אומנם קיימים בישראל כמה מפעלים יוצאי דופן המשמשים דוגמה לחדשנות, גם ברמה הבינלאומית, אך באופן כללי, התעשייה הישראלית נמצאת בתהליך שחיקה שעלול לגרום לחוסר כדאיות בייצור מקומי, מה שיביא למצב של סגירת מפעלים וחברות בתעשייה המקומית (ואבטלה גדולה עוד יותר מאשר של מי שיאבד את משרתו כתוצאה מקידום ושכלול הליך הייצור).
אז מה היא אותה טכנולוגיה או תעשייה 4.0? זהו כינוי למהפכה התעשייתית הרביעית, שהחלה לפני כמה שנים וצומחת בקצב מזהיר ובמהירות שיא. כן, אם לא שמתם לב אנחנו בעיצומה של מהפכה.
אבל לפני כן, קצת היסטוריה: המהפכה התעשייתית הראשונה, שהחלה בסוף המאה ה־18, עשתה שימוש במים וקיטור, המהפכה התעשייתית השנייה, בתחילת המאה ה־20, עשתה שימוש בפעם הראשונה בחשמל לצורך ייצור המוני, והמהפכה התעשייתית השלישית, בשנות ה־70, החלה לעשות שימוש באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע והבאת אוטומציה של ייצור. המהפכה הרביעית היא למעשה המשך ישיר שלה, רק שבניגוד לקודמותיה היא מתקדמת במהירויות שלא הכרנו עד עתה.
אהרון מסביר שנהוג לחשוב שבינה מלאכותית היא המצאה חדשה, אבל למעשה היא הייתה קיימת כבר לפני עשרות שנים, אך לא היו די משאבים להשתמש בה. “הטכנולוגיה כיום מאפשרת לנו לעשות שימוש בכמויות מידע. האלגוריתמים שהומצאו לפני שנים רבות הם אלגוריתמים מתמטיים, אבל היו לא שימושיים מכיוון שדרשו אגירת מידע מאוד גדולה, מה שהיום הוא דבר קל וזול. עם השנים יש ירידה רצינית בעלויות של שמירת מידע בענן ויכולת עיבוד מאוד מהירה. זו קפיצת מדרגה שאנחנו חווים בשנים האחרונות ששיפרה את היכולת בשימוש בבינה מלאכותית בכל מיני פונקציות, בין אם במכונות ובין אם באפליקציות שאנחנו משתמשים בהם יום־יום ואפילו לא שמים לכך לב".
אהרון מספר שהמכון לייצור מתקדם, שהחל לפעול לא מזמן תחת משרד הכלכלה והתעשייה, היא אחת הסנוניות המבורכות שמקדמת הטמעה של מערכות ייצור מתקדמות במפעלים. “מה שהיא מציעה זה סוג של מבדק ראשוני בעלות סמלית, שיבחן אם יש יתרון של הטמעת טכנולוגיה מתקדמת. זה עשוי להיות תמריץ גדול למנכ"ל המפעל לנוע שלב אחד קדימה. הם מציעים מימון של חלק מהטכנולוגיות שהוטמעו שם".
התרעות פיקוד העורף