בתחילת השנה הבאה תעשה העמותה Spaceil היסטוריה בתחום חקר החלל בישראל עם שיגור חללית ישראלית ראשונה לירח, בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. סגן מנהל הפרויקט הישראלי, ערן שמידט: "יו"ר נאס"א התרשם מהסיפור שלנו כאשר נפגשנו בחודש יולי האחרון עם אנשי הסוכנות שלו. הוא התרשם מפרויקט החללית שלנו והכביר במילים על היותנו הראשונים שישגרו חללית פרטית לירח, אף שגם ציין, בחיוך, 'אתם יותר קטנים ממדינת ניו ג'רזי''".

הפגישה הניבה תוצאות חיוביות. לדברי שמידט, האמריקאים קיבלו את בקשות העמותה הישראלית לתמיכה במספר נושאים, ובהם  תגבור יכולת התקשורת עם החללית הישראלית במהלך הנחיתה על הירח ולאחר מכן וצילום החללית בעת הקפת הירח ובזמן הנחיתה. התמונות יצולמו באמצעות הלוויין של נאס"א כדי לתת תוקף להימצאות החללית במסלול סביב הירח.

שמידט הוסיף כי יו"ר נאס"א ביקש לשתף פעולה עם הישראלים בנושאים נוספים, ובכללם  הניסוי המדעי הישראלי לחקר השדה המגנטי של הירח, צילום של האבק הירחי שיעלה כתוצאה מהנחיתה על הקרקע והרכבת רפלקטור על החללית הישראלית לאיכון באמצעות קרן לייזר, לטובת המחקר וצרכים עתידיים.
ניסוי נחיתת החללית בירח. צילום: באדיבות התעשייה האווירית לישראל

“לאחרונה הותקן בהצלחה על החללית רכיב ה־LRA (יחידת האיכון) על ידי צוות של נאס"א וצוות של התעשייה האווירית ונעשתה סימולציה של אפשרויות הצילום של החללית שלנו, על ידי לוויין LRO של נאס"א בזמן הימצאותה במסלול סביב הירח", הסביר שמידט. "בהמשך, ובעיקר לאחר הנחיתה, נקבל מנאס"א שירות בדמות שימוש באנטנות עצומות בגודל 34 ו־70 מ', שנדרשות כדי לשדר לכדור הארץ את התמונות והנתונים שייאספו במסגרת הניסוי המדעי. שיתוף הפעולה טוב לשני הצדדים. זו ממש גאווה לאומית, וחשוב להדגיש כי שיתוף הפעולה גובש בעזרת סוכנות החלל הישראלית ונחתם מולה".


מסע בחלל, כפי שיודע היטב כל חובב "מסע בין כוכבים", איננה משימה קלה כלל וכלל וההכנות אדירות ומורכבות. "החללית עברה ניסויים הקשורים לתנאי סביבה, בהם ניסוי בתא ואקום - אחד החשובים ביותר”, סיפר שמידט, "בניסוי החללית מוכנסת לתא ענק, שנמצא במתקני מפעל החלל של התעשייה האווירית, ומדמה את תנאי החלל הקיצוניים". הוא הוסיף כי בין הבדיקות הרבות הנדרשות יש לבדוק את כיולי המנועים, חיישני הבקרה, אנטנות ועוד. "מעבר לניסויים אלה, צוות המהנדסים שלנו ושל התעשייה האווירית מתרגל בחדר הבקרה את כל שלבי המשימה, כמו השיגור והנחיתה, ביצוע התמרונים והצילום. כל אלו נעשים  כדי לבדוק את כלל המערכת ולאמן את הצוות עצמו". הבדיקות מתבצעות בסימולטור במעבדה היברידית שפיתח הצוות הישראלי.

בשבועות הקרובים תטוס החללית לאתר השיגור לבדיקות אחרונות והרכבה על המשגר לקראת היום הגורלי. "אנו מצפים להצלחה בכל אחד מהשלבים המאתגרים שבדרך", אמר שמידט בביטחון, "השלמת שלב השיגור וההפרדה מהמשגר בהצלחה, קבלת התשדורת הראשונה מהחללית אל חדר הבקרה, כניסה למסלול יציב סביב כדור הארץ, הגעה למרחק של כ־400 אלף קילומטר מכדור הארץ ומעבר ממסלול סביב כדור הארץ למסלול סביב הירח. לבסוף, אנו מצפים, כמובן, לבצע בהצלחה את הנחיתה הרכה על הירח באתר המתוכנן. אנחנו ממוקדים בהשלמת משימת הנחיתה על הירח וזה היעד המרכזי שלנו".

שמידט הסביר כי מדובר בפרויקט הראשון מסוגו בארץ, שבמסגרתו גוף שאינו ממשלתי, במימון פרטי, משגר חללית לירח. "האתגרים בפרויקט מתחלקים לאתגרים הנדסיים מורכבים ולאתגרים פיננסיים. כל שלב במשימה מכיל אתגרים רבים, יתר על כן יש לנו רק הזדמנות אחת להצליח. מבחינה פיננסית, יש לאורך השנים קשיים בגיוס המימון לפרויקט, ובמיוחד כשמדובר בעמותה ובגיוס תרומות. אנחנו חייבים הרבה לתורם המרכזי שלנו, מוריס קאהן, וגם לתורמים כמו משפחת אדלסון ורבים אחרים שתמכו לאורך השנים", פירט שמידט.

החללית הישראלית. צילום: אלירן אביטל, עמותת SpaceIL


ניסוי אנטנות בחללית. צילום: אלירן אביטל, עמותת SPACE IL


מדען המשימה של תוכנית spaceil. הוא פרופ’ עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן. השבוע תיאר אהרונסון את פגישתו הראשונה עם חברי הצוות: "חייתי בארה"ב הרבה שנים, ועבדתי המון עם נאס"א. הייתי רגיל לגישה שבה שולחים כלים לכוכבי לכת כדי לחקור אותם. ואז פתאום הצוות סיפר לי שהחללית שלהם תעשה סלפי על הירח. הצעתי להם שנוסף לכך נחקור ונגלה משהו חדש על הירח. בהתחלה זה דרש שכנוע, כי היו להם הרבה אתגרים אחרים". 

עוד סיפר אהרונסון כי לאחר מספר מפגשים עם הצוות הם החלו לחשוב על ניסויים שאפשר לעשות בהתחשב במגבלות של החללית, לרבות משקלה הקטן והעובדה כי היא תהיה על הירח רק זמן קצר ותנחת במקום מסוים: "החלטנו להטיס מגנומטר ולמדוד את השדה המגנטי על הירח", הוסיף אהרונסון, "צוותים מנוסים בעולם עובדים על המכשיר והיינו רוצים לפענח את תעלומת המגנטיות של הירח. לסלעים בירח יש שדה מגנטי ואנחנו לא יודעים מהיכן הוא הגיע. החללית תטוס ותמדוד את השדה הזה, וכך אולי נצליח להבין גם תהליכים מוקדמים שקרו בכדור הארץ".

הוא הדגיש כי באמצעות המידע שנאסף במכון ויצמן נבחר אתר הנחיתה הבטוח והמעניין ביותר וכי במסגרת שיתוף הפעולה עם נאס"א תישא החללית קובייה של מראות שמחזירה את האור לכיוון שממנו בא, כדי למדוד את המרחקים בחלל: "זה יאפשר לנו לבדוק את המרחק שלנו מהלוויינים של נאס"א ומכדור הארץ", הסביר. אהרונסון סיכם באופטימיות: "אני מאמין שיהיו יופי של תוצאות. מדובר בפרויקט פורץ דרך עבור המדינה. זוהי הפעם הראשונה שיהיה מכשיר כחול־ לבן בחלל העמוק, ואני מקווה שאחרי פרויקט זה יבואו עוד רבים אחרים".