ניסוי רפואי משותף: ישראל ואיטליה שיגרו הלילה (בין רביעי לחמישי) מבסיס החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה,  לויין מעבדה קטנה של סוכנויות החלל של המדינות, שיוצרה בחברת פארמה ישראלית. ברגע שיגיע הלוויין ליעדו בחלל, יחלו בסדרת ניסויים מדעיים שישלטו מרחוק על ידי חוקרים בשתי המדינות, על ידי אפליקציות ומחשבים.  

ישראל משגרת את לווין דידו 3 (צילום: סוכנות החלל הישראלית)

הננו לווין הישראלי (צילום: באדיבות ספייס פארמה)הננו לווין הישראלי (צילום: באדיבות ספייס פארמה)

המעבדה הזעירה, שגודלה כקופסת נעליים ומשקלה 2.3 ק"ג, תישא סך הכל 53 לווינים, רובם זעירים, מ-13 מדינות שונות. מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, אבי בלסברגר, הסביר כי מדובר ב"נכבדה ממוזערת שפותחה על ידי חברת ספייס פארמה, שעורכת ניסויי מעבדה בחלל בתנאי מיקרו-כבידה".  כמו כן, ציין כי המערכת מופעלת אוטונומית. 

"ניסויים כאלו בדרך כלל מבוצעים על ידי אסטרונאטים, ועל כן חשיבות השיגור", הסביר בלסברגר והוסיף כי "חברת ספייס פארמה היא כיום החברה המסחרית היחידה, למעט נאס"א, עם מעבדה למחקר בחלל". 

השיגור האמור יכלול ארבעה ניסויים בתחום הרפואה, הביולוגיה והכימיה, כשבכל מחקר כזה יהיה חוקר ישראלי ואיטלקי. החוקרים הישראלים יגיעו מהטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים ובית חולים תל השומר. הסיבה ליציאת הלווין לחלל מלכתחילה, היא שהחלל הוא סביבה אופטימילית לעריכת ניסויים ביולוגיים וכימיים, כך הסבירו במשרד המדע, בשל תנאי הכבידה שם.

שיגור דידו 3 (צילום באדיבות משרד המדע והטכנולוגיה וחב' ספייס פארמה)

1. המחקר הראשון תוכנן ע"י פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, והוא עוסק ביעילות של חומרים אנטי-חיידקיים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים. 

2. המחקר השני תוכנן ע"י פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. השניים יבצעו ניסוי על אלבומין, חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. הניסוי צפוי לבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי החלבון בתנאי חוסר כבידה.

3. המחקר השלישי תוכנן ע"י פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית. הם יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.

4. המחקר הרביעי תוכנן ע"י פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר. השניים יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות ע"י חיידקים. 

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית (צילום משרד הטכנולוגיה והמדע וחברת ספייס פארמה)

מייסד ספייס פארמה, יוסי ימין, סיפר כי ההערכה היא שבפרק זמן של חודשיים יושלמו כלל הניסויים, אך סייג ואמר כי "אי אפשר לדעת, המדענים לא יכולים לצפות מה יקרה בחלל. כך או כך, התוצאות יתחילו לזרום כבר אחרי שבועיים-שלושה, הם יגיעו למרכז בשוויץ, ומשם ינותבו למוסדוות השונים. החוקרים יוכלו לשלוט בניסויים שמתבצעים באמצעות המחשב או דרך אפליקציות". 

קרן ההון סיכון State of Mind Ventures היתה הראשונה להשקיע בספייס פארמה, ומלווה אותה מיום הקמתה. למעשה, זו החברה הראשונה בה הקרן בחרה להשקיע.