מגמות מעודדות: דו"ח ההייטק החרדי הוצג לראשונה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, והציג מגמת עלייה של 52% בשיעור החרדים העובדים בהייטק בתוך 4 שנים. כמו כן, נרשמה צמיחה של קרוב ל-100% במספר החרדים הלומדים לימודים הרלוונטיים אחר כך לעבודות בהייטק, לצד גידול חד בשיעור הסטארטאפים מהמגזר. עם זאת, פערי השכר ביניהם לבין יתר העובדים - נותרו גבוהים.

ריבלין בירך על מגמת העלייה במהלך מפגש מיוחד בבית הנשיא, במהלכו הוצג כאמור לראשונה הדוח המדובר. בפגישה השתתפו משה פרידמן, מייסד חברת קמא-טק, פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי, קרין מאיר רובינשטיין מנכ"לית ונשיאת IATI, סגן שר התחבורה וראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר החרדי, ח"כ הרב אורי מקלב. ריבלין אמר בפגישה כי "החברה החרדית לא נושאת באחריות רק כלפי עצמה, יש לה אחריות על מדינת ישראל והכלכלה שלה. שילוב חרדים בתעסוקה הוא אינטרס כלל-ישראלי מובהק. המשך שגשוגה מדינתנו תלוי בכך".

הדוח הוא פרי יוזמתה של חברת קמא-טק, ובשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI, והוא נכתב על ידי חברת המחקר אסקריא, המתמחה בחקר האוכלוסייה החרדית בישראל  מבחינת מגמות עדכניות הקשורות במצב ההכשרה, ההשכלה ותעסוקת החרדים בהייטק, וכן את נתוני השכר בתחום, ומצב היזמות והסטרטאפים החרדיים בישראל כיום.

מן הדוח עולה כי בין השנים 2014-2018 חלה צמיחה של כ-52%  בשיעור המועסקים מהמגזר בהייטק.בבנתונים רשמיים קודמים, כמו למשל בדוח "המקפצה להייטק" של משרד האוצר, שבדק את מצב ההשתלבות בהייטק בשכר גבוה בקרב אוכלוסיות בגילאי 35-45, מצא ששיעור החרדים בתחום עמד על 0.7%.

חרדים בשוק העבודה, צילום אילוסטרציה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)חרדים בשוק העבודה, צילום אילוסטרציה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

מן הדו"ח החדש שהוגש לידי הנשיא עולה כי מספר השכירים החרדים המועסקים בהייטק עומד כיום על 9700, והם מהווים כ-3% מכלל העוסקים בתחום. רוב מוחץ של החרדים בתעשייה הם צעירים מתחת לגיל 28, מה שמצביע על זינוק של מאות אחוזים בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הצעירה.

בד בבד, נרשם גידול בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בתעסוקה של כ-76%, ונרשמה עלייה משמעותית גם בשיעור המועסקות בהייטק – 6900 נשים, מספר המשקף עליה של כ-90% משנת 2014. נתון בולט נוסף הוא שיעור הנשים העובדות בהייטק מתוך כלל הנשים המועסקות במגזר החרדי, שעומד על כ-5%, ומשתווה כמעט לשיעור הנשים הלא חרדיות המועסקות בתחום שעומד על 6.5%.

תמונת המצב במסגרות ההכשרה ומוסדות לימוד מצביעה כי מספר האקדמאים וההנדסאים מהמגזר החרדי עומד על 3,744 איש בשנה, המהווים כמעט 10% מכלל הלומדים למקצועות ההייטק בישראל. בשנת 2018 למשל, למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה כ-1,417 סטודנטים חרדים את המקצועות הרלוונטיים, גידול של כ-35% בהשוואה לשנת 2014. כמו כן, מספר ההנדסאים החרדים בתכניות השונות כמעט הכפיל עצמו תוך 4 שנים.

נתון מעודד פחות נוגע לפערי השכר בין העובדים הללו ליתר העובדיםב ענף. מן הדוח עולה שכר מועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 בממוצע, סכום שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים. עם זאת מהדוח ניכר כי פערי השכר מצטמצמים ככל שעוברות השנים מסיום הלימודים.

גם ענף היזמות החרדית מראה סימני צמיחה בשנים האחרונות.לצורך השוואה, בשנת 2013 לא היו כמעט סטארטאפים מהאוכלוסייה הזו כלל. על פי הדוח, כ-200 סטארטאפים חרדים פעלו בישראל מאז 2015, והם מהווים כ-5% מכלל הסטרטאפים החדשים בשנים האחרונות.

הנשיא ריבלן התייחס לנתונים: "נגיף הקורונה המכה בנו בחודשים האחרונים, מלמד אותנו בצורה מוחשית ביותר, שיש קשיים שאפשר לצלוח אותם רק יחד. אנחנו ביחד במשבר הזה – חילונים, דתיים וחרדים. יהודים וערבים. או שכולנו נצעד קדימה – או שכולנו ניוותר מאחור. זה נכון לקורונה כמו שזה נכון לכלכלה הישראלית".

ראובן ריבלין (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)ראובן ריבלין (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

עוד הוסיף כי "שמנו יצא למרחוק כ"אומת הסטארט-אפ". אבל האמת היא שבזמן שכלכלת ההיי-טק זינקה, היו מי שדשדשו מאחור. כמו כולנו, גם הציבור החרדי, גברים ונשים, רוצים לפרנס את המשפחות שלהם בכבוד. הדוח הזה מצביע על כך שההיי-טק הוא שדה אופטימלי לשילוב הציבור החרדי, ציבור שמשקיע בחינוך, בלימוד, בעל מחויבות ומסירות גבוהה. צריך לזכור שברמת ההכשרה - אין פתרונות קסם. יש לדאוג שאדם חרדי שמתמודד על משרה בהיי-טק, לא ייפול מעמיתיו בכישוריו המקצועיים. החברה הזו לא נושאת באחריות רק כלפי עצמה, יש לה אחריות על מדינת ישראל והכלכלה שלה. שילוב חרדים בתעסוקה הוא אינטרס כלל-ישראלי מובהק. המשך שגשוגה מדינתנו תלוי בכך".

גם חה"כ אורי מקלב, סגן שר התחבורה ומי שעומד בראש הרשות לפיתוח כלכלי של הציבור החרדי, בירך ואמר: "תוצאות הדו"ח משמחות ומעודדות מאוד, תוצאות הדו"ח מראות בבירור כי כאשר יש השקעה בתחום זה מביא להישגים גדולים, ולכן יש להשקיע יותר ובמיוחד בתקופה הזו. אין ספק כי השילוב של העזרה מהגופים הממשלתים לצד המגזר הפרטי מצליח ומביא להשגים רבים, אנו נמשיך לפתח ולקדם את התחום גם בהמשך".

משה פרידמן, מייסד שותף, ומנכ"ל קמא-טק, אמר: "אנחנו מעודדים ואופטימיים מן הנתונים שמעלה הדוח, שטומנים בחובם הזדמנות אמיתית. אני חושב שיש פוטנציאל אדיר להאצת תהליך השילוב של האוכלוסייה החרדית בהייטק ובתעסוקה בכלל. זוהי שעת כושר, ואני משוכנע שהיא לא נעלמת גם מעיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל. בהשקעה ובתקצוב הראויים ניתן לחזק מאוד את מגמת ההשתלבות, ואת המשק הישראלי בכלל".

אורי מקלב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)אורי מקלב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

פרופ' אמנון שעשוע, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, מייסד ומנכ"ל מובילאיי, ויו"ר המועצה המייעצת של קמא-טק, בירך על תוצאות הדוח גם כן, ואמר: "ההייטק הוא גשר המחבר בין חלקי החברה הישראלית, זה כוח חוצה מגזרים.  אני חושב שכיום ברור לכולם ששילוב יותר ויותר חרדים בהייטק זהו צורך לאומי וכלכלי מן המעלה הראשונה".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה: "לתעשיית ההייטק כיום היכולת להוות את עמוד התווך של המפעל הציוני בן זמננו. האתגר של חיזוק השותפות בין הקבוצות השונות הוא צורך אמיתי וקיומי. החסם העיקרי העומד בפני צמיחה של תעשיית ההייטק כיום הינו המחסור בכוח אדם מיומן. שילובם בחברה הישראלית של חילונים, חרדים, ערבים, דרוזים וכל קבוצה באוכלוסיה באשר היא, היא מלאכת קודש בה שנותנת מענה לאתגר הלאומי".