קתרין ג'ונסון, מתמטיקאית אפרו-אמריקאית פורצת דרך, שגאונותה המתמטית העניקה לה תפקיד משמעותי במסעות לירח, מתה בגיל 101, כך הודיע הערב (שני) ראש נאס"א ג'ים בריידנסטין. הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו: "משפחת נאס"א עצובה להודיע על מותה של קתרין ג'ונסון הבוקר בגיל 101. היא היתה גיבורה אמריקאית ומורשתה החלוצית לא תישכח לעולם".
היא עבדה 35 שנה בתוכנית החלל האמריקאית, ובמהלך הזמן הזה היא חישבה את המסלולים, את חלונות ההשקה ואת מסלולי החזרה במצב חירום לטיסות רבות של תוכנית מרקורי, כולל משימות נאס"א המוקדמות של אלן שפרד וג'ון גלן וטיסת אפולו 11 לירח ב-1969.
ג'ונסון סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובצרפתית בהצטיינות יתרה ב-1937 ולאחר מכן עבדה כמורה למתמטיקה. ב-1939 היא הפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהפרה את ההפרדה הגזעית בתארים המתקדמים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית. היא הייתה האישה היחידה מבין שלושת הסטודנטים שנבחרו ללמוד באוניברסיטה זו, לאחר פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית ב-1938, אשר קבעה כי מדינות אשר סיפקו חינוך ללבנים היו חייבות לספק חינוך גם לאפרו-אמריקאים, בתוך המדינה עצמה. לשם כך, היא התפטרה מעבודתה כמורה ונרשמה ללימודי תואר שני במתמטיקה, אך נשרה לאחר סמסטר אחד בלבד עקב החלטתה להקים משפחה עם בעלה.
רק ב-1952 סיפרה לה אחותה על מעבדת מחקר בתחום החלל שהוקמה על ידי הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה, שלימים הפכה לנאס"א, בווירג'יניה. ג'ונסון ובעלה עברו להתגורר בסמוך ולאחר מאמצים של קרוב לשנה היא הצליחה להתקבל לעבודה במעבדה. היא התקבלה כחלק מקבוצת נשים אפרו-אמריקאיות שהועסקו בתחום של ביצוע חישובים מתמטיים. בשנים 1953–1958 ג'ונסון עבדה בביצוע חישובים והתייחסה אל הקבוצה כאל "חשבונאיות לובשות חצאית". עקב חוקי ההפרדה הגזעית, אפרו-אמריקאים עבדו, אכלו והשתמשו בשירותים שונים מאשר העובדים הלבנים, ושלט על משרדן של קבוצת הנשים הכריז כ"חשבונאיות צבעוניות". חרף הקשיים על רקע אפליה גזעית ומגדרית, הצליחה ג'ונסון להתבלט בעבודתה. בזכות האסרטיביות והתעוזה שלה, היא הצליחה להצטרף לישיבות הצוות, הסגורות לגברים בלבד.
משנת 1958 ועד לפרישתה בשנת 1986, ג'ונסון עבדה כטכנולוגית תעופת חלל ובמהלך הקריירה שלה עברה לענף השליטה בחלליות. ב-1959 חישבה את המסלול של משימת מרקורי-רדסטון 3, משימת החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית במסגרת תוכנית מרקורי, בה שוגר לחלל האסטרונאוט אלן שפרד ויצרה תרשימי ניווט אסטרונומי שאפשרו לאסטרונאוטים לנווט במקרה של כשל במכשירים האלקטרוניים. ב-1962 ביצעה את חישוב הגיבוי הידני למשימת מרקורי-אטלס 6 של ג'ון גלן, שבה נעשה לראשונה שימוש במחשב אלקטרוני לקביעת המסלול ומיקום הנחיתה. ג'ון גלן ביקש אותה ספציפית, וסירב לטוס אלא אם היא תאשר את החישובים.
בהמשך, ג'ונסון עבדה ישירות עם מחשבים דיגיטליים. בעזרת יכולותיה והמוניטין המקצועי שלה כמדענית מדויקת ביותר, היא סייעה לאחרים לבטוח בהם. ב-1969 השתתפה בחישובי המסלול של משימת אפולו 11 לירח, ושנה לאחר מכן השתתפה במשימת אפולו 13. כמו כן, בהמשך הקריירה שלה בנאס"א השתתפה בתוכנית מעבורות החלל ובתכנון המשימות למאדים.
ג'ונסון קיבלה לפני כחמש שנים את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ברק אובמה. מדובר בעיטור הכבוד האזרחי הגבוה במדינה. ב-2016 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "מאחורי המספרים" על פעילותן של ג'ונסון ונשים אפרו-אמריקאיות נוספות בתוכנית מרקורי ובנאס"א. היא נכללה בסדרה "100 נשים" של ה-BBC, כאחת ממאה נשים משפיעות בעולם ולפני כשנתיים אף הונצחה כדמות לגו בסט "נשות נאס"א".