התפרצות הקורונה והשפעתה על כל העולם הבליטה את הצורך בניטור רפואי מרחוק. זאת, בייחוד בשל העובדה שאוכלוסיית הקשישים מאופיינת בסיכון גבוה, ולא רק בגלל המגיפה. כ־1,000 קשישים נופלים בישראל מדי יום, והנפילות הללו היו יכולות להימנע אם הם היו בהשגחתם של אמצעי ניטור. גם עשרות אלפי חולים במחלות נוירולוגיות, כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, יכולים להיעזר בניטור מרחוק ולפנות מאות מיטות אשפוז.

אחד האמצעים החדשים שנכנסים בימים אלו לשימוש הוא שעון חכם מתקדם של חברת אוליטיקס, שזכתה לאחרונה במכרז "אתגר" של משרד הבריאות וחתמה עם בית החולים איכילוב על הסכם לשלוש שנים. במהלכן ישתתפו חולי פרקינסון, ובהמשך חולי טרשת נפוצה, במחקר נוירולוגי מתקדם, בשיתוף פרופ' ג'ף האוסדורף, מנהל המעבדה לחקר הליכה וניורודינמיקה והיחידה לפרקינסון והפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית.

מטרת שיתוף הפעולה היא למנף את הידע הקליני של איכילוב ומעבדת ההליכה שמשמש למחקר הנוכחי. נוסף לתהליך ולידציה (תיקוף) של סנסורים מעבדתיים צמודי גוף, לשעון יש יכולת לעקוב אחרי חולים נוירולוגים בסביבתם הטבעית, בבית, במשרד ובחיי היומיום. הרעיון הוא שבלחיצה על כפתור השעון המערכת מתחילה לפעול ומעניקה השגחה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

השעון החכם (צילום: יחצ)השעון החכם (צילום: יחצ)


השירות - Watcher - מנטר ברציפות תבניות סיכון יומיות במידת רגישות גבוהה מאוד לכל שינוי, אפילו הקל ביותר בפיזיולוגיה, בתנועה ובמיקום של העונד אותו, ומאפשר למטפלים התערבות וטיפול מרחוק. את השעון אפשר לענוד במהלך היום והלילה בכל מקום. הוא מעוצב כתכשיט ועמיד במים. בזכות ערוץ התקשורת הסלולרי וה־GPS המותקנים בו מתאפשר זיהוי מיקום בכל רגע וסיוע חירום מיידי.

השעון מסייע לגלות נפילות או צורך בעזרה מיידית, ללא קריאה יזומה אלא באופן אוטומטי. על גבי השעון יש לחצן מצוקה המעביר גם הוא מיקום GPS ומאפשר תקשורת דיבור ישירה בעת מצוקה באמצעות המיקרופון והרמקול המובנים בו.