"בחודשים האחרונים אנו רואים ייצוא מישראל לאמירויות, רואים השקעות של אבו דאבי בפינטק ומאמין שבעתיד נראה השקעות באופן הדדי וצמיחה", אמר מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, בפאנל שהתקיים במסגרת "יום ישראל" שנערך בוועידת הטכנולוגיה הגדולה של המזרח התיכון GITEX בדובאי. בכנס משתתפים אלפי בכירים בחברות טכנולוגיה, חדשנות ופיננסים מלמעלה מ-60 מדינות.
ביחד עם קוטלר השתתפו בפאנל מנכ"ל המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי, אריף אמירי, מנהל העסקים הראשי של קבוצת EMIRATES עבדאללה קסאם וראש ומייסד מרכז הפינטק באוניברסיטת העברית בירושלים, פרופ' דוד גושן. "לקחנו על עצמנו את המשימה להביא משלחת היי-טק גדולה ללמוד מכם ושאתם תלמדו מאיתנו", ציין קוטלר שהוסיף "אני אופטימי לגבי העתיד. אם נהיה צנועים ומאמינים, כשנבקר פה כדי לבנות אמון, אנחנו נמצא את הדרך לעשות עסקים".
יו"ר מכון הייצוא, אדיב ברוך, ציין בנאומו בפתיחת הוועידה, כי "אירוע הסטורי זה נולד תודות להסכמי השלום שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות" והדגיש: "זה בהחלט רגע הסטורי עבורנו, בעל משמעות רבה. זו הפעם הראשונה שמשלחת ישראלית משתתפת באירוע שכזה באיחוד האמירויות והעובדה שכ-200 חברות ישראליות לוקחות חלק פעיל בפעילות כאן השבוע נותנת ליי תקווה גדולה למה שעוד נוכל להשיג ביחד". להערכתו, העידן החדש צפוי להביא איתו הזדמנויות כלכליות רבות, המוערכות בכחצי מיליארד דולר בשנה.
"באיחוד האמירויות מסתכלים אל עבר העתיד ותפיסתם לגבי העתיד מקיפה וראויה לשבח. יש להם חזון ברור כיצד הם רוצים שארצם תיראה בעוד עשר ועשרים שנים מהיום", המשיך ברוך ועוד הוסיף, כי גם בשנה המאתגרת על רקע משבר הקורונה העולמי, יש לשמור על המשכיות עסקית ולקדם את היעד של חיבור בין עסקים ישראלים לשותפים פוטנציאליים ברחבי העולם.
"כמו כולם, האירועים והתערוכות שלנו הועברו לרשת ונעשו באופן וירטואלי במטרה לחבר בין פתרונות ישראליים לצרכי השוק הבינלאומי חתמנו במכון הייצוא על הסכם שיתוף פעולה עם מרכז הסחר העולמי בדובאי ואנו נרגשים מאוד מהאפשרות לעבוד ביחד וליצור שותפויות מתמשכות", חתם יו''ר מכון הייצוא את דבריו.
דב קוטלר ב-103FM: "פועלים לחיזוק הקשר עם תעשיית ההייטק"
מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, שוחח עם ענת דוידוב בתכניתה 'איפה הכסף' ב-103FM וסיפר על הביקור בדובאי, והתייחס גם למשבר התקציב במדינת ישראל: "הדגש של הביקור הוא לחיזוק הקשר עם תעשיית ההייטק,פועלים שם דגש בביקור הזה להביא נציגים בכירים ורבים מתעשיית ההייטק במטרה לחזק ולפתח קשרים עסקיים בתעשיית ההייטק".
כשאתה אומר קשרים עסקיים, בעצם בפועל מה הולך להיות פה? זאת אומרת, האם כבר צפויים לחתום על עסקאות, בתחילתו של מו"מ?
"ראינו כבר ייצוא של מוצרי מזון דרך בנק הפועלים לאיחוד האמירויות ועל השקעות ראשונות שנעשו בתעשיית ההייטק. אם משווים לעומת חודשיים שזה היה ביקורי הראשון פה בהחלט יש התקדמות ראשונית. יחד עם זאת, פה באים לבנות מערכות יחסים, אמון בין גופים אמירתיים לישראלים כשזה יכול להיות השקעות שלהם בישראל, שלנו פה, מיזמים משותפים, פה מתחילות מערכות יחסים,המטרה היא ליצור יחסי אמון".
לא מיהרנו להתנפל יותר מדי עליהם ולהכחיש את הקצב?
"אנו באופן טבעי רואים יותר ישראלים. הוועידה עצמה שיש בה מאות ישראלים ואלפי משתתפים מכל העולם, אז אנו לא היחידים ובוודאי לא הרוב. אין ספק שלישראלים יש את המוטיבציה והאמביציה להיות ראשונים ויוכל להיות שטיפה ממהרים, אני עדיין חושב שיש פה הזדמנויות ואם נדע לבנות פה יחסי אמון יש פה פוטנציאל עסקי למכביר בהרבה תעשיות".
אם מדברים על מספרים, אתמול יו"ר מכון הייצוא דיבר על פוטנציאל של היקף סחר של חצי מיליארד דולר בשנה הבאה. עד כמה אתה אופטימי בעניין הזה?
"אלו מספרים סבירים, אני בטח סומך על הערכתו. יש פה סדרה של אתרים מצד שני אסטרטגיה ברורה של האמירתיים, תעשיות מאוד מוגדרות על ידם שהם מחפשים להרחיב ולהשקיע".
גם הטיסות לפה זורמת, אבל יש חשש שנציף את דובאי וזה אולי יפגע ביחסים בגלל ההתנהלות של הישראלים. עד כמה אתה חושש?
"אני באופן טבעי יותר שמרן ואני שותף לחשש שלא נעשה טעיות של מתחילים ולכן בכל מפגש אני מסביר לאורחים וללקוחות לבנות אמון ולתת כבוד לצד השני, נדע לעשות זאת נכון נהנה מזה. אם נעשה טעויות כמו התנהגויות שאנו מכירים, נפספס הזדמנות גדולה שאף אחד מאיתנו בעידן הזה לא חשב שיקרו ועובדה שאנחנו פה".
בחזרה לישראל, תקציב המדינה עוד לא אושר, יש מו"מים פוליטיים סביב 2020 ו-2021, עד כמה כאיש משק בכיר שמלווה את המשבר הכלכלי מתחילתו אתה מוטרד?
"אני בהחלט עוקב ומדואג מהסיטואציה שטרם גובשה. אני לא רואה מצב בו בנק הפועלים מתחיל את 2021 בלי תקציב או מגיע להיום בלי תקציב של 2020. לא יעלה על הדעת והעובדה היא שמתנהלים אחרת. מקווה שגם ברמת המדינה זה יסתדר. אנו עוקבים ומוטרדים, בהחלט יש שימת אצבע על מורכבויות לעסקים קטנים שיש בהם בעיות לא קטנות וצריך לגבש פתרון מולם".
איזה נזק נגרם למשק מהיעדר גיבוש התקציב והיער מדיניות ממשלתית ברורה בתחומים הכלכליים?
"על מדיניות ממשלתית ניתן את הכבוד לממשלה שתתגבש ותקבל החלטות. לגבי העסקים קטנים, אחוזים בודדים ואולי יותר כבר נפגעו ולא ישרדו את המשבר הזה. הגודל והעוצמה תלויים באורך ההסדר, העובדה שגם הממשלה דרך תכנית הקרנות וגם הבנקים דרך הפריסות מטפלים באירוע בצורה סבלנית ומתמשכת. השאלה היא איך יטפלו בזה ב-2021 וזו המטרה העיקרית שלנו לחודש הקרוב לגבש הסדר בין הממשלה לבנקים לטובת העסקים הקטנים. אין ספק שזו שנה שאנו משלמים בה מחיר כב שהילדים שלנו יצטרכו לשאת קדימה. אני יותר אופטימי מפסימי, אבל כן אני יותר מודאג".