רוסיה מיהרה להכחיש השבוע כי היא ניסתה בשלב כזה או אחר להתערב במערכת הבחירות בישראל, זאת למרות ששמה כלל לא הוזכר בדיווחים על דברי ראש השב"כ, לפיהם מדינה זרה תנסה להתערב ולשבש את מערכת הבחירות שתתקיים בעוד כשלושה חודשים. חשבון הטוויטר הרשמי של השגרירות הרוסית בארץ אף פרסם ציוץ בו נכתב: "הישארו רגועים והאשימו את רוסיה או את ההאקרים הרוסים". 

האצבע הופניתה כלפי הרוסים כמעט במיידית, זאת מפני שבשנים האחרונות, הם ניסו לשבש מספר מערכות בחירות ברחבי העולם. למעשה, כבר לפני שנתיים אמר בכיר מודיעין אמריקאי כי רוסיה ניסתה לעשות זאת. הוא העיד בפני ועדת המודיעין ואמר כי רוסיה ממשיכה להיות גורם בולט בתחום הסייבר בעולם. לאורך השנים, הרוסים הואשמו לא פעם בפריצה לחשבונות הדואר האקלטרוני של עיתונאים רבים, בהם כותבים בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט, וכן כתבים של כלי תקשורת מקומיים. כמו כן, הם פרצו מספר פעמים למחשבים של מספר משרדי ממשלה בגרמניה.

על פי החשד, האקרים מטעם הקרמלין ניסו לפרוץ למחשבי המעבדה בהולנד שניתחה את הבדיקות שנועדו לאבחן את סוג הרעל שבו השתמשו בניסיון החיסול של המרגל לשעבר, סרגיי סקריפל, במרץ בשנה שעברה. עוד נטען כי הם עומדים מאחורי התקלות בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית. שני המקרים המפורסמים ביותר, שאליהם נקשרו ההאקרים הרוסים, היו מתקפת הסייבר notpetya שפגעה באוקראינה ביוני 2017 ונחשבת ליקרה בהיסטוריה, וכן במעורבות במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016.

סרגיי סקריפל, ארכיון. צילום: רויטרס

פרשת המעורבות הרוסית זכתה לכינוי "רוסיה-גייט" והיא מטילה צל על ממשלו של טראמפ, שכן יש הטוענים כי הוא נבחר תודות למעורבות הרוסית. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעולם הדיגיטלי ומרצה במרכז הבינתחומי אמרה ל"מעריב השבוע" בקיץ האחרון כי "בניגוד למה שהרבה חושבים, ההתערבות הרוסית היא לא בהכרח הסיבה שגרה לדונלד טראמפ להיבחר לנשיאות. עם זאת, אי אפשר להתכחש לכך שלאותם ציוצים ופרסומים בפייסבוק אכן היתה השפעה כלשהי על ההחלטה של האמריקאים, במי לתמוך בבחירות". היא הסבירה: "אפשר לחלק את ניתוח ההשפעה לשני חלקים - השפעה על קהלים והשפעה על יחידים. ההשפעה על הקהל, במקרה של המעורבות הרוסית וכן בציוצים שנבדקו בתחקיר שפורסם בחדשות עשר, היתה שהתבצע ניסיון לפגיעה בשיח הציבורי ולהוביל לפילוג בחברה". ד"ר מרגלית הוסיפה כי המכון לחקר האינטרנט ברוסיה התבסס על עקרונות בסיסיים בפסיכולוגיה וניסה להשפיע גם על בודדים וגם על קבוצות, באמצעות מניפולציות שונות".
 
"כל מי שלא חשוף לתקשורת ומודע לכך שהיו ניסיונות חיצוניים להתערבות, לא יודע שנעשה ניסיון כלשהו (מוצלח או לא) להשפיע עליו", ציינה החוקרת, "הם עשו פה משהו מאוד מתוחכם - הם יצרו דמויות פיקטיביות משני צידי המפה הפוליטית, כך שאי אפשר לחשוד בזה". לדבריה, במידה והדמויות שנוצרו היו שייכות רק לצד אחד של המפה, הדבר היה מעורר מנגנוני הגנה מסוימים - שלא משנה אם אתה בעד התוכן שמופיע, הוא כל כך קיצוני שתתייחס אליו בחשדנות". היא הסבירה כי "ההשפעה על יחידים כוונה בעיקר לאלו הקלים יותר להשפעה, "המתנדנדים". מדובר בעיקר באנשים שפועלים בעיקר עם הרגש. חשוב להבין עוד דבר שהאבולוציה לא התפתחה בקצב של הטכנולוגיה".
 
מערכות בחירות, חיסונים והברקזיט

על פי הדיווחים והדוחות השונים שנכתבו עד כה, הן על ידי גורמי מקצוע והן על ידי גורמים מדיניים, הרוסים התערבו במספר במערכות בחירות וכן באירועים רגישים ברחבי העולם - בהם הבחירות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת ובהולנד. הם הואשמו לא פעם בכך שהשתמשו בחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, וברשתות בוטים שונות, כדי לשתף מידע שגוי בנושאים מעוררי מחלוקת - החל מחיסונים ועד משאל העם על הברקזיט. 

הפרשה דרשה ממנכ"לי הרשתות החברתיות לעשות חשבון נפש ולבדוק כיצד יוכלו לטפל ולמנוע מקרים כאלה בעתיד. בין היתר, הדבר הוביל לכך שפייסבוק הכניסה לתוקף שינויים רבים במדיניות הפרטיות ומי שיקדמו באמצעות כסף מודעות פוליטיות, יחויבו לציין באיזו מדינה הם מתגוררים. בנוסף, מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי וסמנכ"לית התפעול של פייסבוק שריל סנדברג, ומאוחר יותר גם מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, הגיעו להעיד בפני בית הנבחרים בנושא צמצום המעורבות של גורמים זרים.