ד"ר סופר מאז ומתמיד חלמה להיות רופאת ילדים ולהתעסק במחקר. עוד בילדותה אהבה מאוד חיות, אולם לא חשבה על זה כמקצוע, בניגוד ליתר הסטודנטים לווטרינריה.
סופר החלה ללמוד ביוכימיה מולקולרית בטכניון והשתלבה במעבדת מחקר שחקרה את מערכת החיסון אצל ילדים חולי אסטמה, אך אט אט היא הבינה שהסיזיפיות המחקרית לא תואמת לאופי שלה: "עבודת המחקר בטכניון הייתה מדהימה, האנשים היו מדהימים, אני פשוט צריכה דינמיקה מהירה יותר של דברים".
לאחר לבטים והמלצה של חברה טובה, החליטה סופר לעבור לתחום הביולוגיה בטכניון, שינתה מסלול באמצע התואר, סיימה את הלימודים בהצטיינות והחלה לעבוד במרפאה וטרינרית כדי לראות שהיא אכן נהנית מהעבודה, שלא כמו הניסיון שחוותה בתחום המחקר. בסיום השנה, החליטה להמשיך וללמוד רפואה וטרינרית ברחובות. יצוין כי לימודי רפואה וטרינרית אורכים כשלוש שנים, בתוספת שנה של סטאז' שהיא מאוד אינטנסיבית כשלעצמה, כשבסופה מבחן ההסמכה.
באותה תקופה סופר התחתנה וילדה את בנה הראשון, אך כעבור שנה ושלושה חודשים היא ובעלה קיבלו את האבחון לפיו בנם סובל משיתוק מוחין, והבשורה טלטלה את חייהם. סופר נאלצה להפחית את שעות העבודה מאחר ולא הייתה מסוגלת לעמוד בעומס המשמרות והכוננויות במרפאה הווטרינרית. "הילד הפך להיות משרת החיים שלי", סיפרה.
סופר אף פתחה גם חנות אינטרנטית ראשונה מסוגה, שמטרתה היא להנגיש מוצרים וטרינריים באיכות טובה, והשאיפה שלה היא לייצר מציאות חדשה, להכניס את עולם הווטרינריה לטכנולוגיה ולשלב בין שני עולמות אלה. "אין לי ספק כי האינפורמציה תסייע להרבה אנשים, שאין להם זמן לגשת למרפאות עם בעלי החיים שלהם".