מערכת הבחירות הנוכחית, בצל הקורונה, תהיה אחת המאתגרות שידעה מדינת ישראל, בין היתר משום שעל רקע המגבלות, היא תתנהל ללא כנסים מרובי משתתפים וללא חוגי בית. אלא שהרבה לפני שהמגיפה נכנסה לחיינו, לפני 20 שנה, כשעוד היה קמפיינר צעיר בעיר הולדתו ירוחם, ניסה נמרוד אלירן סבח, כיום יועץ תקשורת ואסטרטגיה, את להעביר את מערכות הבחירות מהרחוב לדיגיטל.

"אפשר לומר שתושבי ירוחם לפני 20 שנה היו הפיילוט הטוב ביותר של מהפכת הדיגיטל", הוא אומר. "בתור יליד המקום ראיתי שמערכות הבחירות בירוחם הן אמוציונליות ועמוסות כסאח ויריבויות, ושאלתי את עצמי מה אפשר לעשות כדי להוריד את המתח מהרחוב ולהעביר אותו לפלטפורמה אחרת. באחד האתרים ראיתי אופציה של צ'אט ותגובות ופורומים שאנשים מגיבים בהם. הבנתי שזו פלטפורמה שאפשר לזרוק בה מסרים, להשתמש בה לצורך דרבון בוחרים וגם לגרום לאנשים – בימים שעוד לא היה סמארטפון - להעביר את זירת ההתכתשויות מהרחוב אל הבית".

נמרוד אלירן סבח (צילום: נתי גולד)נמרוד אלירן סבח (צילום: נתי גולד)


שרשרת החיול


את הרעיון למערכת בחירות דיגיטלית העלה סבח, כיום בעל משרד עצמאי שמייצג בין היתר את שר הדיגיטל דודי אמסלם, עוד כפעיל ליכוד צעיר בכמה הזדמנויות, בין היתר לקמפיינרים מוכרים. "כמה שנים אחרי שהתחלתי לבסס את הפעילות שלי בדיגיטל, עברתי לגור בירושלים. התקשר אליי ברוך אלמקייס, אז מועמד לראשות המועצה של ירוחם, שידעתי שאין לו סיכוי לנצח", הוא מספר. "הוא הפסיד פעמיים בעבר, וזה היה הפסד ידוע מראש. הצעתי לו ללכת בדרך אחרת, הקמתי אתר במיוחד לקמפיין ופורום גדול, ובתוך כמה שבועות כל תושבי ירוחם החלו לדבר על הבחירות. גדלתי שם, אני מכיר את האנשים, וניצלתי את הפלטפורמה הזאת להעביר להם מסרים חדשים".

זה עבד?
"אני לא מתבייש לומר שבבחירות האלה הצלחתי להנדס את התודעה של תושבי ירוחם שהולך לקרות פה משהו חדש. גרמתי להם להגיב, להתווכח, לנהל דיונים, תוך כדי שאני מכניס את המסרים הנכונים עבור המועמד שלי. בעקבות הגיים־צ'יינג'ר הזה והרעש שזה עשה, אלמקייס ניצח אחרי פעמיים שהוא הפסיד".

הניצחון היה יריית הפתיחה עבור סבח כמוביל קמפיינים דיגיטליים ומערכות בחירות מוניציפליות מוצלחות, לפעמים כנגד כל הסיכויים. "לא נולדתי לדיגיטל", הוא מבהיר. "אחרי הצבא, כשרציתי להתחיל ללמוד, אמרו לי: 'למה שלא תלך לעבוד במפעל?'. לא באתי מ־8200 או מהעולם הטכנולוגי, אבל ראיתי את התועלת שהדיגיטל יכול להביא גם לפני 20 שנה, וברור לי שהיו אנשים שישבו איתי אז בפגישות ולא הבינו מה אני רוצה בכלל".

שלטי בחירות במרץ 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)שלטי בחירות במרץ 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)


עם פריחת הרשתות החברתיות, המסרים עברו אליהן, וסבח נאלץ להתאים את עצמו למציאות המשתנה. "לפני שבע שנים, אחרי שכבר כולם ידעו מה זה דיגיטל, נדרש שדרוג נוסף", הוא מספר. "אז הצלחתי להכניס למערכת הבחירות את נושא דרבון הבוחרים. אומנם בזמנו זה היה באמצעות עזרים פחות טכנולוגיים ממה שקורה היום, אבל נתנו לכך חותמת שבעצם אפשר לנצח בבחירות בצורה כזאת, ואנחנו מצליחים לדרבן בוחרים בפועל לצאת ולהצביע".

במה דרבון הבוחרים שלך שונה מזה של כל קמפיין בחירות רגיל שקורא לאנשים לצאת להצביע למפלגה?
"אנשים כל הזמן דנו באיך אפשר לשנות את דעת הקהל, אבל אף אחד לא שם דגש על איך אנחנו מביאים בפועל את אותו קהל להצביע. בהרבה קמפיינים שהייתי שותף להם בעבר היינו עושים סרטון ומודעה חזקה, אבל אף פעם באמת לא הושקעו המשאבים בלקחת את הלקוח לחנות ולגרום לו לקנות את המוצר. ובמקרה זה המוצר הוא לשים את הפתק בקלפי ולהצביע. כאן בא השינוי הגדול, ואני מתרגש כשאני רואה מה קורה היום ונזכר שהכל התחיל בחלקת האלוהים הקטנה שלי בירוחם".


שעתו היפה


במסגרת ניסיונותיו לדרבן את הבוחרים להגיע לקלפי, היה סבח מי שהכניס לראשונה לשימוש במערכת בחירות את "אלקטור", אפליקציה שפועלת על בסיס נתונים ובינה מלאכותית ופותחה על ידי צור ימין. מדובר במערכת דרבון בוחרים שמאפשרת קשר הדוק עם בוחרים פוטנציאליים, ואף מודיעה מתי מתבצעת הצבעה בפועל. האפליקציה נכנסה לשימוש בתחילה בפריימריז בליכוד בדצמבר 2019, ואחר כך במערכת הבחירות הכלליות לכנסת ה־23 במרץ 2020.

"עוד לפני שהרצנו את 'אלקטור' בליכוד, פעלנו איתה ברשויות המקומיות", מספר סבח. "נבחרתי לפני כשלוש שנים לקדם את הקמפיין של ראש עיריית לוד, יאיר רביבו. הבנתי שכדי לתת לו יתרון צריך להגדיל את כוחו האלקטורלי כדי שיוכל לנהל בנחת את מערכת הבחירות שלו, ואת זה היה אפשר לעשות רק עם אפליקציית דרבון בוחרים. רביבו נתן את האור הירוק, ומאותו רגע האפליקציה הזו יצאה לדרך. בנינו מערך פעילים לתוך הממשק, הצלחנו להגיע ל־8,000 בוחרים פוטנציאליים, ומתוכם הגיעו לקלפי 7,900".

אפליקציית אלקטור (צילום: יחצ)אפליקציית אלקטור (צילום: יחצ)


בפברואר 2020 עלתה האפליקציה לכותרות כאשר נחשף כי פרטיהם של מיליוני ישראלים שהוכנסו לאפליקציה, כולל מספרי טלפון, כתובות, מספרי תעודות זהות ועוד – דלפו. "הסיפור הזה של דליפת המידע היה כלי ניגוח של מתחרים אחרים, שנועד לנגח אותנו ואת האפליקציה שמשמשת אגב לא רק את הליכוד, אלא גם מפלגות אחרות", מגיב עכשיו סבח. "הם רצו לערער את התשתית החזקה שבנינו בליכוד בבחירות האחרונות, ונלחמנו בהרבה פייק ניוז. נכון שהיו תקלות, אבל התגברנו על כולן, וכיום האבטחה היא מקסימלית. לצורך העניין, אין שום אפשרות לשאוב את מספרי תעודת הזהות המלאים של הפעילים, יש המון הגנות".

איך זה עובד בפועל?
"אנחנו יוצרים תשתית, או ליתר דיוק פירמידה של רכזי מחוזות, שאליהם מחוברים רכזי אשכולות, שמנהלים את הסניפים, שמנהלים פעילים. בסופו של דבר הסינרגיה במערכת הזו מכניסה לידים לתוך המערכת. הלידים האלה הם הבוחרים עצמם. אותם פעילים יודעים לעמוד איתם בקשר, לבדוק אם הם זקוקים להסעה, אם הם מתלבטים, ובסופו של דבר אם הם הצביעו. אם הם לא הצביעו, תמיד יהיה נציג שיברר מדוע. ברגע שהבוחר הצביע, אנחנו מקבלים הודעה מיידית מהנציג באותו הקלפי, ובכך יש הזדמנות לעקוב אחרי מספר המצביעים עוד לפני שסוגרים את הקלפיות. אבל כדאי לציין שזו לא רק הטכנולוגיה, אלא מה שאנשים עושים איתה. את הידע שלי הבאתי בעיקר מהשטח, עברתי את כל שרשרת החיול בעולם הפוליטי, תליתי מודעות כשהייתי ילד קטן והייתי פעיל שמגיע להפגנות. החוכמה היא לדעת לנצל את הידע מהשטח עצמו, להכיר את האנשים ולחבר את הידע למוצר הטכנולוגי".

מה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת כשמריצים קמפיין בדיגיטל?
"בעבר קמפיינים היו ממקדים את נקודות השכנוע שלהם בקהל היעד שמגיע להצביע. היום רוב הקמפיינים לא עובדים בצורה כזאת. קמפיינים חכמים מנותבים דווקא לאלה שלא באים להצביע, מכיוון שהם אלו שבסופו של דבר יוצרים את השינוי. אם אני מצליח לשכנע מישהו שאני לוכד במערכת לצאת ולהצביע - כשעד אז הוא לא התכוון לעשות זאת - הרווחתי. לכן יש לי מערך שלם של פעילים, קבוצות וואטסאפ ואנשים שהוכשרו לכך ויודעים איך בנועם ובכיפיות לגרום לאנשים לצאת מהבית. כשאנשים רואים את הדבר הזה, הם מבינים שקרה פה משהו, שאי אפשר לנתב את מערכת הבחירות בהצלחה בלי לדרבן אותם להצביע. בקמפיין האחרון של הליכוד הבאנו 80 אלף מצביעים חדשים שלא הצביעו בבחירות הראשונות או השניות, נטו בזכות 'אלקטור'".

הצבעה בקלפי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)הצבעה בקלפי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


איך מתמודדים עם פייק ניוז, בפרט במערכות בחירות?
"הפייק ניוז תפסו תאוצה מאוד משמעותית. בדיגיטל את יכולה לייצר הרבה מאוד פלטפורמות חיוביות, אבל אי אפשר להשתחרר מהנגישות של המידע שיכול להתרבות בצורה ויראלית, וזה משהו שצריך להתמודד איתו ומהר כי העולם הזה יכול להביא הרבה תועלות בהרבה מאוד תחומים, וחבל שמשהו קטן ושולי יהפוך להיות המרכזי. אני מצפה מכל הרשתות החברתיות, במיוחד בתקופה של בחירות שבה אנשים מנסים להטות את דעת הקהל, להיות יותר עם היד על הדופק. מי שיש לו כוח ועוצמה להעביר מסר של פייק ניוז יכול גם לנצח בבחירות. לפני שלוש שנים, באחד היישובים, הייתי עד לתופעה שבה שלחו פייק ניוז באמצעות מסרון, ומישהו ניצח בבחירות בגלל המסר השגוי הזה. אני כקמפיינר צריך להתמודד עם זה".

בשנה האחרונה קיבל סבח, לדבריו, הצעות מכמעט כל מפלגה אפשרית לנהל לה את הקמפיין אחרי שעשה זאת כאמור בהצלחה בפריימריז בליכוד ובבחירות הכלליות מטעם הליכוד. "אמרתי להם שאני לא יכול לעשות את זה, כי לפני שאני איש מקצוע - אני תומך ביבי ואני גאה בזה", הוא אומר.

אז תעבוד בסבב הנוכחי עבור הליכוד?
"אני עדיין לא יודע. אני מניח שאולי זה יקרה. אבל כך או כך אני בטוח שהם יישמו את הדרך הזו שהביאה אותנו להצלחה בפעם הקודמת. זו שעתו היפה של עולם הדיגיטל בבחירות האלה. הרחוב מגיע לעולם הדיגיטלי, גם הכנסים, גם השלטים שפעילים ירצו לקנות, גם הנאומים - הכל הולך להיות דרך האפליקציה. כל מה שיקרה בבחירות האלה יקרה בדיגיטל, ומי שלא ידע לנצל את זה - לא יוכל לנצח במערכה".