המסע מתחיל: החללית הישראלית "בראשית" החלה הלילה (בין חמישי לשישי) את המסע בן שבעת השבועות לירח. השיגור התבצע בנמל החלל קייפ קנוורל שבבסיס חיל האוויר האמריקאי בפלורידה, בסביבות השעה 03:45 לפנות בוקר - שעון ישראל (שעה 20:45 שעון החוף המערבי). מרגע שיגורה, "בראשית" החלה במסלול ארוך ומורכב. 


ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיע למשרדי התעשייה האווירית ביהוד כדי לצפות בשידור, ואמר: "אנחנו מדינה קטנה, אבל ענקית בהישגים ובכושר היוזמה שלנו. יש ארבע מדינות ששיגרו חללית לירח. אחת מהן גדולה מאתנו פי 800, אחת פי 500 ואחת קצת פחות. אנחנו מדינה קטנה, אבל ענקית. יש כאן עדות להתחלה, ואני מקווה שאתם מתכננים כבר את החללית למאדים".  



כ-32 דקות לאחר השיגור, החללית התנתקה מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, התרחשה תקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד. מספר דקות לאחר מכן נפתחו רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך החלה סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית עברה למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ. 

חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עמה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח - שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר - הנחיתה רכה על הירח.

החללית תקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ - המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר לאחר השיגור: "מזל טוב מדינת ישראל, יש לך חללית. אם בראשית תיסע במסלול המפרך ותנחת בירח ישראל תהיה הרביעית שתנחית חללית בירח פעם היה דמיוני, אבל זו מציאות. צעד אדיר למדינה. זה פרויקט מדעי, טכנולוגי וחינוכי מהמעלה הראשונה".

צופים בשיגור במשרדי התעשייה האווירית. גם נתניהו הגיע. צילום: סתיו נמרצופים בשיגור במשרדי התעשייה האווירית. גם נתניהו הגיע. צילום: סתיו נמר

ההתרגשות במשרדי התעשייה האווירית. צילום: TPSההתרגשות במשרדי התעשייה האווירית. צילום: TPS

 
עידו ענתבי, מנכל ספייס איי אל, אמר במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר השיגור כי "הוא עבר בצורה תקינה וכך גם תהליך ההפרדה מהטיל, על פי לוח הזמנים". הוא הוסיף: "המערכות החלו לעבוד עוד לפני ההפרדה. לאחר שחרור החללית בוצעו בדיקות ראשוניות ונראה תקין, פרט לנקודה שצריך לבחון באחד מגלאי עוקבי הכוכבים שלנו". לדבריו, יש תקשורת מלאה עם החללית. "בוצעה פתיחת רגלי הנחיתה כדי שתהיינה מוכנות וכן בוצעו פעולות נדרשות להכנת המנועים", אמר, "החללית נראית במצב טוב אבל יש עוד בדיקות שצריך לעשות. החללית למעשה נזרקה למסלול במרחק של מאות קילומטרים". הוא סיכם: "נבדוק את המערכות ונעשה הפעלת מנועים ראשונה ביום ראשון כדי להתאים את המסלול. עברנו את אבן הדרך הראשונה בצורה נקייה וטובה".
 
ענבל קרייס, סגנית מנהל מפעל חלל, ציינה בשיחה עם מעריב אונליין כי לאחר השיגור התקבלו תגובות חיוביות מהאמריקאים. "החמיאו על הדיוק, התזמון הטוב ועל המקצועיות. הצוות שלנו נמצא שם וזכינו להערכה גדולה מצידם. זה מחמם את הלב", אמרה, "הכל עבר מעל ומעבר למה שציפינו".