עד לאחרונה תגליות ארכיאולוגיות הוגבלו על ידי מה שחוקר יכול היה לראות במו עיניו, אולם טכנולוגיית זיהוי האור והטווח - LIDAR, שינתה את התחום וסיפקה דרך לסרוק אתרים ארכיאולוגים שלמים ללא צורך ממשי בחפירות ובצלילות. בעזרת מערך לייזרים, החוקרים יכולים לקבל מבט נדיר למעמקי האוקיינוס או דרך עצי יער צפופים כדי לגלות אתרים עתיקים על פני שטחים של אלפי קילומטרים. תהליך שפעם חייב חקירה של עשרות שנים, כעת מבוצע תוך ימים ספורים.
LIDAR — ראשי התיבות של Light Detection and Ranging (זיהוי וקביעת טווח בעזרת אור) — משגר קרני לייזר לעבר הקרקע, ובעזרת מדידת ההחזרים של קרני הלייזר, הוא מזהה ומשחזר מבנים ובונה מפה תלת־ממדית של האזור בתהליך מהיר וזול, בהשוואה לחפירות ארכיאולוגיות. חוקרים השתמשו  בטכנולוגיה זו כדי לחדור את מעטה הצמחייה של הג'ונגלים בקולומביה ולחשוף מנהרות תת־קרקעיות בישראל.

בסדרה חדשה של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, "הערים האבודות עם אלברט לין" – המשודרת בימי שני ב־22:00 - נחשפים עולמות שעד היום נסתרו בין עצי הג'ונגל ובעומק האוקיינוסים, על ידי שימוש ברדאר חודר קרקע, סריקת LIDAR ותלת־מימד. משימתו של לין בסדרה היא לחשוף ולפתור את תעלומות העבר באתרי העת העתיקה, כולל האבירים הטמפלרים בישראל, ממלכת האוקיאנוס השקט האבוד במיקרונזיה והעיר שמאחורי אגדת אלדוראדו בקולומביה.
 

אריק דגני, מחלוצי משתמשי LIDAR בעולם לצרכים של תיעוד ומיפוי גיאומטרי של ארכיאולוגיה ושימור מבנים, בסריקת לייזר תלת־מימדית בארץ ובעולם, מספר: "טכנולוגיית ה־LIDAR מביאה איתה מהפכה שמשנה את דרך החשיבה של חוקרים רבים ומאפשרת להם ניתוח סביבתי באמינות ודיוק שלא התאפשרו לפני כן, בדומה לחדירתה של המצלמה לעולם התיעוד הצורני כתחליף לציור. 
 
"עבור החוקרים הנמצאים בשטח, זו ברכה לקבל את הנתונים האלו לצד האיכות, הכמות ומהירות הביצוע. כבר לא יוצאים לשטח בתקווה למצוא תגלית, אלא רואים אותה בבירור מן האוויר או מן הקרקע". מדענים וחוקרים רק עכשיו מתחילים להבין איך הטכנולוגיה הזו יכולה לשפר את ההבנה לגבי תרבויות שבעבר נחשבו אבודות ודגני מוסיף: "ככל שהטכנולוגיה הזו הופכת לזמינה יותר, אנו מצפים לתעד עשרות אלפי אתרים עתיקים נוספים ולעבוד בקצב שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני מספר שנים, מה שמשנה את פני העתיד וגם קצת את העבר".