חברת ההייטק Corsight AI פיתחה מערכת המאפשרת לדייק את איתור מקרי ההידבקות ולמנוע מצב בו ישראלים נשלחים לבידוד שלא לצורך. הטכנולוגיה מבוססת על בינה מלאכותית המנתחת בשניות את הסרטונים ממצלמות האבטחה במקומות בהם שהו חולים מאומתים - ממקום העבודה, מעסקים שונים כמו קניונים, סופר מרקט, רשתות פארם או בנקים, מצלמות עירייה במרחבים ציבוריים, משרדי ממשלה ומקומות נוספים.
עיבוד הסרטונים נעשה בשניות, והמערכת מפיקה דוח על בסיס זיהוי החולה בסרטון - גם אם הוא או היא עוטים מסכת פנים. בנוסף, המערכת מפענחת את זהות האנשים שהופיעו בסרטונים בקרבת החולה, גם אם פניהם הוסתרו במסכה. הדבר מאפשר לקבל מאגר מהיר וודאי של אנשים שיש חשד אמיתי שנדבקו. כמו כן, המערכת מאפשרת גם להעריך את גילאי האנשים שהיו בקרבת החולה לפי מראה פניהם, כדי להתמקד באנשים בגילאים מתקדמים הנמצאים בסיכון.
כאמור, הזיהוי על בסיס טכנולוגיות וידאו צולח גם את האתגר לאתר הידבקות במקומות בהם צוותי חירום מפקידים את הטלפונים הניידים לפני תחילת המשמרת, או במקומות בהם קשה לאתר מיקום מדויק כמו מבנה בטון מקורה של מספר קומות המאפיין בתי חולים, אוניברסיטאות וקניונים. כמו כן, הטכנולוגיה יכולה לשמש גם להתראה בזמן אמת במקרה של זיהוי זיהוי אדם המפר בידוד - גם אם הוא עוטה מסכה, מתערבב בריכוז אוכלוסייה, מופיע בפריים בצילום מרחוק בתנאים וזוויות צילום מאתגרים.
עופר רונן, מחברת Corsight AI הסביר: "חוסר הדיוק בזיהוי מפגשים מדבקים קריטי שמדובר בצוותי רפואה וחירום. חשוב שנוכל להחזיר לפעילות במהרה חברי צוות שהוכח שאין חשש להידבקותם, וניתוח וידאו הוא פתרון מהיר יותר מהמתנה לתוצאות בדיקת קורונה". לדבריו, לדיוק של חשד להידבקות חשיבות רבה גם בתכנון קדימה של תרחישים - למשל עם החזרת טיסות התיירות ופתיחת נתב"ג, רבים צפויים לשהות בטרמינל של שדה התעופה עד לשלב העלייה למטוס. "זיהוי לא מדויק במרחב זה עלול לשלוח לבידוד מבקרים רבים וגם את עובדי נתב"ג", הדגיש.