העולם.
אומנם בשנים האחרונות פייסבוק איבדה מעט את כוחה והשפעתה לטובת רשתות חברתיות אחרות, ועדיין משתמשים בה לפי ההערכות כמיליארד וחצי בני אדם מדי יום. לרגל 20 שנה להיווסדה, החלטנו לחזור אל השערוריות הגדולות של הרשת החברתית ומייסדה.
מבחנים פסיכולוגיים סודיים למאות אלפי משתמשים (2014)
ב־2014 חשף מגזין המדע האמריקאי "Proceedings Of National Academy Of Science" כי ב־2012 פייסבוק הסתירה פוסטים שונים מהניוז פיד של כ־689 אלף משתמשים בפייסבוק ללא ידיעתם, כדי לבדוק איזו השפעה הייתה לזה על הסטטוסים שפרסמו או הלייקים שעשו. כחלק מהניסוי, פייסבוק הסירה את כל הפוסטים החיוביים או את כל הפוסטים השליליים מהפיד. כך, בשבוע מסוים בינואר 2012 אלו שהפכו למשתתפים בניסוי ראו בפיד שלהם תמונות של כלבים מתים או תינוקות חמודים, ולא את כל התכנים שחבריהם שיתפו.
לאור הסערה הציבורית, שריל סנדברג, אז סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, פרסמה התנצלות פומבית שבה הסבירה כי הניסויים הסודיים היו חלק מהמאמצים שלה לחזר אחר מפרסמים הודים ולהתאים פרסומות למשתמשים מחוץ לארצות הברית, וטענה כי לא הייתה לפייסבוק כוונה להכעיס את משתמשיה.
“לפייסבוק או לכל רשת חברתית אחרת יש אינטרס לדעת איך אדם מרגיש, כדי להשאיר אותו כמה שיותר זמן אצלה. ככל שאתה יותר זמן אצלה, יש יותר זמן אוויר לתת לך פרסומות, זה המודל", מסביר אלעד פרג'ון, מנכ"ל ובעלים שותף בסוכנות לג'נדרי שמבצעת קמפיינים ברשתות חברתיות. “רמת הדיוק שאפשר להגיע אליה כמפרסם לפי פרמטרים שפייסבוק מריצה היא עצומה, וזה כלום לעומת מה שהם יודעים. הם יכולים לנתח התנהגויות שאדם בעצמו לא מבין".
התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית (2017)
אחת השערוריות הגדולות ביותר שנקשרו בשמה של פייסבוק היא המעורבות המשמעותית של רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, שנערכו ב־8 בנובמבר 2016, ובהן דונלד טראמפ ניצח את הילרי קלינטון ונבחר לנשיא ה־45 של ארצות הברית. כדי להבין מדוע התערבה רוסיה בבחירות יש לחזור לכהונתה של קלינטון כמזכירת המדינה של ארצות הברית בשנות הכהונה של אובמה. לטענת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, קלינטון התערבה במסגרת תפקידה בענייניה הפנימיים של רוסיה.
בינואר 2016 הצהירה קהילת המודיעין האמריקאית שבכוונתו של פוטין להכפיש את שמה של המועמדת לנשיאות לאחר שעודדה הפגנות נגד משטרו בסוף 2011, וכן בגין התבטאויותיה הפומביות נגדו ונגד שלטונו. במרץ 2017 העיד ראש ה־FBI ג'יימס קומי כי פוטין שנא את קלינטון עד כדי כך שפיתח העדפה ברורה כלפי כל מי שהתמודד מולה בבחירות. כאן נכנס לתמונה טראמפ, המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, שהפך מיד למועמד שפוטין רצה בו כחלק ממדיניות “רק לא הילרי". כך קרה. טראמפ ניצח עם 46.1% מהקולות.
ב־7 בספטמבר 2017 חשפה פייסבוק כי מצאה הוכחות למבצע רוסי שכלל הטמעת פרסומות והקמת דפים שנועדו להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית, מאז הכרזת טראמפ על התמודדות לנשיאות ובמשך שנתיים. אלכס סטאמוס, מי ששימש באותה תקופה כמנהל האבטחה הראשי בפייסבוק, ציין כי לפחות 450 אלף דולר הושקעו בין יוני 2015, החודש שבו הכריז טראמפ על התמודדות בבחירות, ועד יוני 2016, שמתוכם 100 אלף דולר הושקעו בקידום כ־2,200 מודעות פוליטיות. כשהדבר נודע לפייסבוק, היא השביתה את הדפים המדוברים והעבירה את הנושא לטיפול הרשויות הפדרליות.
על פי החוקרים הפדרליים וחברי הקונגרס האמריקאי, נמצא קשר בין חברת צללים רוסית שביצעה התערבות בבחירות לבין גופים הקשורים לקרמלין. במודעות שפרסמו, ביקשו הרוסים לזרוע בלבול, כעס ופירוד בין האמריקאים, באמצעות מסרים בנושאים טעונים. באחת מהמודעות מוצגת קלינטון כשטן, וההצבעה נגדה כציווי אלוהי. מודעות אחרות הסיתו לשנאה נגד מוסלמים. גורמי מודיעין אמריקאיים טוענים כי השימוש של רוסיה באמצעי תקשורת חברתיים היווה חלק ממאמץ נרחב יותר להטות את הבחירות לנשיאות ארצות הברית לטובת טראמפ.
פייסבוק חשפה שתוכן שיוצר על ידי קבוצה רוסית בשם “הסוכנות לחקר האינטרנט", הגיע ל־126 מיליון משתמשים. מנהלי החברה אמרו שבעתיד הם יוודאו שרוכשים של מודעות פוליטיות בבחירות פדרליות לא יוכלו להסתתר מאחורי זהויות בדויות, וידרשו מהם לחשוף את שמותיהם האמיתיים ואת מיקומם. האתר גם יצר גרפיקה חדשה שבאמצעותה המשתמשים יוכלו ללמוד יותר על הגורמים העומדים מאחורי מודעות ממומנות.
ב־2020, בעת הבחירות לנשיאות בין טראמפ לג'ו ביידן, פייסבוק חשפה כי שוב גורמים רוסיים ואיראניים הפיצו פייק ניוז דרך חשבונות מזויפים, שנועדו להניא את הדמוקרטים מלבחור בביידן. הפעם הגורמים הרוסיים לא הצליחו במשימה וביידן ניצח. “לחברת מטא, שכוללת את פייסבוק ואינסטגרם, יש מעמד חשוב במלחמות התודעה כשמדובר בנושאים פוליטיים", מציין ד"ר קובי ברדה, חוקר בכיר בחממה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה. “גם עם החשיפה הגדולה לטיקטוק ולטוויטר, מחקרים מעלים שחברת מטא זוכה לחשיפה יותר גדולה, ולכן השפעתה רבה, גם בהקשר זה".
פרשת קיימברידג' אנליטיקה (2018)
קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שהוקמה ב־2013 ושילבה כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית לצורך השפעה על תהליכי בחירות במדינות ברחבי העולם. ב־2016 הייתה החברה מעורבת במסע הבחירות של טראמפ לנשיאות ארצות הברית ובקמפיין הברקזיט ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. תפקודה בקמפיינים אלו היה נושא לחקירות פליליות מתמשכות בשתי המדינות, בעיקר בנוגע לשיטות שאותן נקטה לצורך מיקוד בוחרים.
בתוך כך, ב־17 במרץ 2018 פרסמו העיתונים ה“ניו יורק טיימס" וה"אובזרבר" חשיפה שהסעירה את העולם. לפי הפרסום, החברה עשתה שימוש עסקי במידע אישי מפייסבוק, שנאסף על ידי חוקר חיצוני. יתרה מכך, ה"גרדיאן" פרסם כי פייסבוק ידעה על הפרת אבטחה זו במשך שנתיים, אך לא עשתה דבר כדי להגן על המשתמשים.
החברה אגרה נתונים אישיים על כ־87 מיליון משתמשים, וכשהפרשה התפוצצה, גילו מיליוני משתמשי פייסבוק כי הרשת מכרה אותם וכי שמרה בשרתיה מידע מפורט על שיחות טלפון ומסרונים שאותם שלחו. באפריל 2018 זומן צוקרברג לשימוע בן חמש שעות בסנאט בנוגע לפרשה, והצהיר כי גם המידע האישי שלו דלף לידי קיימברידג' אנליטיקה.
“אנחנו חברת טכנולוגיה", אמר צוקרברג בעדותו, “כי הדבר העיקרי שאנחנו עושים זה לבנות מוצרים ושירותים לאנשים אחרים. אנחנו משלמים להפיק תוכן, בונים תוכנה לארגונים, אף על פי שאנחנו לא חברה תוכנה, אנחנו בונים מטוסים כדי לחבר אנשים, אבל אנחנו לא חברת אירוספייס. כשאנשים שואלים אם אנחנו חברת מדיה, מה שאני שומע זה: האם אנחנו אחראים לתוכן שאנשים מפרסמים בפייסבוק. התשובה היא כן".
במאי 2018 נסגרה חברת קיימברידג' אנליטיקה עקב הוצאות משפטיות כבדות ואובדן לקוחות, אך כאן לא הסתיים הסיפור: ב־2019 הטילה נציבת הסחר הפדרלית של ארצות הברית (FTC) הסדר פשרה עם פייסבוק בגובה של כ־5 מיליארד דולר, המסתכם ב־9% מהכנסות פייסבוק ב־2018. בנוסף, פייסבוק חויבה להקים דירקטוריון שמטרתו לפקח על השמירה על פרטיות המשתמשים בחברה. במקביל שילמה החברה עוד 100 מיליון דולר קנס כדי ליישב חקירה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). בדצמבר 2022 שילמה החברה 725 מיליון דולר ליישוב תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה. באף אחת מהתביעות פייסבוק, שאומנם פרסמה התנצלות, לא הודתה באשמה.
“אחרי הפרשה הזו האמון של הגולשים ברשתות החברתיות נפרץ לחלוטין", אומר ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר. “באיחוד האירופי הרבה משתמשים עזבו את פייסבוק בעקבות זאת. פייסבוק נתנה לחברה, כביכול אקדמית, לקבל נתונים של משתמשים תמורת כסף. החברה קיבלה בצורה רשמית מפייסבוק את המידע, ואפשרה בשל כך למערכת הטכנולוגית לקבל מידע מהסביבה של האדם, כלומר מחבריו. החברה עשתה מיקוד לבוחרים או לצרכנים פוטנציאליים ופרסמה מוצרים ודברים נוספים שרלוונטיים להם. קיימברידג' אנליטיקה יצרה אלגוריתם שנותן פוש לאנשים בדעה מסוימת, מה שיכול לגרום לו להיות בעד מה שהיא מקדמת. אחרי המקרה הזה פייסבוק הקשיחה את ההרשאות של המשתמש, אבל הבעיה היא שלא כל המשתמשים קוראים את ההרשאות".
ה"אמבוש" של חברי הסנאט האמריקאי לצוקרברג בבית הנבחרים (2019)
ב־23 באוקטובר 2019 זומן צוקרברג להעיד בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס האמריקאי, ולהגן על פרויקט מטבע ליברה של פייסבוק (מטבע קריפטוגרפי) שתכנן להשיק ב־2020. כשהחל להעיד, צוקרברג לא ציפה שיהפוך שק חבטות עבור חברי הקונגרס, שהחלו לשפד אותו בשורת שאלות ביקורת על ההתנהלות הקלוקלת של פייסבוק.
מקסין ווטרס, יו"ר הוועדה, פתחה את הדיון בפירוט ההיסטוריה של החברה ועסקה בין היתר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, בהתערבות הרוסית בבחירות בארצות הברית, בעידוד אפליות דרך מודעות והאשימה את הרשת בגזענות. “יהיה מועיל לכולם אם פייסבוק תתמקד בטיפול בחסרונות ובכשלים הרבים שלה לפני שתמשיך הלאה בפרויקט המטבע", אמרה ווטרס לצוקרברג, והוסיפה: “לאור כל הבעיות בפייסבוק ובהתחשב בהיקף ובגודל טווח החשיפה לפייסבוק, יש לנו חששות לגבי התוכניות שלך להקים מטבע דיגיטלי עולמי שיאתגר את הדולר האמריקאי, ופתחנו דיון רציני בשאלה אם צריך לפרק את פייסבוק".
כך מצא עצמו מנכ"ל פייסבוק בפני חקירה צולבת שאליה לא הגיע מוכן, ונאלץ לספק תשובות. “התמודדנו עם הרבה בעיות במהלך השנים האחרונות", הגיב צוקרברג. “אנחנו לא מושלמים, אבל אני חושב שנוכל לעשות עבודה טובה יותר". אף שצוקרברג התוודה על הכשלים, אחרי אותו “משפט שדה" וחרף ניסיונות להשיק את המטבע - הרעיון הוקפא. “השימוע הזה השפיע על פייסבוק", אומר פרג'ון. “אחרי אותו אמבוש צוקרברג התאמן על הבעת אנושיות בנאומיו וניסיון להצטייר באופן חם יותר. גם ככה אנשים לקחו את פייסבוק בעירבון מוגבל, וכשהמנכ"ל נראה ככה - זה לא הצטייר טוב".
הפוסט השערורייתי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (2020)
ב־29 במאי, בעקבות המהומות האלימות שפרצו במדינת מינסוטה בארצות הברית במחאה על רצח ג'ורג' פלויד, שמת לאחר ששוטר לחץ את ברכו על צווארו בזמן שהיה עצור, פרסם נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ פוסט בפייסבוק ובטוויטר שבו טען: “כשהביזה מתחילה - הירי מתחיל". כיוון שהפוסט נתפס כמסית לאלימות ועורר סערה עולמית, טוויטר החליטה להסירו (והגדירה אותו כ"מאדיר אלימות") - אך פייסבוק לא.
לאור הביקורת שנמתחה על פייסבוק בהשאירה פוסט זה (כולל ביקורת מצד 5,000 עובדי החברה עצמה), צוקרברג הסביר כי פייסבוק מגלה, באופן כללי, סובלנות יתרה כלפי פוסטים ומודעות פוליטיים של הנשיא המכהן טראמפ כמו גם של בכירים אחרים בפוליטיקה. בשל נימוק זה, החל חרם מפרסמים על פייסבוק, בראשם תאגידי ענק כמו דיסני וקוקה־קולה. בינואר 2021, בעקבות אירועי הקפיטול, שבמהלכם פרצו תומכי טראמפ לבניין במחאה על ניצחון הדמוקרטים בסנאט, החליט צוקרברג להקפיא למשך שנתיים את חשבון הפייסבוק של טראמפ (עד מרץ 2023).
דוח אמנסטי על רצח העם במיאנמר (2022)
בספטמבר 2022 פרסם ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי דוח שלפיו מערכות הבינה המלאכותית והאלגוריתמים של פייסבוק תרמו בצורה פעילה להגברה ולקידום שיח שנאה שהסית לאלימות, לשנאה ולאפליה נגד בני הרוהינגה במיאנמר על ידי כוחות הביטחון במיאנמר באוגוסט 2017.
על פי הדוח, גורמים הקשורים לצבא מיאנמר הפיצו דרך פייסבוק פייק ניוז שלפיו מוסלמים מנסים להשתלט על המדינה, פרסומים שליבו את המתחים במדינה, תרמו להתפרצויות אלימות נגד הרוהינגה והכשירו את דעת הקהל למעשים האכזריים נגדם. “תפקיד המדיה החברתית בזוועות שהתחוללו היה משמעותי", גרסה ועדה מיוחדת של האו"ם.
"בשנת 2017 בני הרוהינגה נהרגו, עונו, נאנסו ונעקרו באלפים, כחלק מהטיהור האתני שביצעו הכוחות החמושים של מיאנמר", צוטטה מזכ"לית אמנסטי, אנייס קלאמאר, בהודעה לעיתונות. "בחודשים ובשנים שקדמו לזוועות, האלגוריתמים של פייסבוק העצימו משמעותית את סערת השנאה נגד הרוהינגה, שהחמירה את האלימות בעולם האמיתי. בזמן שצבא מיאנמר ביצע פשעים נגד האנושות נגד הרוהינגה, מטא הרוויחה מהדהוד השנאה שנוצרה על ידי האלגוריתמים מחמירי השנאה שלה. מטא חייבת לשאת באחריות לכך. על החברה מוטלת כעת האחריות לתת פיצויים לכל אלה שנפגעו מהתוצאות האלימות של מעשיה חסרי האחריות".
“אין כמעט מחאה שמתרחשת ללא פייסבוק", אומר פרג'ון. “פייסבוק התעלמה לאורך השנים מדיווחים מסיתים לאלימות, וגם עכשיו, במלחמת חרבות ברזל, אפשר לראות את זה. על אף שכוחה של פייסבוק כיום חלש בנוגע למלחמה, הוא עדיין קיים. פייסבוק בוחרת להעלים עין מתכנים כאלה, ויש לזה השלכות, וגם אחרי שהיא מורידה תכנים, זה קורה אחרי שמיליוני אנשים נחשפו אליהם".
רפאל פרנקל, דירקטור מדיניות ציבורית של פייסבוק בשווקים מתפתחים, מסר בתגובה: “מטא עומדת לצד הקהילה הבינלאומית ותומכת במאמצים לגרום לכוחות הטאטמדאו לשאת באחריות לפשעיהם נגד בני הרוהינגה. בתוך כך, חלקנו באופן התנדבותי וחשפנו מידע בפני מנגנון החקירה של האו"ם במיאנמר ובפני גמביה, ואנחנו גם משתתפים כעת בתהליך הקובלנה של ה־OECD. אנחנו פועלים במטרה להבטיח בטיחות ויושרה במיאנמר ומקבלים הנחיה ומשוב מארגונים אזרחיים מקומיים ומוסדות בינלאומיים, לרבות משלחת האו"ם לבדיקת העובדות במיאנמר. הזמנו בדיקות להערכת ההשפעה על זכויות אדם כבר ב־2018, ואנו ממשיכים כל העת לנהל סיכונים בתחום זכויות האדם".
נקיטת צד במלחמת רוסיה־אוקראינה (2022)
בפברואר 2022 תקפה רוסיה את אוקראינה במלחמה שנמשכת עד היום. במרץ 2022 דווח ב"גרדיאן", על בסיס מיילים פנימיים, כי פייסבוק תאפשר באופן זמני לפרסם פוסטים במדינות כמו רוסיה, אוקראינה ופולין, הקוראים למותם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
“כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה אפשרנו באופן זמני פרסום פוסטים פוליטיים שבשגרה מפרים את הכללים שלנו, כמו שיח אלים בסגנון ‘מוות לפולשים הרוסים'. אך עדיין לא נרשה קריאות לאלימות נגד אזרחים רוסים", נמסר בהצהרה שפרסמה החברה. בתגובה, דרשו בשגרירות הרוסית בארצות הברית “להפסיק את הפעילויות הקיצוניות של מטא ולנקוט צעדים להעמיד את העבריינים לדין". עוד ציינו כי “המדיניות האגרסיבית והפושעת של מטא, שמאפשרת שנאה ועוינות כלפי רוסים, היא שערורייתית. הפעולות של החברה הן דוגמה נוספת למלחמת המידע חסרת הגבולות שהוכרזה על המדינה שלנו".
“מאז 2018 פוטין נערך למעשה לסגור את מרחב הסייבר של רוסיה ולהתנתק מהאינטרנט הרגיל, כולל הפייסבוק, ולפתוח סוג של אינטרנט עצמאי", מסביר ד"ר מנשרי, “בינתיים מתנהלת פעילות אדירה של הגנה על אוקראינה, שמתבססת בין היתר על פייסבוק, שעוצרת בוטים וטרולים רוסיים".
כמה חודשים אחרי שהמלחמה פרצה, בדיון בסנאט על סנקציות נגד חברות הטכנולוגיה, כולל פייסבוק, הגיעו בכירים בדימוס במערכת הביטחון האמריקאית וביקשו מהסנאטורים להנמיך את הלהבות ולא להטיל סנקציות על פייסבוק ושאר החברות, כי יש להן תפקיד תודעתי חשוב במלחמה של אוקראינה נגד הרוסים. בתגובה, השלטון הרוסי הגביל באופן חלקי את הגישה לפייסבוק, בטענה שהחברה פועלת לצנזור התקשורת הרוסית בפלטפורמות שלה.
תביעה נגד חברת האם של פייסבוק על חשיפת קטינים לתוכן מיני (2023)
ב־6 בדצמבר 2023 הגישה מדינת ניו מקסיקו, ארצות הברית, תביעה נגד מטא, חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם, ונגד צוקרברג, בטענה כי המליצו על תוכן מיני למשתמשים קטינים וכי קידמו חשבונות של קטינים וחשפו אותם לעברייני מין ופדופילים. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט על ידי התובע הראשי של מדינת ניו מקסיקו, נטען כי “מטא אפשרה לפייסבוק ולאינסטגרם להפוך לשוק של טורפים בחיפוש אחר ילדים לטרוף". לפי כתב התביעה, האלגוריתמים של מטא המליצו על תוכן מיני לאותם חשבונות, והם הוצפו בהודעות מפורשות והצעות מיניות ממשתמשים אחרים.
“מדובר שוב בהקטנת ראש של מטא, כי הם יודעים שילדים מתחת לגיל 13 משתמשים באתרים על אף שההנחיות אומרות אחרת", טוען פרג'ון.
מטא מסרה בהצהרה שהיא פועלת במרץ כדי להגן על משתמשים צעירים. “אנו משתמשים בטכנולוגיה מתוחכמת, שוכרים מומחי בטיחות ילדים, מדווחים על תוכן למרכז הלאומי לילדים נעדרים ומשתפים מידע וכלים עם חברות אחרות ועם רשויות אכיפת החוק, כולל התובעים הכלליים של המדינה כדי לסייע", נכתב בהצהרה.
חמישה פוסטים שעוררו סערה בישראל
הפוסט של העיתונאי יגאל סרנה שהרתיח את הזוג נתניהו (2016)
במרץ 2016 פרסם עיתונאי “ידיעות אחרונות" דאז יגאל סרנה פוסט בפייסבוק נגד נתניהו ועל יחסיו עם רעייתו שרה. בתגובה לפוסט הגישו שרה ובנימין נתניהו תביעת דיבה נגד סרנה, על סך 279 אלף שקלים. ביוני 2017 קבע בית המשפט שאמיתות הסיפור שהפיץ סרנה לא הוכחה ולכן מדובר בלשון הרע שפורסם במטרה לפגוע, וחייב את סרנה לשלם לבני הזוג נתניהו 100 אלף שקלים כפיצויים, ועוד 15 אלף שקלים הוצאות משפט.
סרנה גייס בתוך 36 שעות את מלוא הסכום באמצעות קמפיין מימון המונים באינטרנט. בעקבות תוצאות המשפט פוטר סרנה מ"ידיעות אחרונות". בספטמבר 2017 הגיש סרנה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט דחה את ערעורו וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקלים. בקשת רשות ערעור שהגיש סרנה לבית המשפט העליון נדחתה.
אפרים שמיר נגד שרית חדד (2018)
במרץ 2018 הקליטה הזמרת שרית חדד גרסת כיסוי מסולסלת לשירה של להקת כוורת “נתתי לה חיי". מי שלא ממש אהב את התוצאה הוא המוזיקאי ואקס כוורת, אפרים שמיר, הידוע בהתבטאויותיו הבוטות בפייסבוק. שמיר שיתף את השיר בעמוד הפייסבוק שלו וכתב: “איזה גועל, דאע"ש עם שיר". התבטאות זו נתפסה בעיני גולשים רבים כגזענית ועוררה סערה ברשת. זו לא הפעם הראשונה ששמיר חולל סערה על רקע עדתי בפייסבוק: ב־2015 כתב “הערבים היהודים הם ערבים כמו החמאס". בהזדמנות אחרת כתב כי הוא לא שונא מזרחים אלא רק מוזיקה מזרחית, “כי היא זבל ואני שונא נבערות וטמטום, אין למזרחים מונופול על זה".
“ילד מגודל מארומה״: הפוסט הזועם של אייל גפן (2021)
בדצמבר 2021 שיתף אייל גפן פוסט בפייסבוק שעד מהרה חולל סערה. “אני עומד עם חזה נפוח מול איזה ילד צעיר בארומה ומבקש לקנות כוס קפה", תיאר גפן בפוסט. “הוא עושה מה שצריך ושואל מה השם שלי. אני אומר לו אייל. שם משפחה, הוא פוקד עליי כמו מפקד תנור בבירקנאו. אייל גפן, אני עונה. הוא מביט, לא מזיז גבה, לא מנדב איזה חתיכת חיוך, מוסר לי את הפתק הלבן ופונה לבא אחריי. החתיכת ילד מגודל הזה שבטח יושב כל הלילה עם החברים שלו ומעשן בלי סוף חשיש, החתיכת ילדון פספוס הזה שעוד לא אמר פעם אחת בחיים אני אוהב אותך, לא הכיר אותי... כל הילדים הדיגיטליים האלה שבטח אין להם מושג מה עושים בלילה במיטה לא מכירים אותי".
הפוסט גרר כצפוי תגובות רבות, וגפן עצמו ספג ביקורת רבה, בין היתר בשל האזכור של בירקנאו. “ישבתי וראיתי במקרה תוכנית ריאליטי ישראלית פופולרית ואמרתי לעצמי: ‘אלוהים ישמור, מה קורה פה?! אלו התכנים שמראים לנו'", סיפר גפן בראיון ל"מעריב" כעבור שנה. “כתמיד אני כותב את מחשבותיי והגיגיי בפייסבוק, אז אמרתי לעצמי שאני אלך לכתוב על העניין הזה של ריאליטי. בגלל שאני לא רוצה לפגוע באיש, בחרתי להמציא סיפור שלא היה קיים, ואני מוכן להיבדק במכונת אמת על כך. שאלתי, למה הילד מארומה צריך להכיר אותי? מה עשיתי ב־20 השנים האחרונות כדי שיכירו אותי? הרי לא השתתפתי בריאליטי, והציעו לי להשתתף בכך בלי סוף. הפוסט צבר עשרות אלפי תגובות ושיתופים, כשכמעט אף אחד לא באמת קרא את הפוסט, וזה בסדר, אין לי תלונות על כך. לא פגשתי מוכר בארומה, חמש שנים לא הייתי שם. הכל המצאה".
הפוסט של חנן יובל שהוציא את דוד אמסלם מכליו (2023)
בפברואר 2023, כשהרפורמה המשפטית הבעירה את המדינה, פרסם היוצר והזמר הוותיק חנן יובל פוסט בפייסבוק שהפך עד מהרה לוויראלי, ובו הסביר מדוע סירב בנימוס להזמנה להופיע בכנסת באירועי ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל: “הכנסת הזאת - של אלמוג כהן, של דודי אמסלם, של טלי גוטליב, של גלית דיסטל, של אריה דרעי שנהנה מההומור של אלמוג כהן, של יו"ר הכנסת שבמקום לגעור בטינופות הוא אוסר על הצילום שלהם, ועוד ועוד - שאמשיך? זאת לא הכנסת שלי. לשיר שם בפני גסי הרוח האלה זה לעשות שקר גדול לעצמי".
הפוסט של יובל עורר סערה וזכה לתגובה מהשר אמסלם, שכתב בחשבון הטוויטר שלו: “חנן יובל... מי זה? הייתי מציע למארגנים להביא את הזמר והיוצר הנפלא קובי פרץ". פרץ, שנקלע לסערה בעל כורחו, הודה לאמסלם, הבהיר כי הוא מוכן לשיר בכנסת וגם פרגן לחנן יובל. יובל החזיר לו בסופרלטיבים משלו והפרשה הגיעה לשיאה כאשר פרץ אירח את יובל באחת מהופעותיו. גם אמסלם היה שם ובסוף חיבק את שניהם ואף שר איתם את שירו של יובל “שהשמש תעבור עליי".
המרצה שהצדיקה בפוסט את טבח 7 באוקטובר (2023)
ב־7 באוקטובר פרסמה פרופ' נורית פלד־אלחנן, מרצה במכללת דוד ילין, פוסט בפייסבוק ובו כתבה: “הפתעה!!! גם להם נמאס לפעמים". הפוסט עורר סערה בכך שהצדיק, לכאורה, את מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, וגרר דרישה מהנהלת המכללה לפטר את המרצה.
במכתב ששלח לסטודנטים נשיא המכללה, פרופ' יוסף פרוסט, הוא כתב: “כפי הידוע לכם, בעקבות תלונות שהגיעו אל שולחני, התקיים למרצה שימוע. על בסיס החומרים שעמדו בפנינו בליווי ייעוץ משפטי הוחלט על נזיפה חמורה לתיקה האישי. יש להבהיר כי נושא פיטורי המרצה עמד בפני ועדת השימוע, ולאחר בדיקה הכרוכה גם בדיני עבודה, התקבלה ההחלטה דלעיל". כמה ימים אחרי כן הופסקה עבודתה במכללה.
במאמר לעיתון “הארץ" כתבה פלד־אלחנן שהפוסט נכתב בזמן ששוחחה עם בת דודתה מבארי, שהייתה כלואה עם בעלה בממ"ד, ושהוא לא הביע הצדקה למעשי הרצח, הביזה וההתעללות, אלא את המחשבה שמעשי חמאס נובעים מהקשר של “מצור אכזרי של כמעט שלושה עשורים" ברצועת עזה. לדבריה, היא החליטה על הפסקת עבודתה במכללה עקב “רדיפה פוליטית".