חברת Spacex האמריקאית, שתשגר את הרקטה שצפויה להנחית את הגשושית הישראלית "בראשית" על פני הירח, פרסמה תמונה של הרקטה, כשהיא מוכנה לשיגור, פחות מיממה לפני שתשוגר לחלל בלילה שבין חמישי לשישי. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ברך על ההישג הטכנולוגי ואמר: "אנחנו עוקבים בדריכות אחר פיתוח החללית, ורואים בכך חשיבות רבה. זוהי קידמת הטכנולוגיה ומחזק את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית לצדם של מעצמות כארה"ב רוסיה וסין".

"מעבר לנושא הטכנולוגי יש כאן חיזוק גדול למעמדה של מדינת ישראל גם במישור הדיפלומטי בעולם ואנחנו שמחים שכעת זה מגיע לידי ביטוי", הוסיף מקלב. כזכור, בשעה 3:45 לפי שעון ישראל, וכך יחל מסע בן שבעה שבועות שיסתיים, כך מקווים, בנחיתה מוצלחת על הירח ב־11 באפריל. "בראשית" שברה כמה שיאים  בגודלה הפיזי הקטן יחסית. גובהה הוא כמטר וחצי וקוטרה כשני מטרים כשרגליה פרוסות והמסה הכוללת שלה בעת השיגור צפויה לעמוד על כ־600 קילוגרמים, כאשר הדלק מהווה את עיקר משקלה. כמו כן, היא זולה משמעותית מהמקובל בתחום החלל. זו גם החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום והמהירה ביותר אי פעם.

החללית צפויה להגיע למהירות של כעשרה קילומטרים בשנייה בעת השיגור לירח. מדובר במהירות הגדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה־F15. בראשית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית - המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים שישולבו בתוכנה האוטונומית שלה לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ, מחדר הבקרה שנמצא במפעל החלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתוכנית. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. והיא תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה. על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון, והוא מפעיל את מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית.