זו הייתה השנה הקשה בתולדותיה של בואינג שעומדת בפני ביקורת קשה על סדרת תקלות חמורות במטוסיה, אבל הלילה היא תסמן עידן חדש: לראשונה ואחרי שנים של תכנונים וניסיונות תטיס החברה את החללית הראשונה שלה ממרכז החלל בקייפ קנוורל שבפלורידה. שני אסטרונאוטים שעל הסיפון יגיעו אל תחנת החלל הבינלאומית בטיסת המבחן הראשונה של החברה. אם תצליח, תהיה בואינג החברה הפרטית השניה שמסוגלת להוביל צוותי אסטרונאוטים אל תחנת החלל וממנה, לצד SpaceX של אילון מאסק.

בחמאס מאיימים: "הפעולה ברפיח - הסלמה מסוכנת, יהיו לכך השלכות"
בסוף זה התפוצץ: המגעים האחרונים בעסקה שהביאו את חמאס לנטוש באמצע

נאס"א הפסיקה לייצר ולשלוח חלליות מטעמה והיא רוכשת את השירות מחברות חיצוניות כמו זו של מאסק. זאת, בשל עלויות התפעול האסטרונומיות שנופלות על כספי משלם המיסים האמריקאי. ההשקה של חללית בואינג תהיה גם רגע סכנה עבור החברה. עסקי התעופה שלה נמצאים בלחץ בשל שורה של תאונות, ותחום החלל של בואינג נמצא גם הוא בבעיות בעקבות קשיים בפיתוח החללית סטרליינר עצמה.

במקור הייתה אמורה טיסת הניסוי הראשונה של בואינג להמריא בשנת 2015, אך היא נדחתה עד שנת 2019, אז תקלות תוכנה הובילו לבעיות בשעון פנימי ולהפעלת יתר של דחפים. כל כך הרבה דלק נצרך עד שהקפסולה לא הצליחה להגיע לתחנת החלל.

החללית של בואינג (צילום: מעריב אונליין)
החללית של בואינג (צילום: מעריב אונליין)

ניסיון שני תוכנן באוגוסט 2021 אך נדחה שוב עד מאי 2022. האשמה אז הייתה תקלה במערכת ההנעה. כשהחללית ירדה סוף סוף לכדור הארץ, לאחר שהשלימה את משימתה, הועלו חששות לגבי הביצועים של כמה דחפים ומערכות הקירור של החללית. 

כשנאס"א הודיעה ש-SpaceX ובואינג ישתלטו על מעבורות החלל הישנות, היא חתמה מול שניהם על חוזה דומה, כזה שיכניס את הקפסולות שלהם לשירות עבור שש משימות מבצעיות. החוזה עם SpaceX עמד על 2.6 מיליארד דולר בעוד שבואינג קיבלה 4.2 מיליארד דולר. מאסק הקדים את בואינג והצליח להטיס את הצוות שלו לטיסת מבחן כבר בשנת 2020. המשמעות היא שבואינג מפגרת בארבע שנים אחרי SpaceX, וגם בזבזה סכומי עתק כדי לתקן את התקלות הרבות.

הסטרליינר מתנשאת לגובה של חמישה מטרים ורוחבה 4.6 מטרים, והיא רחבה יותר מהקפסולה ששימשה במשימות אפולו. יש בה מקום לעד שבעה אסטרונאוטים, אם כי באופן שגרתי יטוסו בה ארבעה בלבד. היא מיועדת לשימוש חוזר עד 10 פעמים. 

הצוות יכלול הפעם שני אסטרונאוטים: סוניטה וויליאמס, ששהתה בתחנת החלל הבינלאומית כבר 322 ימים, והטייס בארי ווילמור, שכבר פיקד על טיסה לחלל ועל תחנת החלל הבינלאומית. השניים יבחנו  את המושבים, יעריכו את מערכות תמיכת החיים והניווט על הסיפון ויבדקו את המערכת שמעבירה מטען לתחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוטים ילבשו חליפות חלל חדישות לגמרי: וימור ו-ויליאמס ילבשו את החליפה הכחולה של בואינג שהיא קלה ב-40% מהדורות הקודמים של חליפות חלל שלבשו אסטרונאוטים אמריקאים וגמישה יותר. לחליפה יש גם כפפות רגישות למסך מגע, כך שהאסטרונאוטים יכולים לעבוד עם טאבלטים בחללית.

האסטרונאוטים ויליאמס ווילמור. חליפת חלל קלה (צילום: נאס''א)
האסטרונאוטים ויליאמס ווילמור. חליפת חלל קלה (צילום: נאס''א)

סטרליינר תעוגן לתחנת החלל הבינלאומית למשך כ-10 ימים, האסטרונאוטים ישהו בה וישובו לכדור הארץ. בניגוד לכניסות חוזרות של קפסולות אמריקאיות שנחתו בלב ים, סטרליינר תחנת ביבשה בדרום מערב ארצות הברית. מגן חום ומצנחים יאטו את הירידה לפני פתיחת כריות האוויר, כדי לרכך את רגע הפגיעה בקרקע.

אם הכל ילך לפי התוכנית, סטליינדר תוסמך למשימות צוות רגילות לתחנת החלל הבינלאומית. השיגור הבא מיועד לתחילת השנה הבאה, אז יטוסו ארבעה אסטרונאוטים וציוד אספקה.

תחנת החלל הבינלאומית. מעל 100 משימות המראה (צילום: נאס''א)
תחנת החלל הבינלאומית. מעל 100 משימות המראה (צילום: נאס''א)

מאז בנייתה של תחנת החלל הבינלאומית ה-ISS, היו מעל מאה משימות של שיגורי צוותי אסטרונאוטים אליה. אבל עם כניסתה של בואינג, ייתכן שתדירות הטיסות לתחנה תהיה גבוהה יותר, ותגדיל את אפשרויות חקר החלל.