פריצת דרך מחקרית נוספת בפיתוח השבב המוחי של אילון מאסק: המיליארדר טוען כי הצ'יפ הצליח להשיב ראייה לקופים עיוורים, וכי הוא יוביל בעתיד לראייה איכותית יותר מזו של העין האנושית. בסוף השבוע האחרון נצפה מושתל השבב המשותק משחק שחמט ואף מצייץ בכוח המחשבה בלבד.

על אף הגבות המורמות והסקפטיות בעולם המדע, הנסיון מלמד שכדאי להאמין לדבריו של אילון מאסק: אחרי סוף שבוע שבו נצפה מושתל השבב המוחי, נולן ארבו בן ה-29, המשותק מכתפיו ומטה, משחק בשידור חי שחמט ואף מצליח לצייץ, זאת בכוח המחשבה בלבד, נראה שהפנטזיות של מאסק הולכות ומתגשמות.

מושתל השבב המוחי הראשון  (צילום: Neuralink)
מושתל השבב המוחי הראשון (צילום: Neuralink)

כעת מאסק גורס בציוץ חדש שהשבב המוחי גם "מרפא עיוורון" וכבר "עובד בקופים". בציוץ שהעלה ברשת X, כתב המיליארדר מנכ"ל חברת נוירלינק מפתחת השבב: "עליי לציין שהשתל כבר עובד בקופים. הרזולוציה תהיה נמוכה בהתחלה, כמו גרפיקה מוקדמת של נינטנדו, אך בסופו של דבר היא עשויה להיות טובה משל הראייה האנושית הרגילה. כמו כן אף קוף לא מת או נפצע קשה ממכשיר הנוירלינק".

מובן שללא ראיות מדעיות קשה בינתיים לגבות את הטענות של מאסק, אך אם אכן תוכח טענתו, זו תהיה עוד פריצת דרך שמוכיחה שנוירלינק אכן מובילה את אותה מהפיכה רפואית שמאסק חזה.

שנים רבות שחוקרים עובדים על ממשק מוח-מחשב שיוכל לשחזק את הראייה. כך למשל משנת 2020 מדענים ממלבורן שבאוסטרליה בנו את "העין הביונית" הראשונה בעולם באמצעות שתל מוח. בשנת 2021 מדענים בספרד השתילו "רשתית מלאכותית" המחוברת לזוג משקפיים שיכולים לזהות אור, אותו היא מעבדת לאותות חשמליים ומעבירה את הנתונים הללו למוח.

כפי שציין מאסק, הרזולוציה של המכשירים האלה עדיין די נמוכה, וחוקרים מחפשים דרכים להגדיל את מספר ה"פיקסלים" המאפשרים למטופלים לזהות פרצופים למשל. אבל גם הטענות של מאסק משאירות הרבה שאלות ללא מענה. האם הקופים נולדו עיוורים או שאיבדו את הראייה מאוחר יותר? כמה מעצב הראייה שלהם עדיין שלם? רוב ממשקי המחשב הנוכחיים במוח מחפשים לשחזר ראייה שהיתה קיימת. במילים אחרות: האם החברה היתה צריכה להתחיל מאפס, או לחבר מחדש את המסלולים בין העיניים למוח?

מבלי לדעת איך שבב ה- BlindSight (ראייה עיוורת) עובד בפועל, כל מה שאפשר לעשות הוא לנחש בשלב זה. אם נוירלינק עוקפת גם את העין וגם את עצב הראייה, המכשיר עשוי להוביל מיליוני עיוורים ברחבי העולם לעתיד חדש שבו הם רואים. גם הטענה של מאסק שהשתל יצליח "לעלות על הראייה האנושית הרגילה" היא תוכנית גרנדיוזית. כזכור, לא כל הצהרותיו של מאסק התגשמו בעבר, לאחר שהבטיח שישגר בני אדם למאדים ושמכונית אוטונומית תוביל לנהיגה עצמונית לחלוטין.

מאסק. נותרו שאלות פתוחות אודות השבב(צילום: REUTERS/Gonzalo Fuentes/File Photo)
מאסק. נותרו שאלות פתוחות אודות השבב(צילום: REUTERS/Gonzalo Fuentes/File Photo)

כזכור בשנה שעברה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני לחברת נוירלינק אישור לניסוי ראשון לבדיקת השתל על בני אדם. בחברה הצהירו כי בכוונתם לאפשר בסופו של דבר למשותקים להשתמש במחשב או בטלפון סלולרי באמצעות כוח המחשבה בלבד. שבב החברה כולל בתוכו רכיבים אלקטרוניים סגורים הרמטית בתוך מכשיר שגודלו כשל מטבע גדול. מהשבב הזה המושתל בתוך המוח בולטים כמה עשרות חוטים דקים במיוחד המובלים ישירות לרקמת המוח. אותות מהשבב נשלחים באמצעות בלוטות' אל ממשק מוח-מחשב שיאפשר לאדם למשל, לשלוט בסמן על המסך או אפילו להזיז איבר רובוטי שהושתל בגופו.

שבב הנוירלינק מוחדר לגוף באמצעות רובוט כירורגי שתוכנן במיוחד להטמיע את השתל ואת 64 החוטים המחוברים הגמישים והדקים ביותר שעליהם 1,024 אלקטרודות שמתעדות פעילות עצבית. לרובוט חמש מערכות מצלמה מובנות והוא משתמש בטכנולוגיה אופטית להדמיה לא פולשנית של רקמת המוח. הרובוט משתמש במחט דקה כשערה אנושית המחדירה את החוטים למקומם במוח.

בעבר הסביר מאסק כי בחזונו אדם משותק יוכל להפוך כמעט לעצמאי כשהוא שולט בסביבתו, מתקשר ואף מפעיל אמצעים, יכול לנוע ואפילו להניע איברים משותקים – כל זאת בכוח המחשבה בלבד. השבב, קיווה מאסק, אף יוכל לסייע להשבת הראייה לעיוורים. באופן דומה, תרגום אותות עצביים לתנועה חיצונית אמור לסייע לחולים במחלות ניווניות קשות כמו ALS לתקשר עם הסביבה על-ידי הזזת סמן והקלדה באמצעות מוחותיהם.

אלא שהדרך למטרה רצופה לא מעט מהמורות:  לפני כשנתיים פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס שחברת נוירלינק האיצה ניסויים בבעלי חיים בקצב גבוה מדי, כדי לקבל אישור מוקדם של ה-FDA לניסויים בבני אדם, מה שהעלה חשש לבטיחות תקינה של הניסויים. במקרה אחד לפני שנתיים השתילה החברה ל-25 מתוך 60 חזירים את הרכיבים בגודל הלא נכון. כל החזירים הומתו לאחר מכן. משרדים פדרליים בחנו אם חלק מהשבבים היו מזוהמים לאחר שהוסרו ממוחות קופים. חקירה נוספת נגעה לפיקוח על הניסויים בבעלי החיים והדאגה לרווחת החיות שנבדקות.