ד"ר טל רבין, מנהלת מעבדת הקריפטוגרפיה ב־IBM בניו יורק ומי שנכללה ברשימת הנשים המובילות בעולם בענף הטכנולוגיה, עומדת מאחורי פרויקט פורץ דרך שבמסגרתו היא מקיימת כנס מיוחד לנשים דוקטורנטיות במדעי המחשב, הנערך אחת לשנתיים. קריפטוגרפיה, תורת כתיבת הסתר, היא ענף במתמטיקה ומדעי מחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים. יישומיה כוללים, בין היתר, אבטחה של רשתות תקשורת, תקשורת סלולרית, חומות אש, כרטיסי אשראי, מסחר אלקטרוני, הצבעה ממוחשבת ועוד.

ד"ר רבין אחראית לפיתוחים פורצי דרך, כגון פרוטוקול לדיווח מוצפן של הטרדות מיניות, שמאפשר לקבוצת יחידים להתלונן על הטרדה מינית וליצור קשר זה עם זה בלי שיצטרכו להיחשף; וכן אפשרות לשיתוף מידע רפואי חסוי בין מוסדות רפואיים לצורך שיפור הטיפול, ותוך שמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות של פרטיות.

"קריפטוגרפיה היא הבסיס המתמטי לאבטחה האינטרנטית", אומרת ד"ר רבין. בפרויקט ההדרכות המיניות היא יצרה מרכז לטיפול בפניות על הטרדה מיניות והדגימה בכך את חשיבותו של התחום לפרטיות בחיינו. "זה פרויקט שעבדתי עליו עם קולגות נוספות. נשים, וגם גברים, שחווים פגיעות מיניות, מתקשים להתלונן כי הם חושבים שיהיו לבד. הקסם של הקריפטוגרפיה מאפשר לרכז את המידע ואת השם של התוקף, וברגע שיצטברו ארבע תלונות על אותו אדם - כל המתלוננים יוכלו לבחור אם ללכת להתלונן. זה נותן המון כוח לבחורות שרוצות לדבר, אבל לא להיות לבד. בינתיים זה במסגרת מאמר, אבל יש לי המון מוטיבציה להפוך את זה לתוצר מוגמר שניתן להכניס לשימוש", היא מדגישה ומזהירה: "התחום של הקריפטוגרפיה יכול לעשות טוב וגם רע. תלוי מה בוחרים לעשות איתו".

ד"ר רבין יזמה לפני כעשור את סדנת Women in Theory – מפגשים בין דוקטורנטיות למדעי המחשב ברחבי העולם כדי לחבר בין נשים בתחום. "זה הבייבי שלי", היא מספרת בפגישה שערכנו במהלך ביקורה בארץ בחודש שעבר, "מספר הנשים בתחום הזה מאוד נמוך - אולי 10%־15% מהעובדים בתחום הן נשים, וזה גורם למצב שבו לעתים לאותן דוקטורנטיות אין מודלים לחיקוי. זה קשה לעסוק בתחום כשאין עוד קולגות נשים, וכשאת רואה כאלו שהצליחו, זה מעודד לנסות בעצמך".

המשתתפות בכנס הן דוקטורנטיות מהתחום, ההרצאות בו הן בנושאים טכניים מקצועיים ואלו שמעבירות את התכנים הן מרצות מהאקדמיה או חוקרות במעבדות של חברות שונות. "לכנס הראשון ב־2008 הוגשו פחות מ־50 בקשות, ולכנס השנה הגיעו למעלה מ־130 בקשות".

רבין בת ה־56 השלימה את תאריה בארץ באוניברסיטה העברית. "למדתי במחזור הראשון שבו היה אפשר להתקבל ישירות למדעי המחשב. באופן מפתיע אחוז הנשים בלימודים היה אז בשיאו, ורק השנה אנחנו מתחילים לחזור למספרים הללו". לדברי רבין, קשה להצביע על הסיבה העיקרית לצמיחה במספר הדוקטרנטיות במהלך השנים. "אחת הסיבות לכך היא שהחברות מנסות לשנות את סביבת העבודה, וגם שאפשר לשלב את מדעי המחשב בתחומים נוספים. המשכתי לדוקטורט כי אחרי שסיימתי תואר שני לא היו עבודות בשוק, אז אמרתי שעדיף שאמשיך ללמוד. אין ספק שהיום יותר קל להשיג עבודה בתחום.

"מדעי המחשב זה לא לכולם, אבל אני אומרת לבחורות שאם זה הכיוון שלהן, שיידעו שמדובר בתחום שמאפשר חיים נפלאים עם משכורת טובה וגמישות בעבודה. צריך להראות לנשים שמדעי המחשב זה לא להיות 12 שעות מול המחשב. יש נתיבים גם לבנות שלא רוצות להיות האקריות".