סביר להניח שאומרים זאת על כל עשור - אבל זה שמגיע היום (שלישי) לסיומו, כלל אירועים רבים שהשפיעו רבות על ההתפתחויות הטכנולוגיות ברחבי העולם בכלל, ובישראל בפרט. 
האירוע הראשון, שאת השפעתו כולנו מרגישים בכיס (תרתי משמע) - הוא מותו של מייסד אפל סטיב ג'ובס ב-5 באוקטובר 2011. מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה האמריקאית נחשב לנואם מחונן ונאומי הפתיחה שנשא לאורך השנים בכנסי המפתחים של אפל משכו קהל רב. אחד הזכורים ביותר היה זה שנשא באירוע בו הוכרז האייפון הראשון. 
ההכרזה התרחשה ב-9 בינואר 2007 באירוע של החברה. ג'ובס, מי שהיה ממקימי אפל והמנכ"ל הראשון שלה, עמד על הבמה והכריז על המכשיר הסלולרי המהפכני."היום אנחנו משיקים שלושה מוצרים מהפכניים. הראשון - אייפוד עם מסך מגע גדול, השני הוא מכשיר נייד מהפכני והשלישי הוא מכשיר עם תקשורת אינטרנט מהפכנית", אמר ג'ובס לקול מחיאות הכפיים, ואז אמר משפט ששינה את העולם "אלה לא שלושה מכשירים נפרדים. זה מכשיר אחד שאנחנו קוראים לו 'אייפון'. היום המצאנו מחדש את הטלפונים".

הסיפור מאחורי המצאת המכשיר, שגודל המסך שלו גדל פי 2 לאורך השנים, מפתיע למדי. סקוט פורסטול, שהוביל את צוות הפיתוח של האייפון והאייפד האפל, סיפר באירוע, כי יריבות אישית בין ג'ובס לעובד במייקרוסופט, שהיתה באותן השנים המתחרה הגדולה של החברה - הובילה להמצאת המכשיר. עובד מייקרוסופט המדובר הוא לא ביל גייטס, אלא בן הזוג של חברה טובה של אשתו של ג'ובס, לורן פאוול ג'ובס. השניים נפגשו הרבה באירועים חברתיים, שכן הם הסתובבו באותו מעגל חברים.
יש הטוענים כי מותו של ג'ובס שינה את אפל באופן משמעותי, וייתכן כי יש בכך מן האמת. על פי חלק מהדיווחים וההערכות של האנליסטים השונים, באפל שוקלים לצרף עטי מגע לאייפונים - אותם העטים שג'ובס שנא והעריך שאינם יעילים כי אנשים יאבדו אותם. בכל מקרה, בעשור האחרון המכשירים מבית החברה השתנו בצורה משמעותית מאוד וכיום הם כוללים פונקציות שייתכן שאפילו ג'ובס עצמו לא האמין שהם ייכללו. ואי אפשר לשכוח כמובן את המסך שרק ממשיך לגדול - בצד הביקורות על כך שהוא נהיה גדול מדי, וקשה לשימוש לבעלי ידיים קטנות. 
סטיב ג'ובס והאייפון הראשון. צילום: רויטרס
אירוע משמעותי נוסף התרחש במרץ 2018 - וסיבך את הרשת החברתית הגדולה ביותר. אז פורסם ב-channel 4 בבריטניה כי חברה בשם קיימברידג' אנליטיקה קיבלה לידיה באופן אסון נתונים אישיים על משתמשי פייסבוק ללא ידיעתם, זאת באמצעות אפליקציית סקרים שנקראה This is your digital life שמשתמשים התקינו. האפליקציה שאבה את המידע של מי שהתקין אותה – וגם את המידע של כל חברי הפייסבוק שלו. בהמשך, המידע עבר - בניגוד לכללי השימוש של פייסבוק - ל"קיימברידג' אנליטיקה", והחברה הזו השתמשה בו כדי לבנות פרופילים פסיכולוגיים של משתמשים ולהציג מודעות פרסום פוליטיות יעילות וממוקדות לטובת דונלד טראמפ, במהלך הבחירות בארה"ב. 
בעקבות הפרסומים המדוברים החברה נסגרה ומנכ"ל פייסבוק יצא בסדרת ראיונות חריגה מאוד, שכן הוא אינו מרבה להתראיין. הוא ניסה "לכבות את האש" והמשיך בניסיונות שכללו בנוסף גם עדויות בפני הקונגרס ובפני בית הנבחרים. לאחר מכן הוא אף הגיע לפרלמנט האירופי בבריסל, אם כי סירב להגיע לבריטניה - זאת למרות הניסיונות לחייב אותו לעשות זאת. פרטיהם האישיים של 87 מיליון גולשים ברחבי העולם, בהם כ-47 אלף ישראלים נפגעו מדליפת המידע.
לאחר התפוצצות הפרשה דווח כי היא גרמה לרבים לנטוש את הרשת החברתית הגדולה. עם זאת, גם אם הם מחקו את החשבון בפייסבוק - סביר להניח שהם השתמשו באפקליציה אחרת של החברה (פייסבוק היא גם הבעלים של וואטסאפ ואינסטגרם). הפרסום הזה גרם לאנשים לתהות האם החברות השונות שמבטיחות לשמור על המידע - באמת עושות זאת - או שהן מנצלות את העבודה שרובנו (תכלס - כולנו) לא באמת קוראים את תנאי השימוש שלהן. 
מארק צוקרברג. צילום: רויטרס
לפני כשנתיים וחצי מערכת הבריאות בבריטניה שותקה למשך כמה ימים, זאת בעקבות מתקפת סייבר קשה שפקדה את המדינה. המתקפה, שזכתה לשם wannacry, גרמה לאנשים בלמעלה ממאה מדינות "לרצות לבכות" ולדברי מומחים - עצם העובדה שהיא התפרצה בשישי בערב ולא באמצע השבוע, הצילה במובן מסוים אנשים רבים בכך שהמחשבים שלהם היו כבויים ולא נדבקו. 
על פי ההערכות, מתקפת הסייבר בוצעה על ידי האקרים מקוריאה הצפונית (מדובר באותה הקבוצה שפרצה לאולפני סוני בשנת 2014). למעלה מ-300 אלף מחשבים נפגעו במתקפת סייבר רחבת היקף  שהתפשטה בכ-150 מדינות ברחבי העולם. על פי דיווחים בארה"ב, כלי הפריצה הזה, המכונה "ransomware" פותח על ידי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב והודלף לאינטרנט. מייקרוסופט הוציאה עדכון אבטחה מיוחד שאמור להגן על מחשבים ממנו, אך נראה שבארגונים גדולים רבים טרם הספיקו להתקינו. בנוסף לבתי חולים בבריטניה, בין הנפגעים היו ענקית התקשורת הספרדית "טלפוניקה", שטענה כי רק חלק ממחשביה הפנימיים נפגעו ולא נגרם נזק לשירותיה, ומחשבים רבים ברוסיה. 
כחודש לאחר מכן התרחשה מתקפת סייבר גדולה נוספת - הפעם באוקראינה - ולמעלה ממאה מדינות נדבקו. רוסיה הואשמה במתקפה הזו, שזכתה לשם not petya ובמהלכה נגמרו נזקים כלכליים של בשווי של מיליארדי דולרים במספר מדינות ברחבי אירופה, אסיה  ואמריקה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הכחיש את ההאשמות הבריטיות והאמריקאיות, לפיהן רוסיה עומדת מאחורי המתקפה. הוא אף טען כי "ההאשמות הן חלק ממסע רוסיהפוביה" שנערך בכמה מדינות מערביות. כזכור, במהלך הלילה דוברת הבית הלבן האשימה את רוסיה במתקפת הסייבר "היקרה וההרסנית ביותר בהיסטוריה". היא הוסיפה כי "לדבר תהיה השלכה בינלאומית". 
רק הזמן יידע לגלות האם ברחבי העולם באמת למדו לקח מהאירועים הללו - או שמא האנושות עדיין נותרה תמימה.

האקר, אילוסטרציה. צילום: אינג אימג'
ונסיים במבט לעתיד עם אירוע אופטימי במיוחד, שאמור להתרחש לקראת אמצע העשור הבא, וליתר דיוק בשנת 2024. זו השנה בה סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) מתכננת לחזור באופן רשמי לירח. התוכנית זכתה לשם "ארטמיס", אלה מהמיתולוגיה היוונית שעל פי המיתוסים היא אחותו התאומה של אפולו (אפולו היה שמה של התוכנית הקודמת במסגרתה נחתו אסטרונאוטים על הירח). ארבע שנים מאוחר יותר, בסוכנות אף מתכננים להקים מושבה מאוישת על הירח, זאת לקראת טיסה בעתיד למאדים. 
כאמור על הירח נחתו 12 אסטרונאוטים - כולם גברים - ואף אישה לא זכתה לעשות זאת. בימים אלה בנאס"א בוחנים את המועמדים (והמועמדות) לתוכנית ארטמיס, והאישה שנחשבת למובילה היא האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר, שנמצאת בחלל מזה כמה חודשים. מאיר עשתה היסטוריה לפני כחודשיים, כאשר לקחה חלק בהליכת החלל הראשונה שבוצעה רק על ידי נשים. ככל הנראה, את הנחיתה הראשונה על הירח יבצעו שני אסטרונאוטים - גבר ואישה.