54 מדעניות ומדענים גילאי 15־21 מרחבי הארץ הציגו בתחרות הלאומית למדענים ומפתחים צעירים בישראל 39 פרויקטים מצטיינים, פרי עבודה ומחקר בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה.
 

האירוע נערך במסגרת השבוע הלאומי למדע, החל סמוך ליום הולדתו של אלברט איינשטיין (14 במרץ), בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ובשיתוף עם משרד החינוך־מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וקרן גורן־מונטי־פרארי באמצעות הקרן לירושלים. 

חלק גדול מהפרויקטים הזוכים ומקבלי הציונים לשבח נערכו במסגרת תוכניות המצוינות באקדמיה, כגון "אלפא" ו"אידיאה" במרכז למדעני העתיד ותוכנית "קדם־עתידים". בספטמבר הקרוב תתחיל ההרשמה לתחרות של שנת 2020.
 

עם המיזמים שהשתתפו בתחרות נמנית "לוליפופ" – מערכת לזיהוי זרמי סחף בים ולמתן התרעה עליהם למתרחצים, שפיתחו רותם רווה, מיכל חונוביץ וגלי שכטר, בנות 18 מבית ספר אורט גרינברג בקריית טבעון. "הרעיון לפרויקט עלה בעקבות מקרה הטביעה המצער של אמיר פרישר גוטמן ז"ל בקיץ 2017 בחוף עתלית", סיפרו רווה ושכטר. "גילינו שבממוצע כל דקה וחצי אדם מת בטביעה ושרוב מקרי הטביעה נגרמים בשל זרמי סחף".
 

חנוביץ ציינה כי הרכיב המרכזי במערכת הוא מוט, שבתוכו ג'יירו (גירוסקופ), המעוגן לקרקעית הים כדי להבטיח שלא יזוז. "הג'יירו מודד את זווית ההטיה של המוט, ובאמצעות נוסחה ומדידות אמפיריות מחשב מהי מהירות הזרימה", היא מסבירה. "לצדו השני של המוט מחובר מצוף שבתוכו ארדואינו ונורות לד, שיסמנו בצבעים שונים רמות סכנה שונות. בהמשך יהיה אפשר לחבר מספר לוליפופים לקבלת מידע על שטחים גדולים ולהציגו לציבור".

בנות הלוליפופ. צילום: יובל כהן אהרונוב

 

פרויקט מעניין נוסף, שפיתח מיכאל כפיר פרידריך בן ה־17, הוא "סוודר חכם" - הפקת תוכנית סריגה על פי תמונת סריג. "אני לומד פיזיקה, הרחבות במתמטיקה ובעיקר מדעי המחשב בתיכון למדעים ולאומנויות (יאס"א) בירושלים", מספר פרידריך, שהציג בתחרות את עבודת הגמר שהכין בבית הספר. "הרעיון עלה לי בבוקר כשלבשתי סוודר וחשבתי על פיתוח הוראות לסריגת סוודר מתוך תמונה. נעשה פה שימוש מתקדם בבינה מלאכותית ורשת נוירונים מסוג קונבולוציה". פרידריך רוצה מאוד שהטכנולוגיה תהפוך לדבר ממשי. "אני רואה כבר שלושה מימושים שונים שיכולים להצליח, לפי סקרים שעשיתי. דרוש עוד פיתוח רב, אך אני נהנה מאוד ללמוד ולהעמיק בנושא וחושב שאוכל לצלוח את הקושי".
 

צעיר נוסף שהשתתף בתחרות הוא טומי ויינטראוב בן ה־17 מחולון, אחיו של אחד ממייסדי Spaceil, שפיתח אלגוריתם ליצירת אקורדים לשירים. הוא זכה בפרס מיוחד ע"ש נעם כנפי, הכולל מלגת לימודים והזדמנות לייצג את ישראל בתחרות Intel-ISEF שתיערך בפניקס, אריזונה בחודש מאי הקרוב. "אני אוהב ללמוד הכל: מוזיקה, כימיה, לטינית, מדעי המחשב, עיצוב ועוד הרבה תחומים. בעיקר אני אוהב שילובים של תחומי ידע שונים. זו הסיבה שאני מעדיף ללמוד דרך עבודות חקר ולא כל כך בלמידה רגילה בכיתה. לכן הגעתי לתחרות, כאן יש מנחים ושופטים שמבינים את תחומי הידע שמעניינים אותי ויכולים לתת לי משוב אמיתי איך להמשיך, ומובן שזו גם דרך מצויינת להכיר עוד ילדים כמוני". הסביר ויינטראוב.
 

"הנחת העבודה שלי הייתה שיש הבדל מהותי בין הדרך שבה אנשי מדעי המחשב מחליטים מה היא תשובה נכונה לבין הדרך שבה מתקבלת ההחלטה אצל קהל מאזיני מוזיקה, למשל. השאלה שעלתה היא לא עד כמה המחשב מצליח לחקות מלחין אנושי – אלא מה הם אוהבים יותר." הוסיף ויינטראוב.

הוא פיתח אלגוריתם ולימד אותו לכתוב אקורדים לשירים, "לאחר מכן השמענו לנבחנים את התוצאות ועשינו מחקר, ובו מצאנו כי לרוב אנשים אוהבים באותה מידה אקורדים משירים מקוריים ואת אלו שהופקו על ידי האלגוריתם Random forest", הסביר.

"אם אכן הכיוון שלי נכון, אז אחד הפיתוחים האפשריים לעבודה הוא בניית תוכנה שתקבל כ־INPUT קטעי מוזיקה שכותבים מלחינים אנושיים ו'תנחש' עד כמה הקטעים האלה יקלעו לטעמם של מאזינים. שימוש במכונה מסוג כזה עשוי, למשל, להגדיל את סיכויי הזכייה שלנו באירוויזיון בכל שנה מחדש".