החללית הישראלית "בראשית" אמנם הגיעה לירח, ובכך הפכה ישראל למדינה השביעית בעולם שמצליחה להביא חללית לירח, אבל לא הצליחה להשלים את הנחיתה. מאז חלף יותר מחודש ונשיא עמותת SpaceIL, המיליארד מוריס קאהן כבר הבטיח לבנות את "בראשית 2" ולחזור לירח. 

אבל היום פרסמה נאס"א - סוכות החלל של ארצות הברית, תמונות מאזור הפגיעה של "בראשית" בירח. בתמונות של "לפני" ואחרי", נראה אזור הפגיעה לפני ה-11 באפריל - אז הגיעה החללית הישראלית הראשונה לירח, ותמונה שצולמה ב-22 באפריל, ובה נראה אזור הפגיעה כשהקרקע בו הוזזה מעוצמת ההתרסקות, עד כדי כך שהיא ירדה בכמה עשרות מטרים.


על פי ההסברים באתר פרויקט LROC, הפגיעה של "בראשית" לא יצרה מכתש בירח, או שהוא קטן מדי מכדי לראותו בצילום. הסיבה לכך היא הזווית הנמוכה של הפגיעה, שבריריות החללית והמהירות בה היא הגיעה אל פני הקרקע. הכתם השחור במרכז התמונה הוא ככל הנראה שטח מחוספס שנותר עקב התפוררותה של הגשושית. 
  

התמונות צולמו על ידי מערכת ה-LROC - שלוש מצלמות המורכבות על רכב חלל שמקיף את הירח ומצלם תמונות ברזולוציה גבוהה של קרקע הירח. 


ערן שמידט, סגן מנהל פרויקט בראשית, אמר למעריב כי "מה שרואים זה למעשה מה שהחללית של נאס"א שמקיפה את הירח צילמה כמה ימים אחרי הנחיתה הקשה. אנחנו הגענו מצפון, אתר הנחיתה היה אמור להיות מעל הנקודה השחורה. בסופו של דבר הגענו דרומית לשם ורואים את ההילה הלבנה של הפגיעה אולי גז אולי חול ירחי. אלה הדברים שאפשר לראות. לא ניתן לדעת אם היה פיצוץ והתפזרו חלקים".

"אנחנו יודעים את זווית הפגיעה ואת מהירות הפגיעה", אמר שמידט. "הדברים מסתדרים עם התמונה והמיקום של האתר שנאס"א צילמו. תמונה דומה ב-2016 מבחינת מקום. יש להם מספיק מצלמות ותמונות לדעת בוודאות שזה 'בראשית' ולא משהו אחר. זה מתאים לנתונים.
 
האם נוכל לראות את שברי החללית בתמונות בעתיד?
"אם חללית תעבור בגובה נמוך או מצלמה יותר טובה יהיה אפשר תמונה יותר ברורה. זה צולם בגובה 90 ק"מ וכל פיקסל זה מטר. יכול להיות בעתיד".
 
"ידענו על התמונות", הוסיף שמידט. "כשנפגשנו עם ראש נאס"א הוא אמר שהם מעוניינים לצלם אותנו בנחיתה. לא דיברו על נחיתה קשה אבל היו אמורים לצלם אותנו בנחיתה. ביום הנחיתה החללית של נאס"א היתה במרחק של 1,000 ק"מ מאזור הנחיתה, אז לא צילמו בזמן אמת. החללית מקיפה את הירח כבר כמה שנים אז ידענו שהיא תגיע לשם ועל החלק העליון של 'בראשית' הורכבה יחידה של נאס"א שבעזרת מוט לייזר שיש על החללית יאכנו אותה. הם ינסו למצוא את הרכיב, אבל לא בטוח שזה יקרה. יבצעו עוד חיפושים".
 
מה עובר לך בראש?
"יש הוכחה שהגענו לאתר הנחיתה שכיוונו אליו, אנחנו לא במקום אחר. אנחנו מבינים את סיבת הכשל, הכל מתחבר. אם היו מוצאים אותנו במקום אחר היינו מגרדים בראש איפה טעינו. המנוע הפסיק לעבוד ולא בלמנו ולכן עברנו את אתר נחיתה. אנחנו למעלה מחודש מה-11 באפריל ועדיין מתרגשים ושומעים פידבקים מכולם ומתעשיית החלל על ההישג. הכל בסדר. לא חושב שמישהו נחת בפעם הראשונה בשלום, אנחנו מרגישים בסדר".


כזכור, המסע המופלא של "בראשית" לעבר הירח, הסתיים במפח נפש, כשהיא לא הצליחה להשלים את הנחיתה. מבדיקות שנערכו לאחר מכן, עלה כי תקלה ברכיב התאוצה הובילה לשרשרת תגובות, במהלכן נכבה המנוע. מנכ"ל העמותה (כיום כבר לשעבר) ד"ר עידו ענתבי, אמר אז כי "החללית תפקדה כמצופה, בצורה אוטונומית לחלוטין, עד תחילת האירוע, עם קבלת הודעת כשל של רכיב שמודד תאוצות. למעשה, זו הפעם הראשונה שהרכיב העביר הודעה כזו", אמר ענתבי, "לא היה אירוע כזה מתחילת המשימה ולאחר שזה קרה נשלחה לו פקודת הפעלה כזו, דבר שגרם לשרשרת אירועים שבהם היתה הפסקת המנוע הראשי והיעדר יכולת להחזירו לפעולה רציפה". הוא הדגיש: "כשהמנוע לא עובד, החללית לא יכולה לבצע נחיתה רכה וכך למעשה נגזר דינה של המשימה". מנכ"ל SpaceIL הסביר כי "אם האירוע לא היה קורה, נראתה תמונה טובה של החללית וייתכן והיא היתה חוזרת לתפקוד רגיל".

לדבריו, הפקודה לא גרמה ישירות לכיבויו של המנוע הראשי, אלא לריסט של המחשב - וזה התגלגל משם. "אנחנו עדיין צריכים להיכנס ולהבין את הפרטים הטכניים לעומק, אבל זה מה שראינו בטלמטריה", הסביר, "עדיין אין לנו הערכה מהי הסיבה שגרמה לתקלה". הוא הדגיש כי "טרם ביצע ניתוח של קבלת ההחלטות בחדר הבקרה, אלא רק של רצף האירועים ושל מה שהחללית למעשה ראתה".