למרות הקשיים שמייצר משבר הקורונה, תעשיית ההייטק היא אחת התעשיות הבודדות שממשיכות לפעול ולצמוח גם בעיצומו של המשבר. למרות כל זאת, ואולי דווקא בגלל הצמיחה המהירה הזאת לאורך השנים, עדיין קיים מחסור כרוני של עובדים בתעשייה, כאשר על פי דוח ההון האנושי בתעשיית הייטק של הרשות לחדשנות, הביקוש לעובדים טכנולוגיים בענף ההייטק צמח גם הוא בשנה האחרונה, ונכון ליולי 2019 נרשמו כ-18.5 אלף משרות טכנולוגיות פתוחות בתעשייה - גידול של 8% ביחס ליולי 2018.

על אף הביקוש הגדול לעובדים, בוגרי תואר רבים במדעי המחשב והנדסה אינם מצליחים למצוא עבודה בתחום. הסיבה לכך היא פשוטה – האקדמיה עוסקת בעיקר במחקר ואינה מכינה את הסטודנטים באופן מספק עם התנסות מעשית, לקראת הכניסה לשוק העבודה ב"עולם האמיתי". התעשיה הישראלית אמנם מוקירה את האקדמיה ואת עשייתה, והתואר פעמים רבות אפילו נחשב לכלי סינון מצוין עבורה. אך למרות זאת, הניסיון והידע המעשי מהווים נדבך חשוב מאוד, אם לא החשוב ביותר, בבחינה של מועמד פוטנציאלי למקום עבודה חדש. הוכחה לכך ניתן למצוא בשם היוקרתי שיצא בתעשייה לבוגרי 8200, שמחוזרים על ידי חברות ההייטק עוד לפני שהספיקו בכלל להרשם לאוניברסיטה.

כתוצאה מכך, בוגרי אוניברסיטאות רבים, שהשקיעו את מירב כספם בלימודי התואר, אינם צולחים את ראיונות העבודה בעקבות חוסר הניסיון והידע שלהם בתחום. מצב זה יוצר דיסוננס – מצד אחד, חברות ההייטק מגייסות בוגרי אקדמיה לתפקידים הדורשים ניסיון, אך מצד שני בוגרי האקדמיה, שלא רכשו ידע מעשי במהלך התואר, לא מצליחים להתקבל לתפקידים שונים ולצבור את הניסיון הנדרש. מגמה זו באה לידי ביטוי בצורה בולטת יותר דווקא בתקופת הקורונה –בעולם שבו כמעט כולם עובדים מהבית, החברות מצפות כיום מהעובדים להיות עצמאיים ופרודוקטיביים בכוחות עצמם ולכן מעדיפות עוד יותר לגייס אנשי פיתוח בעלי ניסיון.

חיים גרון (צילום: יובל חן)חיים גרון (צילום: יובל חן)

בשנים האחרונות דיסוננס זה הביא את השוק הפרטי להציע פתרון לצורך ההולך והגובר לרכישת ידע מקצועי וניסיון באופן מהיר, יעיל וממוקד, בעולם שבו מה שנלמד אתמול עלול להיות כבר לא רלוונטי מחר. חברות רבות מציעות כיום קורסי הכשרה מהירים המאפשרים למשתתפים לקבל הכשרה מקצועית או לערוך הסבה למקצועות ההייטק תוך מספר חודשים בלבד. ההכשרות שונות בין חברה לחברה, כאשר למשל ישנן חברות המציעות לרכוש קורסים לפי בחירה ואילו אחרות מכשירות לפי תכנית המושתתת על מספר שפות וטכנולוגיות נבחרות. המכנה המשותף של כולן הוא הקניית כלים וידע מעשי שיעזרו לבוגריהן להשתלב בתעשייה.

הפערים בין המוסד האקדמי למוסד הפרטי מתחילים בשוני בשיטת הלימוד. הנושאים הנלמדים בתואר ראשון באוניברסיטה הם לרוב ברמה התיאורטית בלבד ואינם כוללים תרגול מעשי. את השיעורים עוברים הסטודנטים בכיתות גדולות מרובות משתתפים ומולם עומד מרצה, שברוב המקרים לא עסק בנושא הנלמד מעבר לרמה התיאורטית-מחקרית בגבולות האקדמיה עצמה. בהכשרה המקצועית, לעומת זאת, ישנה התייחסות הן לתיאוריה והן לפרקטיקה ולניסיון המעשי, עם שימת דגש על העמקה בפרטים הקטנים והתנסות באתגרים שעשויים להתעורר בשגרת העבודה היום יומית בחברות ההייטק השונות.

ההבדל המהותי ביותר בין שני המוסדות הוא שבאקדמיה, לרוב, הסטודנטים משננים את החומר על מנת לעבור את המבחן ולצלוח את הקורס, ואילו בהכשרות המעשיות מלמדים את הסטודנטים כיצד ללמוד נכון, ולהפוך לאנשי מקצוע מנוסים ומקצועיים תוך התנסות מעשית. לאור הדברים הללו ובהתאם לדרישות חברות ההייטק במשר הישראלי, נדמה כי השתתפות במסלול הכשרה מקצועית אינטנסיבי הוא קריטי לאלו שרוצים להתבלט בתעשייה.

הכותב הינו מייסד ומנכ"ל משותף של חברת ההכשרות המקצועיות Infinity Labs  מבית מטריקס.