לחמת הסחר בין ארצות הברית לסין עלתה אתמול שלב נוסף: משרד המשפטים האמריקאי הודיע על הגשת שני כתבי אישום נגד חברת הטכנולוגיה הסינית וואווי, כמה מחברות הבת שלה וסמנכ"לית הכספים של החברה מנג וואנזו, שנעצרה בקנדה והוגשה בקשה להסגרתה. לטענת האמריקאים, הענקית הסינית ביצעה עבירות הונאה בניסיון לעקוף את הסנקציות שהוטלו על ידם על איראן. זהו צעד נוסף בהידרדרות היחסים בין שתי המעצמות, שבשנה שעברה נקטו הטלות מכסים הדדיות על מוצרים בשווי של מאות מיליארדי דולרים.

האם אנחנו נמצאים בפתחה של מלחמה קרה חדשה, שעילתה הפעם אינה חימוש ואידיאולוגיה אלא העצמה טכנולוגית וכלכלית? ואיך מהלכים אלה עתידים להשפיע על העולם בכלל ועל ישראל בפרט?

לדברי פרופ' אהרן שי, ראש הקתדרה ללימודי אסיה באוניברסיטת תל אביב, מדובר במצב בעייתי משני טעמים עיקריים: ראשית, הבעלות על המוצרים היא שנויה במחלוקת, שכן במקרים רבים מדובר במוצרים שיוצרו בסין, אך לפי דרישה ופיתוח אמריקאיים. שנית, הסלמה בין שתי המדינות עתידה להשפיע על יחסיהן עם מדינות נוספות בעולם, בכללן ישראל.

"מלחמת הסחר הזו היא בעייתית בעידן שלנו, משום שהכלכלה העולמית מחוברת, בלתי ניתנת להפרדה", מסביר פרופ' שי. "חברות אמריקאיות יצאו לסין ומייצרות בה היום כתוצאה מיחסים קורקטיים בין שתי המדינות. השיקול שלהן היה כלכלי - להוזיל את מוצריהן. זו כמעט שאלה פילוסופית: האם ברגע שהן יצאו לסין על מנת לייצר בה, אבל למעשה הידע, הטכנולוגיה וההנהלה הם אמריקאיים, האם המוצר, התוצאה הסופית, הוא אמריקאי או שהוא סיני? ברגע שמטילים את המכס על בסיס הטענה הטריטוריאלית - כלומר שהמוצר נוצר בסין ולא בארצות הברית - למעשה הנשיא טראמפ במידה רבה פוגע באינטרס האמריקאי. החלוקה הזו היא נקודה שרירותית ולא מסייעת".

מנג וואנזו, סמנכ"לית חברת וואווי. צילום: רויטרסמנג וואנזו, סמנכ"לית חברת וואווי. צילום: רויטרס

ומה עלולות להיות ההשלכות של המתיחות בין המעצמות?

"ישנן השלכות נגזרות לעניין הזה על צדדים שלישיים, גם על ישראל, בכל מיני סיטואציות שאינן ניתנות לניבוי. אנחנו נתקלים בזה למשל ביחסים בינינו לבין סין. אנחנו רוצים לסחור איתה וליצור איתה יחסים קורקטיים, מכל הבחינות, אבל לאמריקאים יש שיקול נוסף והם מתערבים. הם באים ואומרים: 'אל לכם לקשור קשר עם הסינים'".

באילו תחומים למשל?

"זה יכול להיות גם לגבי מוצרים וגם לגבי הדבר החם ביותר שכיום מדברים עליו - השקעות סיניות בישראל. סין מנצלת את היכולת הכלכלית והתשתיתית שלה על מנת להיות בעלת ההשפעה או הבעלים ממש בנמלים שונים. ישראל מתמודדת למשל עם השאלה האם להעביר את הפעלת נמל מפרץ חיפה לידי הסינים. למעשה, נכנס ליחסים הבילטרליים בין ישראל לסין גורם שלישי. דוגמאות כאלה ניתן למצוא גם עם מדינות אחרות. המסקנה שלי היא שמלחמת הסחר הזו איננה רק מלחמה בין שני אלמנטים - ארצות הברית וסין - אלא היא גורפת גם יחידות לאומיות אחרות".

"ישראל יכולה להיות מושפעת באופן שלילי", אומר גם דורון אלה, דוקטורנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "בשנים האחרונות ההשקעות הסיניות בישראל גוברות, גם בהייטק. יש לחץ אמריקאי על ישראל לצמצם את ההשקעות הסיניות או להקים מנגנון פיקוח עליהן כמו שיש בארצות הברית. ובאמת, אנחנו יודעים שישראל מנסה לפתח כרגע איזשהו גוף, שהקמתו אולי מתעכבת בגלל הבחירות. מצד אחד, הוא יפקח על ההשקעות הסיניות וירצה את האמריקאים, ומצד שני לא יגרום להידרדרות היחסים שלנו עם הסינים, שלא יחשבו שאנחנו נוקטים איזושהי מדיניות מפלה נגדם. יש סיכוי שישראל תצטרך לבחור בין בעלת הברית הכי חשובה שלה, כלכלית ובעיקר ביטחונית, לבין סין. אני לא מאמין שזה יגיע למצב הזה, אבל כל צד ינסה ללחוץ שישראל תעשה פשרות עם הצד השני".


התוכנית הגדולה

לפני כשנתיים פרסם נשיא סין שי ג'ינפינג את "מייד אין צ'יינה 2025" - תוכנית שנועדה לשדרג את יכולותיה של סין בתחומי טכנולוגיית מידע, אווירונאוטיקה, הנדסה ימית, פארמה, כלי רכב חשמליים, רובוטיקה ושאר תעשיות עתירות טכנולוגיה, ולהפוך אותה למובילה עולמית בהם. הבית הלבן, כמובן, לא קיבל באהדה את היוזמה היומרנית - שמהווה איום על תעשיות אמריקאיות, בהן של בינה מלאכותית, תרופות ורכבים חשמליים - ויצא נגדה במתקפה חריפה.

כתוצאה מכך הנחה הממשל הסיני את סוכנויות הידיעות הממשלתיות להגביל את החשיפה התקשורתית של הפרויקט.

לדברי דורון אלה, ישנו קשר ישיר בין התוכנית לבין האירועים האחרונים. "לפי תוכנית היעד הזו, השאיפה של סין היא להיות מעצמה חדשנית טכנולוגית שתוביל את העולם", הוא אומר. "את זה היא עושה על ידי רכישה של חברות זרות, הטמעת הטכנולוגיות של השוק הסיני ויצירת מקור ידע סיני שלא יהיה תלוי בחברות מערביות. את כל זה, או לפחות חלק מזה, היא רוצה להשיג עד שנת 2025, ויש לה גם יעדים יותר רחוקים.

סין ידועה בכך שהיא חושבת לטווח ארוך, והיא גם מסוגלת לעשות את זה כיוון שהיא אינה מדינה דמוקרטית ואין בה בעיות של חילופי שלטון, שפתאום משנים את כל המדיניות. ארצות הברית מאוד חוששת מהתוכנית הזו, ומטרת מלחמת הסחר שלה, שאומנם כרגע מתמקדת בעיקר בהעלאת מכסים, היא בעצם למנוע מסין לעקוף אותה מבחינה טכנולוגית. לאחרונה גם טראמפ ביקש מהם לבטל את התוכנית. מובן שזה לא לעניין לבקש ממדינה להפסיק להתפתח. אז הסינים אומנם הורידו את התוכנית מהחדשות, אך ממשיכים לקדם אותה מתחת לרדאר".


איך משפיעה על המצב הגשת כתבי האישום נגד וואווי?

www.maariv.co.il/business/tech/Article-674115

"סין תופסת את זה כחלק ממלחמת הסחר שארצות הברית מנהלת נגדה. היום יש פחות עניין של אידיאולוגיות כמו בתקופת המלחמה הקרה- הקפיטליסטית־ליברלית מול הקומוניסטית-סוציאליסיטית - והמלחמה היא בעצם על מי תוביל את העולם מבחינה טכנולוגית, חדשנית וכלכלית. ארצות הברית מאוד חוששת מעלייתה של סין, אף על פי שיש לאחרונה עוד דרך ארוכה עד שתגיע אליה. וואווי מייצגת את הדרך שבה סין משיגה טכנולוגיות מערביות, עושה להן התאמה לשוק הסיני ואחרי זה מפתחת יכולות עצמאיות משלה. לפעמים זה לא נראה הוגן בעיני מדינות מערביות והן מאשימות אותה בגניבות טכנולוגיות".


למרות שהעילה לכתבי האישום במקרה זה היא בכלל הפרת הסנקציות על איראן.

"הסינים מכרו אולי מוצרים שיש בהם רכיבים או טכנולוגיות אמריקאיות לאיראן, ובסופו של דבר יש פה איזושהי לגיטימציה למהלך המשפטי. אבל הסינים מצדם רואים את זה כעוד איזה קלף שטראמפ יכול להשתמש בו במסגרת מלחמת הסחר, וגם במסגרת השיחות שיתקיימו בימים הקרובים בוושינגטון בין הנשיא האמריקאי לסגן הנשיא והיועץ הכלכלי הראשי של שי, ליו הי. כידוע, השיחות לא צלחו לפני כמה חודשים. יש פה משהו שהוא לכאורה נקודתי, אבל בעצם מצביע על הבעיה כולה: איך האמריקאים תופסים את הסינים ואיך הסינים תופסים את האמריקאים, ואת האינטרסים של כל צד".

מי מרוויח מכל המלחמה הזו?

"בגלל הירידה ביצוא האמריקאי של הסויה לסין, יש מדינות שמייצרות יותר פולי סויה, ועכשיו סין רוצה לקנות יותר מהן. יש עסקים אמריקאיים שיוצאים מסין כיוון שהם חוששים מסנקציות ומעבירים את המפעלים למדינות כמו וייטנאם וקמבודיה. אנחנו לא מייצאים שום דבר מלבד טכנולוגיה, וברגע שהסינים לא מוצאים את מה שהם רוצים מבחינה טכנולוגית בארצות הברית, הם פונים אלינו. אנחנו התחליף, או לפחות חלק מהפתרון, וזו בדיוק הבעיה - העברת הטכנולוגיה עלולה ליצור אצל ארצות הברית את החשש שאנחנו עוזרים ליריבה שלה".

בלי חיבוקים

אבל לא כולם חושבים שהמהלך של טראמפ נגד סין הוא שלילי. "העמדה של הנשיא מתקבלת היום בחיוב על ידי רבים בקהילה הפוליטית, הכלכלית והאקדמית", אומר ד"ר שחר רהב, היסטוריון של סין המודרנית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. "לא מדובר בכלל באוהדי טראמפ. פשוט ספציפית בנוגע לסין, הכיוון הכללי לדעתם של גורמים רבים בתוך הממשל האמריקאי הוא חיובי, וזה הרבה מעבר לאיזושהי גחמה של הנשיא".


מתי סין התחילה להתחרות בארצות הברית?

"אנחנו נמצאים היום בנקודת שפל ביחסי סין־ארצות הברית, שלא הייתה מאז המחאות בכיכר טייןž־אן־מן ב־1989. מאז סוף שנות ה־70, סין הכריזה על כיוון אחר והתחילה לאמץ מנגנוני שוק בעלי אופי כלכלי וליברלי יותר. המערב נטה לחבק אותה ו'להביא אותה אלינו'. תחת שלטון ג'ינפינג קיים פחד שסין כבר מושכת את העולם לכיוונה. אז טראמפ אומר: 'לא, אנחנו לא מחבקים כל כך'. יש רבים שאומרים שטוב שמישהו מתחיל לשים לסין תמרור עצור. מתקיים כבר הרבה זמן שיח אמריקאי שמנסה לברר אם סין היא יריבה או שותפה. מאז עליית טראמפ יש התחזקות של התפיסה שרואה בה יריבה. סין לא באמת יכולה למוטט את ארצות הברית, וארצות הברית לא יכולה למוטט את סין. הן כן יכולות לריב מי מהן תעצב יותר את העולם המשותף שלנו ותקבע את כללי המשחק".